חברת שיתוף קבצים תובעת את הוליווד

חברת LimeWire מאשימה את תעשיית הבידור בהפרת חוקי ההגבלים העסקיים והונאת הצרכנים. במקביל, פסיקה נוספת של בית משפט בארצות הברית

סוכנויות הידיעות פורסם: 28.09.06, 10:22

שופט פדרלי בבית המשפט המחוזי בארצות הברית פסק אתמול (ד') נגד StreamCast, מפיצת תוכנת שיתוף הקבצים Morpheus, וקבע כי החברה עודדה משתמשים לשתף מוזיקה, סרטים ויצירות אחרות המוגנות בזכויות יוצרים ללא רשות.

 

הפסיקה האחרונה היא ניצחון נוסף לקואליציה של אולפני סרטים הוליוודיים וחברות מוזיקה שתבעו את StreamCast ואחרות בשנת 2001. בחודש יוני, 2005, פסק בית המשפט העליון בארצות הברית כי המפיצות של Grockster ו-Morpheus אחראיות על הפרת זכויות היוצרים על ידי משתמשים ברשתות שיתוף הקבצים שלהן.

 

חלק גדול מחברות שיתוף הקבצים הגדולות נסגרו מאז או הגיעו להסדרים עם התעשייה, בהן Sherman,

מפעילת תוכנת Kazaa, מפעילת Grokster וגם iMesh הישראלית.

 

בהחלטתו המתפרשת על פני 60 עמודים, כותב השופט המחוזי סטיבן וילסון כי יש מספיק עדויות המצביעות על "הפרה המונית" ברשת שיתוף הקבצים של StreamCast, למרות טענות החברה כי לא עודדה גולשים להפר את חוקי זכויות היוצרים.

 

וילסון היה השופט אשר בשנת 2003 פסק כי אין להטיל על חברות שיתוף הקבצים אחריות בשל מעשים של המשתמשים בתוכנות שלהן, אך בית המשפט העליון קבע אחרת.

 

"הפסיקה תשפר את המצב"

"אף פסיקה של בית משפט לא תפתור את בעיית הפיראטיות או תוכל לפצות את התעשייה על השנים האחרונות, אך אין ספק כי מצב שוק המוזיקה המקוונת טוב היום יותר מאתמול", אמר מיץ' ביינוול, יו"ר ומנכ"ל ה-RIAA, איגוד תעשיית המוזיקה בארה"ב.

 

חברת StreamCast היא אחת משתי חברות שהעדיפו לא להגיע להסדר עם תעשיית הבידור והמשיכה במאבק המשפטי. החברה השנייה, LimeWire, החליטה להיאבק. החברה, שנתבעה בחודש שעבר על ידי חברות המוזיקה הגדולות בטענה להפרת זכויות יוצרים, הגישה תביעה נגדית שלשום בבית המשפט המחוזי בניו יורק, בטענה כי תאגידי הבידור הפרו את חוקי ההגבלים העסקיים והונו את הצרכנים.

 

"חברות המוזיקה סרבו לשאת ולתת איתנו"

בתביעה טוענת LimeWire כי חברות המוזיקה "סרבו לשאת ולתת עם LimeWire", בניסיון
"למנוע שימוש בטכנולוגיית שיתוף קבצים מבוזרת למטרת הפצה מאובטחת ומורשית של תכנים המוגנים בזכויות יוצרים".

 

כתב התביעה מפרט על מיזמים בהם חברות המוזיקה בחרו להשתתף או אף להקים, בהם שירות MusicNet או השירות הכושל Pressplay, שהפך לאחר מכן לנאפסטר 2.0. כמו כן, מצביעה התובעת על היחסים ההדוקים של חברות המוזיקה עם החברות Mashboxx ו-iMesh, שני שירותי שיתוף קבצים חוקיים הנתמכים על ידי התעשייה.

 

על פי התביעה, חברות שיתוף קבצים המבקשות להפוך לחוקיות נאלצו לאמץ את המודל המיושם ב-iMesh, של טכנולוגיית "טביעת אצבע" אקוסטית שפותחה על ידי Audible Magic, לזיהוי הפצה של קבצים בלתי מורשים.

 

"חברות המוזיקה דחפו יחד את ההפצה של תכנים מורשים באמצעות חברות עמן היו בקשרים עסקיים הדוקים או אינטרסים מסחריים", על פי התביעה.