שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ספר שני בשקל
    שבוע הספר בגלגולו העכשווי הוא חודש שלם של מבצעים: החל מ"ספר שני בשקל" המושמץ, ועד ל45% על כל קנייה. ספרים על הסכין. יעל משאלי מעדיפה את הספרים שלה במבצעים. גם את אלה שהיא כתבה וגם את אלה שהיא קונה

    אחד הקטעים החזקים שהחזיקו את העם היהודי כ"עם הספר", כעם שלקח על עצמו ברצינות הכי גדולה את הפצת החינוך והתרבות לרוחב ולעומק, היה מה שאמרו אנשי כנסת הגדולה "העמידו תלמידים הרבה". קשה לנו להאמין, אבל פעם, בתרבויות קדומות, היה מאד חשוב לעשירונים-מאיונים-אלפיונים העליונים לשמור לעצמם את הכוח שבהשכלה. שהרי לאפשר לדלי העם ללמוד, לדעת קרוא וכתוב, זה מאד מסוכן. ידע זה כוח. ואת המידור הזה בדיוק הפסיקו היהודים מדורי דורות והעמידו תלמידים הרבה. כל העשירונים, נשים וגברים, ילדים וילדות ללא הבדל, למדו קרוא וכתוב וניתנה להם האפשרות לבחור את הז'אנר הספרותי החביב עליהם בספרייה המקומית.

     

    והנה, יש בינינו לא מעטים, שרוצים להחזיר עטרה ליושנה, במובן הרע. לקחת בחזרה את הכוח להחליט מהי ספרות ראוייה וכמה היא תעלה לנו. הזדעזעתי לשמוע כי חבר הכנסת הרב מלכיאור, בעצה אחת עם כמה סופרים, הגיש הצעת חוק הנוגעת למחירם של ספרים (אסור יהיה לעשות מבצעי הנחות על פי החוק המוצע!) בשנה הראשונה להוצאתם לאור. מתוך דאגה ל"סופרים האיכותיים" כמובן.

     

    ח"כ מלכיאור אמר: "כולנו מכירים את שרשרת ההנחות. הרשתות מכריחות את המו"לים להוריד מחירים והמו"לים נאלצים לגלגל זאת על הסופרים. במקום שבעה שקלים יכול היום לקבל סופר שקל אחד בלבד עבור ספר. זהו מצב קשה ובלתי נסבל, אשר גורם לירידה באיכות הספרים".

     

    לא נכון! סופרים מקבלים שקל אחד רק במבצע מכירות מיוחד של מנויי עיתונים, ורק משעברה לפחות שנה מצאת הספר לאור. עובדה היא שסופרים ממש מתחננים להוצאות שלהם שיפיצו כך את ספריהם. הם יודעים שזהו מקדם מכירות מצויין לקראת הספר הבא. הדבר נכון גם לגבי מבצעים אחרים. רוב הסופרים (במיוחד הצעירים והלא מוכרים) רוצים שספריהם ישתתפו.

     

    פרופ' מנחם פרי תקף באותו דיון את התנהלות רשתות הספרים: "היום אנו נידונים ליוכי ברנדס וליהיא לפיד כגדולי הספרות העברית וכל זאת בגלל מניפולציות. עלינו לעצור את זה".

     

    ההשתלחות ביוכי ברנדס וליהיא לפיד, בהקשר של רשימות רבי המכר, בזויה. מילא כשטוקבקיסטים ויושבי קרנות בפורום ספרות כלשהו מרשים לעצמם להשתלח כך ברשעות, אבל מי שעוסק בספרים וספרות ורוצה שנקנה את סחורתו הלכאורה נעלה יותר, מנסה זאת על ידי כך שהוא מתכבד בקלון אחרים? בושה.

     

    פה ושם אפשר גם לשמוע את הטענה האנינה ש"היום כל אחד כותב, כל מי שיש לו מקלדת רושם ספר". אוי אוי אוי, ממש נורא. לאן הגענו? תסלחו לי שאני קצת צינית לגבי הפלצנות שבטענה. מצויין. שיכתבו. לא חייבים לקרוא.

     

    שמחה גדולה היא בשבילי שמדפי הספרים שלנו גדושים בספרים מסוגות שונות, לאנשים עם סוגי טעמים שונים. מי שמתאים לו שיקרא רק את מה שבעיניו נחשב "ספרות" ואחרים (אם תאפשרו להם בחוק ובעלויות העותקים) יקראו את הספרים שהם אוהבים. למישהו לא מתאים שיוכי ברנדס וליהיא לפיד כותבות ספרים שאנשים אוהבים לקרוא? בעיה שלו.

     

    סופרים ומו"לים מתוסכלים, כמו עורכי מוספי תרבות ופרשני טבלאות רבי המכר, מרעילים את שמחת הקריאה הבריאה של רובנו. הם מזלזלים בטעם ובהבנה שלנו, בבחירה החופשית, ביכולתנו הכלכלית ובנו כאנשים שווי ערך. אנחנו יודעים שפרסום ספרים עובד היום בהרבה דרכים נסתרות, לא רק בפרסום גלוי, לפעמים גם בתוך החנויות ע"י מוכרים שמקבלים תמריצים. אנחנו יודעים, אל תזלזלו בנו. ובכל זאת אנחנו בוחרים לקנות. אם הספר לא ימצא חן בעינינו לא נחזור לאותו מוכר ולאותו סופר.

    תנו לנו לקרוא (ולכתוב) מה וכמה שאנחנו רוצים. אפילו בשקל.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים