אחרי שהצגנו לכם את המועמדים לזכייה בתואר ה-MVP של 2008/9 ב-NBA, הגיע הזמן לבחון יותר לעומק את העונה הרגילה שהסתיימה זה עתה. הפעם נתרכז לא רק במצליחים ובאלו שמקווים להגיע הכי רחוק שאפשר בפלייאוף, אלא גם באותם נוכחים-נפקדים, קבוצות ושחקנים כאחד.

מייק דאנטוני. לא חגג יותר מדי בגארדן (צילום: רויטרס)
מצד שני, בפעם הראשונה מזה שנים קיימת תחושה שהניקס הולכים בכיוון הנכון. במדיסון סקוור גארדן נפתרו מהחוזה של זאק ראנדולף, קיבלו ניצוצות מהצעירים כדוגמת דייויד לי ונייט רובינסון ומתכננים בשקט את התקציב לקיץ 2010, בו יתפנו לברון ג'יימס, דוויין ווייד, כריס בוש וכרמלו אנתוני. אה, ולא שכחנו כדורסל התקפי ולעתים אף מלהיב שמנהיג דאנטוני לשמחת יושבי הגארדן. ככה בקטנה.

סטודמאייר חוסם את אנדרו ביינום. רק שלא ישחררו אותו (צילום: AP)
המהפכה של הג'נרל מנג'ר בראיין קולאנג'לו, שנראתה מצוין בשנתיים האחרונות, התרסקה בבת אחת וסיפקה תחושת דז'ה וו לתושבי העיר הקנדית. גם בעבר הם ראו איך הקבוצה שלהם נותנת כמה עונות טובות, לפני שהיא נכנעת לבינוניות ובסופו של דבר מוותרת בלית ברירה על האולסטאר היחיד שהחזיק אותה. כל כך חבל על כריס בוש.
אמרו שיהיה לו קשה יותר מול הרכזים במערב, דוגמת ג'ייסון קיד, סטיב נאש, דרון וויליאמס וכריס פול. אז אמרו. בילאפס גדל בדנבר, הפך לכוכב של קולורדו סטייט ואין פלא שהחיבור שלו עם הנאגטס נראה טבעי. צ'ונסי קולע 18.1 נקודות למשחק ומוסר 6.4 אסיסטים, כמו בימיו היפים בדטרויט, אבל עיקר השפעתו אצל המרעננת הרשמית של המערב מתבטאת במנהיגות ובשקט שהוא מביא.

אלן אייברסון. בפלייאוף הוא כבר לא יופיע (צילום: AFP)
אלן אייברסון נמאס על יושבי ה'אובורן הילס' מהרגע בו הוא נחת בדטרויט. המחויבות שלו לשורה הסטטיסטית של עצמו פגעה כצפוי בפיסטונס ותיזכר כאחת משתי הטעויות היחידות שעשה ג'ו דומארס כג'נרל מנג'ר (הראשונה היתה הבחירה בדרקו מיליצ'יץ' בדראפט 2003). בעיר המכוניות יכולים להתנחם בעובדה אחת - חוזהו של 'התשובה' (20 מיליון בעונה) נגמר בקיץ.
הטרייד ששלח את אייברסון לדטרויט תמורת בילאפס, הביא להחלפת מקומות בין שתי הקבוצות. פתאום הנאגטס קרובים לצמרת המערב והפיסטונס צריכים הרבה מזל כדי לזכות בכרטיס השמיני במזרח. למזלם, אייברסון נפצע ויחמיץ את הפלייאוף. לרוע מזלם, זה אומר יותר דקות לוויל ביינום - סוג של אייברסון לעניים.

וויל ביינום. אייברסון לעניים (צילום: AP)
"חשבתי לעלות לפרקט עם עטיפת פלסטיק בועות ('פצפצים' בשבילכם)", התלוצץ השבוע אנדרו ביינום, לפני שעלה לשחק מול ממפיס, אותה קבוצה מולה נפצע פעמיים ב-14 החודשים האחרונים. בסופו של דבר, הקאמבק שהתחיל בשני המשחקים שקדמו לניצחון הביתי על הגריזליז, מוכתר עד עכשיו כמוצלח. 15 נקודות ו-6 ריבאונדים ב-25 דקות בממוצע. תוספת נחמדה ללייקרס בפלייאוף, תודו.
בהתחלה חשבנו שהשילוב בין טרייסי מגריידי לרון ארטסט יוליד מועמדת אמיתית לאליפות מתוצרת יוסטון, אבל החיבור בין השניים פשוט לא עבד. מאז פברואר, כשמגריידי נפצע, רון-רון פורח, כשהרוקטס משיגים 19 ניצחונות ב-21 משחקים. יוסטון, כבר אין לנו בעיות.

טרייסי מגריידי. אחראי (בעקיפין) להצלחות של יוסטון ואורלנדו (צילום: AP)
ואם כבר נגענו במגריידי, הרי שטי-מאק שוב בורח ב'מאני-טיים'. "הרבה אנשים ציפו לראות את המפלצת התלת-ראשית שנבנתה כאן עם מגריידי, יאו מינג ואיתי",
אמר השבוע ארטסט. "הוא לא שמר על עצמו בריא וחבל. ב-2010 נגמר לו החוזה, כך שהעונה הבאה תהיה משמעותית מאוד עבורו", סיכם מי שכבר מכיר מקרוב את תלאות החוזים.
זה זמן קסם
גם ההצלחה של אורלנדו קשורה במגריידי, שבזכות האנוכיות שלו הצליח לנקות את השורות בפלורידה לפני שברח ליוסטון, כדי לזכות בהזדמנות להתמודד על אליפות. אחרי העזיבה של טי-מאק, המג'יק ארגנו בסיס יציב לשנים הבאות, עם מספיק כסף על מנת לבנות סגל מאוזן מסביב לדווייט האוורד. בסופו של דבר, יש סיכוי שנראה אליפות של אורלנדו לפני שהרוקטס יניפו גביע.