סיטרואן C4 VTR - קופה קטנה

בסיטרואן מנסים לפנות לקהל צעיר עם מכונית קופה נאה. בניגוד למקובל אצלנו, גם המחיר נראה על-פניו הגיוני. האמנם?

לא נכנס שוב להסבר מורכב הנוגע למושג "קופה". באמת שלא. רק נזכיר בפתיחת הדברים, כי בעידן המודרני מדובר בתרגום ישיר למונח "הדפסת כסף". ככה זה כשהנוסחה אותה אימצו יצרני הרכב, כשזה מגיע למכונית עם מרכב נמוך-רחב-מצודד עין, היא "תשלום גבוה-שימושיות נמוכה". וזו בדיוק הסיבה מדוע לא מצליחה התעשייה לשווק מכוניות כאלה לצעירים, אלא דווקא למבוגרים ובעלי ממון. אחרי הכל, אלה לא זקוקים למקום בתא המטען עבור עגלת תינוק ושני שקי חיתולים חד-פעמיים...

 

מראה עיניים

 

הבטחות לשינוי מצבן של מכוניות שלוש-דלתות שמענו לא פעם. אלא שלרוב, התוצאה דומה באופן משעמם לגרסה ה"משפחתית". רנו הצליחו אמנם עם המגאן דור ראשון להציג משהו בכיוון, אבל חזרו לאחור בדור הנוכחי. סיטרואן ניסתה קצת עם הקסארה, אבל לא הצליחה. גם עם ה-C4 הם מנסים, וכאן זה נראה מבטיח יותר.

סיטרואן C4 VTR. מיוחדת מכל זווית (צילומים: אלי שאולי)

 

בחנו עבורכם גם:

• C4 חמש דלתות 1.6 אוט'
• C4 חמש דלתות 2.0 אוט'
• C4 חמש דלתות טורבו-דיזל
• C4 שלוש דלתות VTS

 

בעיקר חשוב לציין כי גרסת שלוש הדלתות שהגיעה למבחן, אינה "עוד קומפקטית". היא נראית כמו שילוב בין קופה לסטיישן, עם פרטים מעניינים במיוחד כמו חלק אחורי מקורי. קורת צד "הפוכה", שמשת ענק מפוצלת. ובעיקר היא נראית יוצאת דופן בנוף המקומי. אופנתית, ספורטיבית-אלגנטית.

 

תודות לבסיס גלגלים וממד גובה זהים לדגם הרגיל, נותר המרחב בתא הנוסעים - לפי נתוני סיטרואן - זהה. זאת, למרות שהוא בפירוש נראה קטן יותר. איפה ניכרת הקרבה לטובת העיצוב? בתא המטען בעל מפתח צר שעשוי להפריע לעיתים. הנפח הכולל קטן רק בשישה ליטרים.

 

מעבר לכך, למעט מושבים ספורטיביים יותר למראה (עם תמיכה בינונית), סביבת הנהג מוכרת מגרסאות הבסיס. כולל שפע צגים והגה יחודי. יש מערכת שמע מקורית עם פיקוד מההגה, מחשב דרך, מפזר בושם (...), פנסי ערפל, בקרת שיוט ומגביל מהירות. מצד שני, ושימו לב אנשי לובינסקי, אין סיבה לרכוש היום בישראל מכונית חדשה עם שתי כריות אויר בלבד. שום סיבה.

 

היד

 

שימו לב שימו לב. יבואני סיטרואן הציעו לנו את מכונית המבחן עם תיבה ידנית, כמעט סנסציה בשוק הרכב המקומי. אליה משודך כאן מנוע ה-1.6 ליטר המוכר עם 110 כ"ס. ואין חדש תחת השמש. התיבה הידנית הופכת את המכונית לנעימה ונמרצת מכפי שזכרנו באוטומטית. גם הנתונים - למרות שהם פושרים למדי - מגבים זאת, עם 194 קמ"ש מרביים וזינוק מ-0 ל-100 קמ"ש ב-11.9 שניות בלבד. בידוד רעשי המנוע סביר, אם כי לא מושלם, ולצערנו הפגינו המצערת והתיבה פעולה רחוקה ממדויקת. תצרוכת דלק? בדרך כלל סביב 10 ק"מ לליטר, בכביש המהיר והרגוע - 12.5 ק"מ לליטר.

 

לפי סיטרואן, אין שינויים מהותיים בכיול המתלים. מכך עולה שאחד מהשניים. או שהם אינם מספרים אמת, או שהתיבה הידנית משפיעה עד כדי כך על התחושה. אנחנו בוחרים באפשרות השנייה. ה-C4 הזו מרגישה חדה ונחושה יותר, עם תגובות טובות ויותר משמץ של הנאה מנהיגה. מחד יש אמנם הגה אלקטרו-הידראולי קל מדי ולא מדויק, מאידך יש סט צמיגי 205-55-16 נדיבי גומי, שמציעים המון אחיזה. חבל רק שסיטרואן לא אימצו את ההיגוי של ה-VTS החזקה יותר.

 

התשלום על הגומי הרחב והנמוך מגיע בדמות נוחות נסיעה רחוקה מהרמה הצפויה מסיטרואן. וזה מפריע לא רק בעיר, אלא גם בכבישים מהירים. המכונית פשוט עסוקה מדי בטיפול נאות בשיבושים וקיפוצים, ואינה מתקלת אותם היטב. מאידך, הבלמים הפגינו יכולת טובה לאורך כל הדרך ולא איבדו יכולת.

 

אין מתחרים

 

קופה שווה לצעירים? אלטרנטיבה לחלל שהותירו אופל טיגרה, רנו מגאן והונדה סיוויק קופה שנעלמו? ה-VTR בפירוש מסוגלת למלא את המשבצת הריקה הזו. יש כאן מכונית שנראית נהדר, חסרה אופי ספורטיבי אמיתי, אבל מסובבת ראשים סדרתית. מעבר לכך, היא עולה 124,500 שקל "בלבד". נשמע מעניין, נכון? נכון מאד, אבל.

 

שימו לב לעיוות הבא. המכונית הזו יקרה ב-5,000 שקל מחמש-דלתות אוטומטית, עם חישוקים קלים כתוספת. אבל באירופה, היא דווקא זולה יותר. גיר אוטומטי דורש תוספת של 8,000 שקל, אבל בגרסאות מרכב רגילות הפער קטן משמעותית. למה זה קורה? ניחוש שלנו - הביטו בתחילת הכתבה. גרסאות קופה אמורות לייצר כסף, לא הגיון.

 

שורה תחתונה. אם בלובינסקי יציעו את המכונית הזו עם ארבע כריות אוויר לפחות, ותג-מחיר הגיוני לא פחות, יש על מה לדבר. אחרת, את כל המחמאות נשאיר לטובת התעוזה להתייצב עם גיר ידני בשוק אוטומטי. ועם זה, גם יבואני סיטרואן-פיז'ו לישראל, לא יכולים להתנחם.