בעד בחירה חופשית

הפולמוס סביב ההנחות והמבצעים בתחום הספרים מסרב לשקוע. מנחם פרי, שמסביר לכם שרוב הרווח על הספרים שאתם רוכשים מגיע לכיסי רשתות הספרים, מציע הצעת חוק

לפי רשימות רבי המכר, ולפי נתונים אחרים, שבעים אחוז מן הספרים החדשים הנמכרים בארץ הם ספרים של הוצאות כנרת-זמורה-ביתן, הנמצאות בבעלות אחת ומחזיקות ברשת "צומת ספרים". מי שרוצה, שיאמין כי רק הן יודעות להגיש לקוראים ספרים טובים ומושכי-לב, שאותם בוחר הציבור בחופשיות ובשיקול-דעת מתוך מגוון הספרים המוצעים לו.

  

אכן, מי שסבור שספריהן של יוכי ברנדס ושל יעל משאלי טובים ומרגשים מאלה של רונית מטלון, אנה אנקוויסט, ז'ורז' סימנון, ריצ'רד ייטס, דויד גרוסמן – אין לו שום בעיה. אבל מי שעיניו פקוחות לראות מה קורה בחנויות יודע שמתקיימת בהן רק מראית-עין של בחירה חופשית.

 

ספרים מסוימים, ורק הם, מוצגים בגדול על שולחנות רשת "צומת ספרים", ונדחפים במבצעים. האחרים מוסתרים בפינות נידחות בחנות (אפילו אם הם במבצע). המוכרות מקבלות בונוס נדיב כדי להמליץ אך-ורק על מכירת הספרים שהרשת חפצה בהצלחתם (ואגב-כך להשמיץ אחרים), וכל ההונאה-במסחר הזאת (מתי תוגש נגדן תלונה?) היא על חשבון המו"לים והסופרים.

 

כך, ספרים נפלאים רבים שראו אור אינם מגיעים כלל לתודעת הציבור, ומו"לים רבים שספריהם חיוניים להיצע ספרים מגוּון ואיכותי – מתקשים לשרוד. בדרך גם קורסות חנויות הספרים העצמאיות, והשוק כולו נשלט על-ידי האינטרסים של הרשתות.

 

בא מברך ויצא

מבצעי הנחות בחנויות, ותחרות בין חנויות, הם בעיני דבר מבורך שמגביר קניית וקריאת ספרים. בניגוד לשמועות, אני מתנגד לחוק שאוסר על הנחות ומבצעים. התערבות מסוג זה במסחר תוריד משמעותית את היקף רכישת הספרים, וממילא רק סופרים ידועים מאוד, וסופרים של הוצאת כנרת ושות', ימשיכו להימכר.

 

תחרות-מחירים טובה לשוק הספרים, אבל בתנאי אחד: שתיעשה מתוך שוויון הזדמנויות לספרים. שציבור הקוראים יקנה ויקרא מה שהוא רוצה, בלי מניפולציות.

 

מחירי הספרים בארץ גבוהים לא בגלל המו"לים. כמעט שני-שליש ממחירו של ספר זורם לרשתות ולמפיצים. את זה הציבור המתרעם על המחירים עדיין לא מבין. המו"ל היחיד שמתעשר הוא מי שמרוויח פעמיים, כי הוא גם בעל החנות.

 

כדי שיהיו הנחות על ספרים רבים יותר, של כל הוצאות הספרים, דרוש חוק שמבטיח למו"לים ולסופרים חשיפה ממשית של ספריהם בפני הקונים, ותגמול סביר על השקעתם בספר, גם אם הוא נמכר בהנחה.

 

לכן אני וחברי עובדים על הצעת חוק שתוגש לכנסת. כדי למנוע שמועות-שווא, הנה העקרונות שנראים לנו חיוניים, כפי שניסחתי עם תמר פלג. זו טיוטה, הניסוח שלה עדיין אינו משפטי, וניתן לדון על פרטיה, אך היא מציגה את העקרונות שבלעדיהם, לדעתנו, יבוא סופה של תרבות הקריאה בישראל.

 

• עם יציאתו לאור של ספר בישראל יקבע לו המו"ל מחיר קטלוגי שלא ישונה במשך שנה מיום יציאת הספר. במהלך שנה זו ישלמו החנויות והרשתות למו"ל, על כל עותק, סכום שלא יפחת מ-50% מן המחיר הקטלוגי הנ"ל.

 

• חנויות ורשתות הספרים יהיו רשאיות למכור את הספר, מיומו הראשון, בכל מחיר שיקבעו, ובלבד שיקוים סעיף 1.

 

• התמלוגים לסופר, כפי שייקבעו בהסכם בינו לבין המו"ל, יחושבו בשנה הראשונה כאחוז מסוים מן המחיר הקטלוגי של הספר. במהלך שנה זו התמלוגים לא יופחתו בגין הוצאות הפצה, פרסום, מכירות בשבוע הספר או מכירות מרוכזות.

 

• מוכרים בחנויות וברשתות הספרים לא יתוגמלו כספית, או בשווה ערך, על מכירת עותקים של ספר מסוים, או של הוצאת ספרים מסוימת.

 

• הוצאת ספרים לא תהיה שותפה בבעלות על רשת חנויות ספרים.

 

• שולחנות התצוגה בחנויות הספרים יציגו ספרים ממגוון הוצאות, ולא יותר מ-25% של הספרים המוצגים בהם יהיו מהוצאה אחת. כך גם מדפי התצוגה בחנויות הספרים. כהוצאה אחת ייחשבו, לצורך סעיף זה, גם מספר הוצאות ספרים שנמצאות תחת בעלות אחת.

 

• מתוך כלל הספרים שיימכרו בחנויות הספרים וברשתות במבצעי הנחות, יהיו, בחישוב שנתי, לא יותר מ-20% מהם של הוצאה אחת. כהוצאה אחת ייחשבו, לצורך סעיף זה, גם מספר הוצאות ספרים שנמצאות תחת בעלות אחת. 

 

רוב רוכשי הספרים משוכנעים שהמצב מעולם לא היה נפלא יותר. מולם עומדים מו"לים, סופרים, עורכים, מבקרי ספרות ובעלי חנויות ספרים, שמכירים את המתרחש מאחורי הקלעים, ויודעים כי אלה ימיה האחרונים של המו"לות. יצאנו למאבק למען בחירה חופשית אמיתית, כי בלעדיה אין ספרות ואין תרבות.