קח אותי שמעון

הציבור לקה בהצבעה סכיזופרנית. מצד אחד רצו את לבני, מצד שני - העדיפו את דרכם של נתניהו וליברמן. עכשיו עובר הכדור למגרשו של הנשיא, שמעון פרס. כולם רוצים לסגור דיל לפני שפרס יתחיל בסבב ההתייעצויות. הסיכוי של נתניהו גדול יותר

אחרי שנדמו צלילי הג'ינגל של קדימה, והפעילים נטשו את אולם האירועים במלון דוויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב - פניהם של בכירי קדימה הרצינו. פתאום, אחרי שרמת האדרנלין ירדה, תמונת המנדטים כבר לא נראתה כל כך טוב. 28 מנדטים הם הישג יפה עבור מפלגה שעד לפני כמה חודשים נחשבה להיסטוריה, אולם הם בטלים בשישים אל מול הגוש ימני המחוזק שירכיב את הכנסת ה-18.

 

• בחירות 2009 ב-ynet: כל הדרך לקלפי  

 

"בלי קמפיין ציבורי גדול ומשמעותי בעד הקמת ממשלת אחדות, הסיכוי שלה להקים ממשלה מאוד נמוך", נאנח אחד מבכירי המפלגה. "צריך להפעיל לחץ ציבורי על נתניהו, כדי שייכנס לממשלה בראשותה. אם זה יקרה, יש לה סיכוי. אם לא, אנחנו בבעיה".

 

למרות התקוות בקדימה, הנשיא שמעון פרס צריך להטיל על יושבת ראש קדימה את משימת הרכבת הממשלה, כדי שהיא תוכל לנסות את מזלה. אך למה לו לעשות כן? על פי החוק, ולאחר התייעצויות עם סיעות הכנסת, בסמכותו

של הנשיא להכריע על מי להטיל את הרכבת הממשלה: על זה העומד בראשות המפלגה הגדולה ביותר, או על זה שעליו ממליצים רוב חברי הכנסת. בדרך כלל, שתי התכונות האלה הולכות יחד.

 

הפעם, הבחירה של הציבור לקתה במעין סכיזופרניה: רוצים את לבני, אך מעדיפים את הדרך של נתניהו וליברמן. קדימה זכתה אומנם ברוב קולות, אך לליכוד יש יותר מליצי יושר. או במילים אחרות: צריך לקרות משהו דרמטי כדי שפרס יתעלם לחלוטין מהמציאות הפוליטית, ויחליט להטיל דווקא על לבני את הרכבת הממשלה.

 

בינתיים, גם בליכוד וגם בקדימה מגבירים את המאמצים ואת המגעים עם שאר סיעות הכנסת כדי לנסות לסגור דיל עוד לפני שפרס יתחיל בסבב ההתייעצויות הרשמי. נתניהו הספיק לדבר אמש עם אביגדור ליברמן ועם אלי ישי, וגם לבני סיפרה שהספיקה לשוחח עם שותפות פוטנציאליות משמאל ומימין.

 

משימתו של נתניהו קלה יותר

בקדימה מעריכים שכבר בימים הקרובים תתקיים פגישה עם ליברמן, ונראה שגם שיחת הטלפון עם ישי לא היתה חלבית לחלוטין. יושב ראש ש"ס לא לגמרי סגר את הדלת בפני שותפות אפשרית עם קדימה. ומצד שני, לא בהכרח צריך להתרגש מהשיחות האלה: המערכת הפוליטית עומדת בפני משא ומתן קואליציוני מתיש, וכל שיחה מהסוג הזה מהווה חלק מה"שופינג" שראשי המפלגות עושים כחלק מהתן וקח הקואליציוני.  

לבני תזכה בכסאו של אולמרט? (צילום: אלכס קולמויסקי)

 

אז האם אפשר לקבוע הלילה שציפי לבני לא תוכל להקים ממשלה למרות שקדימה זכתה ברוב הקולות? עדיין לא. אם הנשיא אכן יטיל על לבני להרכיב ממשלה ראשונה, היא ואנשיה יעשו את כל התרגילים האפשריים כדי לנסות ולעמוד במשימה. קל זה לא יהיה, אך לעולם אין לדעת. אם על נתניהו תוטל הרכבת הממשלה, משימתו תהיה קלה הרבה יותר.

 

אלו האפשרויות הבולטות להרכבת קואליציה, כפי שהדברים נראו בליל ספירת הקולות:

 

• קדימה - ליכוד- עבודה - ישראל ביתנו - אפשרות בעלת סיכויים נמוכים, במיוחד לנוכח מצבה העגום של העבודה, ההתנגדות לישיבה משותפת עם ליברמן והרצון להיות באופוזיציה של רבים מהבכירים.
• קדימה - ליכוד - עבודה - ישראל ביתנו - ש"ס - סבירות נמוכה, ממשלה רחבה מדי, קשיים בתפעול הקואליציה. יש להניח שהעבודה לא תרצה להצטרף לממשלה שרוב מרכיביה ימניים.
• קדימה - ליכוד - ישראל ביתנו - ש"ס - יהדות התורה - אפשרות סבירה, על אף המתיחות בין ישראל ביתנו לש"ס לנוכח ההתבטאויות של ראשי ש"ס נגד ליברמן בקמפיין, והאג'נדה האזרחית שליברמן מבקש לקדם.
• קדימה - ליכוד- עבודה - סבירות נמוכה. כל אחת מהשותפות יכולה לפרק את הממשלה בכל רגע נתון.
• ליכוד - קדימה - ישראל ביתנו - ש"ס - סבירות טובה למדי.
• לליכוד יש גם אפשרות לכונן ממשלת ימין צרה, עם ישראל ביתנו, ש"ס, יהדות התורה, הבית היהודי והאיחוד הלאומי, אך נראה כי נתניהו יעדיף ממשלה רחבה ככל האפשר.