"4 בנובמבר 1995. ראש הממשלה נרצח". זו היתה הכותרת שהתעוררנו אליה, כמו אל תוך חלום בלהות, באותו בוקר מר ונמהר. שלושה כדורים שנורו לעבר ראש הממשלה בעצרת השלום שינו את פני המדינה לעד. כל אחד מאיתנו נושא בתוכו את הרגע ההוא, הרגע הראשון שבו שמענו על הרצח בכיכר.
12 שנים אחרי:
השעה הייתה 21:40 ואנשי הביטחון הובילו את משתתפי העצרת במדרגות האחוריות של בניין העירייה, בדרך למכונית השרד. תחילה ירד מן הבמה שר החוץ,
שמעון פרס, ונופף לקהל בחיוך. ראש הממשלה ירד אחריו, בצעד בוטח.
לפתע, מתוך האפלה, הגיחה הדמות. דלת מכוניתו של ראש הממשלה כבר נפתחה. רבין התקרב לעבר המושב האחורי - ואז נשמעה הירייה הראשונה. ואחריה עוד אחת. ועוד אחת.
12 שנים אחרי, אפשר לצפות ברגע המצמרר באופן חד וברור. צעדיו האחרונים של יצחק רבין תועדו במצלמתו של רוני קמפלר. כעת, הודות לטכנולוגיה חדישה, אפשר לראשונה לראות בדיוק מה אירע שם בכיכר. הקלות הבלתי נסבלת שבה נרצח ראש ממשלת ישראל. מטווח אפס.