בבקשה שהוגשה היום על ידי הפרקליטות באמצעות עורכת הדין דינה זילבר, נכתב כי "בית המשפט הנכבד עסק והכריע כאן בסוגיה מובהקת של מדיניות, בתחומי הביטחון והקצאת מקורות ציבוריים, המסורה להכרעת הרשות המבצעת והמחוקקת, ואינה עניין להכרעה שיפוטית". עוד נכתב כי "פסק הדין מחדש חידוש משפטי משמעותי וקשה מבחינת העיסוק והיקף ההתערבות השיפוטית בסוגייה בלתי שפיטה של קביעת מדיניות".
בבקשת הפרקליטות צויין עוד כי "אין כל אפשרות לתת הגנה מלאה, ומעולם לא נקבע כי המדינה אחראית למתן פתרונות אשר יתנו לאזרח הגנה מוחלטת מפני איומים וסכנות לחיים, לגוף ולרכוש".
קיימות בעיות ביישום של פסק הדין, מוסיפה הפרקליטות, ואומרת כי "לעת הזו, המדינה אינה יודעת כיצד ליישם את פסק הדין". גם ממשרד ראש הממשלה נשמעו באחרונה קולות שכאלה, שבעקבותיהם מגיעה כנראה הבקשה לדיון הנוסף.
עוד טוענת פרקליטות המדינה כי בית משפט העליון בשבתו כבג"ץ הגיע לתוצאה הנוכחית על בסיס טעות בהבנת הנתונים שהוצגו בפניו. כך לדוגמא בנושא התקציב נכתב כי "המשמעות הכספית המיידית של פסק הדין - הגדלת תקציב מיגון מוסדות החינוך במאות מיליוני שקלים - הינה ניכרת ביותר, ואולי חסרת תקדים מבחינת היקף התערבותו של בית המשפט הנכבד בסדרי העדיפויות התקציביים של הממשלה".