המחקר החדש על מוות בעריסה: יש סיבה לרעש?

חוקרים בארצות-הברית פרסמו את תוצאותיו של מחקר חדש שמצא לכאורה קשר בין תפקוד המעביר העצבי סרוטונין במוח, לבין מוות בעריסה. אלא שיממה לאחר שהכותרות געשו, טוענים מומחים כי מדובר במחקר קטן היקף שאינו מקדם את חקר התופעה. "גם אם ימצאו שהסרוטונין אכן קשור למוות בעריסה, יחלפו שנים ארוכות עד שניתן בכלל יהיה לפתח משהו רפואי בכיוון", אומר מומחה ישראלי. ובכלל: הרוב המוחלט של מקרי המוות בעריסה ניתנים למניעה באמצעות הקפדה על כללים פשוטים

הכותרות אתמול (ד') סערו: מחקר חדש שנערך בארה"ב, מצא קשר בין תפקוד המוח לבין מוות בעריסה. החוקרים בארצות הברית שניתחו תינוקות שמתו בשנתם, מצאו שינויים במעביר העצבי סרוטונין, והסיקו כי הוא עשוי להיות הסיבה לתסמונת הקטלנית. אלא שיממה אחר כך אומרים מומחים כי המחקר חסר משמעות כיום, ואינו תורם כלל להבנת הבעיה או לפתרונה.

 

במחקר שפורסם בכתב העת של ההסתדרות הרפואית האמריקנית JAMA, ערכו החוקרים מאוניברסיטת הארוורד נתיחת גופה ב-31 תינוקות שמתו בשנתם, תחת האבחנה הכללית "מוות בעריסה" בין השנים 1997 עד 2005. אלה הושוו לנתיחת גופתם של 10 תינוקות שמתו מסיבות אחרות.

 

החוקרים מצאו שינויים בתאי העצב העושים שימוש במעביר העצבי סרוטונין, האחראי על העברת אותות שונים מן המוח ואליו. השינויים נמצאו בגזע המוח, שם ממוקם מרכז בקרת הנשימה של הגוף. החוקרים טענו כי זו עשויה להיות הסיבה להפסקת הנשימה של התינוקות בתסמונת.

 

מומחה: המחקר מעניין אך אינו מסייע

"הרבה מחקרים נעשו בעבר על התופעה המצערת הזו", אומר ל-ynet ד"ר טומי שיינפלד, מנהל היחידה לטיפול נמרץ במרכז שניידר לרפואת ילדים, "אבל מדובר בתופעה שכמעט נעלמה מן העולם בעקבות הוראות שנותנים להורים. תמיד יש תקווה בכל מחקר חדש שזועק שנמצאה הסיבה למוות בעריסה, אבל האמת היא שלרוב מדובר בנתון סטטיסטי, ולא יותר".

 

ד"ר שיינפלד, מהמומחים בישראל בנושא מוות בעריסה, מסביר כי ממצאי המחקר החדש אמנם מעניינים, אך לא ניתן לעשות בהם שימוש מעשי ברפואה היומיומית וצריך לקחת אותו עם הרבה ספקות. מדובר במחקר קטן היקף שדורש שנים ארוכות של אימות מדעי. "גם אם ימצאו שהסרוטונין אכן קשור למוות בעריסה, יחלפו שנים ארוכות עד שניתן בכלל יהיה לפתח משהו רפואי בכיוון".

 

לדברי ד"ר שיינפלד, אין כיום כלים מעשיים לאבחן את הסיכוי למוות בעריסה מבעוד מועד, וכי במרבית המקרים היא ניתנת למניעה על ידי טיפול נכון. "עד לפני חמש שנים היו בארץ כ-100 פטירות של תינוקות בשנתם, אבל כיום מדובר על כ-15 מקרים בשנה בישראל, מתוך 140 אלף לידות בשנה. מדובר באחוז זעום ביותר, וברוב המוחלט של המקרים הסיבה היא אי הקפדה על כללי השינה על ידי ההורים".

 

"חשבו שיש פגם במוליכות של גזע המוח שחושף את התינוקות למוות בעריסה", אומר ד"ר אמיר ליבנה, מומחה לנוירולוגיית ילדים מהמרכז הרפואי אסף הרופא, "אבל זה לא אומר שאם יש למישהו את הפגם הזה, בהכרח יהיה לו מוות בעריסה. אין לנו כרופאי ילדים מה להציע להורים בעקבות המחקר. אנחנו ודאי שלא יכולים לפתוח את הראש לכל תינוק ולבדוק את הסרוטונין".

 

הנחיות חדשות למניעה

סיבת המוות בעריסה, המתרחש לרוב במהלך שנת החיים הראשונה, עדיין אינה ברורה. יש השערות לפיהן קיימת אי בשלות של גזע המוח שבו ממוקם מרכז הנשימה. השערות נוספות קשרו רפיון של החיך הרך. כך או כך, מוות בעריסה או SIDS בשפה הרפואית, נותר בגדר תעלומה רפואית.

 

עד כה המליצו ארגון הבריאות העולמי, כמו גם משרד הבריאות הישראלי, להשכיב את התינוק לישון על גבו. מאז פורסמה ההמלצה, נרשמה ירידה דרמטית במקרי המוות בעריסה בכל העולם.

 

הנחיות חדשות שפרסמה האגודה האמריקנית לרפואת ילדים אשתקד, כללו המלצות קודמות לפיהן יש להשכיב את התינוק בשנתו הראשונה לחיים על הגב בלבד. בתוך כך הוזהרו ההורים מפני שינה משותפת עם הילדים, לאחר מקרים טראגיים שבהם הורים מחצו או חנקו למוות את תינוקם בזמן השינה מבלי משים.

 

בהנחיות החדשות קבעו המומחים כי על סמך דיווחים על מקרי מוות בעריסה ברחבי ארצות-הברית בשנים האחרונות, עולה משמעותית הסיכון לתמותה אצל תינוקות הישנים בסביבת עצמים, ובכלל זה בובות, דובי, כרית או שמיכה. ההנחיות החדשות קובעות כי על התינוק לשכב במיטתו כשהיא ריקה מעצמים שעלולים לחנוק אותו, או לחסום את נתיב הנשימה שלו.

 

אלה ההמלצות למניעת מוות בעריסה אצל התינוק:

• רק על הגב: השכיבו את התינוק על הגב, בשנת היום ובשנת הלילה. אין להשכיב את התינוק על הצד, שכן הוא עלול להתהפך על בטנו ולהגביר את הסיכון למוות. במהלך היום יש להשכיב את התינוק על הבטן, אך כאמור רק כאשר הוא ער.
• מזרן מתאים: על המזרן להיות קשיח במידה מתונה, השומרת את מנח השכיבה של התינוק על גבו.
• הרחיקו עצמים ממיטת התינוק: בזמן השינה, על התינוק לשכב במיטה ללא כרית, דובי, בובות, צעצועים או כל עצם אחר שעלול לחנוק אותו.
• אל תעשנו: העישון במהלך ההריון ולאחר הלידה מגביר משמעותית את
  שכיחות מקרי המוות בעריסה. בתוך כך חשוב לזכור כי בקרב הורים מעשנים גדל הסיכון למוות בעריסה אצל התינוק. גם אם אינם מעשנים בקרבתו, רעלני הסיגריה נספגים בשיערכם, בבגדים ובחלל הפה ועוברים אל התינוק. לפיכך עשו כל מאמץ להפסיק לעשן.
• התינוק ישן לבד: לעולם אין לישון יחד עם התינוק באותה מיטה. בשנים האחרונות דווחו מקרים טראגיים בהם הורים מחצו או חנקו למוות את תינוקם, מבלי משים, במהלך השינה.
• תנו לו מוצץ: בזמן השינה, עודדו את התינוק להשתמש במוצץ. אין להחדיר את המוצץ לפה התינוק כשהוא כבר ישן, אלא להציע לו אותו לפני ההשכבה לישון.
• אין טעם במכשירי אזהרה: לא קיימת הוכחה כי אמצעי התראה שונים הנמכרים בשוק מצליחים להפחית את שכיחות מקרי המוות בעריסה.
• ידעו גם את האחרים: ודאו כי שאר המטפלים בתינוק יודעים היטב את רשימת ההמלצות למניעת מוות בעריסה.
• מעל גיל 19: מחקרים הוכיחו כי שכיחות המוות בעריסה גבוהה במיוחד אצל הורים מתחת לגיל 19. לפיכך עדיף להביא ילדים לעולם, גם מהסיבה הזו וגם מסיבות רבות אחרות - כשההורים בוגרים יותר ונכונים להקמת משפחה.