היא מעצבנת אותך? תתלונן

אם אתם באמת רוצים שבן הזוג שלכם ישנה את ההרגלים המגונים שלו, קודם כל תכירו בכך שגם לכם יש הרגלים כאלה. אחר כך קחו את הנושא ברצינות ותחליטו שאתם משנים ומשתנים. בתיה ברק-ורבין מסבירה איך

לכל אחד מאיתנו יש הרגלים מגונים שמעצבנים את בן הזוג שלנו. אבל איכשהו, ההרגלים המרגיזים של הזולת נראים לנו הרבה יותר חמורים מאלה שלנו. למה? כי אנחנו מצרפים להם פרשנויות סובייקטיביות שמלבות את הזעם.

 

מה שמעניין הוא חוסר הפרופורציה בין ההרגל המגונה של בן הזוג לבין הסרטים שאנו בונים סביבו. אז מה אם בכל בוקר כשאני מעיפה מבט ראשון במראה באמבטיה, בבואתי מציצה אליי מתוך מפה של נתזי משחת שיניים? הרי אני יכולה פשוט ליטול מגבת נייר ולקנח את המראה ואת השיש המוצף, לחייך ולהתחיל את הבוקר במצב רוח טוב.

 

אלא שמה שמרגיז כל כך זה לא רק המעשה עצמו, אלא המחשבה שלמרות שביקשנו והודענו שההרגל המעצבן מוציא אותנו מהכלים, בן הזוג שלנו ממשיך בשלו. אנחנו לא מסוגלים לשכוח שלפני שנים הוא נהג להשאיר לנו על המראה מילות אהבה שנכתבו באצבע טבולה במשחת שיניים, אבל זה היה מזמן.

 

לעומת זאת, כאשר ההרגל המגונה שלנו מעצבן את האחר, אנחנו לא מבינים מאיפה הוא מביא את הכעס האיום והנורא ומדוע הוא יוצר הר מכל עכבר. מה בסך הכל עשיתי? אז זרקתי לפח ניירות שהוא רצה לשמור, מה קרה? מטעות קטנה לבנות תזה סדורה על "זרקנות אובססיבית" ועל העדר הקשבה ואי איכפתיות? נו באמת.

 

מה מרגיז אותנו?

 

הנה לקט מונולוגים קצרים של בני זוג, שסיפרו לי על ההרגלים המרגיזים של שותפיהם לחיים:

 

• "הצחוקים הקולניים של אשתי כשאנחנו נמצאים בחברה מביכים אותי כל כך, שבא לי לקום וללכת. היא מגיבה על כל שטות שמישהו אומר בצחוק רם ומלאכותי, ולמרות שהערתי לה על כך הרבה פעמים והיא יודעת שזה מרגיז אותי, היא ממשיכה, ועוד מאשימה אותי שאני לא מפרגן לה ולא יכול לראות אותה נהנית".
• "בעלי לא מסוגל להתנהל בשקט בבוקר, הוא כאילו מבקש להודיע לי על ידי טריקת דלתות ומגירות שהוא משכים מוקדם יותר ממני, ושיום עבודתו ארוך יותר. כתמי קפה על הרצפה מצביעים על מסלול ההליכה שלו מהמטבח לסלון, ספל הקפה הריק תמיד נשאר על השולחן והכפכפים שלו זרוקים מתחתיו. בכל בוקר אני מפנה את הספל, מנקה את כתמי הקפה ומניחה את הכפכפים במקומם לפני שאני מתיישבת ללגום את הקפה שלי ולקרוא עיתון. זה מוציא אותי מדעתי וממלא אותי זעם על הבוקר".
• "אשתי מאחרת כרונית, היא לא מסוגלת להגיע בזמן לשום אירוע. כל יציאה שלנו מהבית כרוכה במתח. אנחנו מאחרים בקביעות לסרטים ולהצגות וזה מוציא לי את החשק לצאת איתה".
• "בעלי נוהג לקפל פינות דפים בתוך ספרים כדי לסמן קטעים מעניינים. זה הורס את הספרים בבית ומחבל בהנאת הקריאה שלי. כשאני כועסת, הוא מבטיח להפסיק עם זה, אבל אחרי זמן מה הוא שוכח וממשיך לפגום בספרים".

 

והנה כמה דרכים אפשריות לפתרון:

 

• האישה הצחקנית תבדוק עם חבריה ומכריה ותקבל אצלם פידבק כן לגבי הצחוקים שלה. ייתכן שהחברים יאשרו שהצחוק הרם שלה מפריע והדבר ידרבן אותה לעשות שינוי. הבעל, מצידו, יעבוד על עצמו בכיוון של הפרדה מאשתו, בכך שיאמן את עצמו לא להשליך מסגנון ההתנהגות של אשתו על תחושת הערך העצמי שלו.
• אשתו של הבעל המשאיר עקבות בבוקר תבדוק אם המשמעות שהיא מייחסת להתנהגות שלו אכן תואמת את כוונותיו. הבעל יעשה מאמץ להכחיד את ההרגל המרגיז לאחר שיבין שהתנהגותו מעוררת אצל אשתו תחושת השפלה.
• האישה המאחרת ובעלה יגיעו להסכם, ומי שיפר אותו "ייענש" בהתאם לחוזה שנחתם ביניהם.
• הבעל המחבל בספרים יפעל למיגור ההרגל המגונה, אלא אם כן מדובר בספר שהוא בשימושו הבלעדי.

 

תשבו על זה

 

איכות החיים הזוגית בנויה ממצבור הרגלים התנהגותיים מהנים וגם מרגיזים. כדי שהחיים המשותפים יגרמו לנו יותר הנאה ופחות סבל, אנחנו צריכים מצד אחד לפעול לצמצום ההרגלים המכעיסים שלנו, ומצד שני - ללמד את עצמנו לקבל הרגלים לא רצויים של בן זוגנו.

 

מדובר ביצירת שינוי התנהגותי לא פשוט, הכרוך גם בשינוי בחשיבה ובעקבותיו גם בשינוי בהתייחסות הרגשית. קחו את הנושא ברצינות הראויה לו והבטיחו לעצמכם חיים זוגיים נינוחים יותר וירידה משמעותית בכמות המריבות וההצקות ההדדיות, המכרסמות באיכות חייכם.

 

קיבעו מועד לישיבה עם בן הזוג בנושא ההרגלים המגונים של כל אחד מכם. הכינו רשימת תלונות מנומקת, הכתובה ב-5 טורים:

1. תיאור ההרגל המרגיז.

2. המשמעות שלו עבורכם.

3. המחשבה שעולה בגינו.

4. הרגש שמתעורר בעקבות המחשבה.

5. מה אתם רוצים שיקרה.

 

• הקשיבו באמפתיה זה לזו מבלי לשפוט, לבקר, לזלזל, להתגונן, להתקיף או להפחית מחשיבות התלונה.
• דונו בכל תלונה ובכל סעיף, והעלו על הכתב אפשרויות שונות לפתרון. מתוך שלל האפשרויות, בחרו בדרכי הפתרון הרצויות לשניכם.
• למחרת, כל אחד יגיע עם הצהרת כוונות, תוכנית פעולה ולוח זמנים באשר למה שיעשה במטרה לחסל את ההרגלים המרגיזים שלו.

 

מעתה שניכם תהיו חייבים להתאזר במידה לא מבוטלת של סבלנות, מתוך הבנה שהתהליך הוא לא קל. עצם ההתגייסות, הרצון הטוב וההשתדלות יגרמו לשיפור ניכר ביחסים, ובמקרים רבים גם לקבלה סלחנית יותר של שרידי הרגלים עיקשים שלא מוגרו לחלוטין.

 

• הכותבת היא מאמנת זוגיות אישית ומנחת קבוצות ויחידים בנושאי זוגיות ונישואין. לאתר של בתיה ברק-ורבין לחצו כאן

 

לטורים הקודמים בסדרה:

• רוצים להיות הורים טובים? קודם כל תשקיעו בזוגיות  
• "נמאס לי שאמא שלך מתערבת בכל דבר"
• מי אמר שחובה לשתף את בן הזוג בכל חוויה? 
• מתווכחים כל הזמן? זה מהפחד לאבד שליטה
• איך הופכים את הזוגיות לקשר אינטימי וקרוב?
• מרגישים תלות בבן הזוג? זה הזמן לצאת לעצמאות