התמ"ת: חוק מטפלות? גם ככה הן יוצאות לעבוד

היהודיות ממילא עובדות, הערביות והחרדיות לא עובדות בגלל יחס החברה, אז מה הטעם בחוק המטפלות? אלה טיעוני התמ"ת נגד החוק. מי זוכר שביהמ"ש פסק שההכרה בהוצאות טיפול בילדים היא צודקת, ללא קשר ליעילותה?

לפני מעט יותר מחודש קבע בית המשפט העליון כי הכסף שמשלמת משפחה על טיפול בילדים, כתוצאה מיציאתה של האם לעבודה, ראוי כי יהיה מוכר לצרכי מס. בפסיקתם כתבו שופטי העליון כי הוכח שההוצאה על טיפול בילדים נעשית על מנת שההורה יוכל לייצר הכנסה, ולכן ראוי להכיר בה לצרכי מס.

 

תמוהה, אם כן, חוות הדעת שמשרד התמ"ת מתעתד להשמיע בדיונים שיתנהלו מחר בועדת הכנסת לקידום מעמד האישה, בנוגע להצעת החוק של האוצר בנושא. זו  מתעלמת מהצדק שבמהלך זה ונדרשת אך ורק לאפקטיביות שלו בעידוד תעסוקת נשים. כך, על פי דו"ח שהכין מינהל המחקר במשרד התמ"ת ההכרה בהוצאות על טיפול בילדים לצורכי מס, אינה יעילה כצעד לקידום השתלבותן של נשים בשוק העבודה.

 

• העליון: הוצאה על מטפלות תוכר לצרכי מס

הנשים זועמות: "חוק המטפלות" - זלזול מביש

 

הטיעונים העיקריים של התמ"ת הם, שבקרב הנשים היהודיות, שיעור העובדות הוא מהגבוהים בקרב המדינות המפותחות (76.9%), ולפיכך לא ניתן יהיה להגדיל אותו על ידי הכרה בהוצאות הטיפול בילדים. לעומת זאת, שיעור האמהות העובדות בקרב המגזר הערבי הוא נמוך מאוד (22.1%) - נמוך מדי, טוענים בתמ"ת – מכדי שניתן יהיה להסבירו בשיקולים של עלות מול תועלת. לטענת חוקרי התמ"ת, ישנם גורמים חברתיים, כמו מסורת ויחסם של המעסיקים לנשים ערביות, שמונעים את השתלבותן במעגל העובדות.

 

עוד צוין בדו"ח של מינהל המחקר בתמ"ת, כי מספר הנשים היהודיות החוזרות למעגל העבודה עם תום חופשת הלידה הוא גבוה יחסית. שיעור ההשתתפות של אמהות יהודיות לילדים עד גיל שנה עומד על 66%, עולה לכ-78% בעת שגילו של הילד שנה עד שנתיים, ועולה פעם נוספת ל-% 82%-85, כאשר הילד גדול יותר.

 

לשפר את מערך החינוך לגיל הרך

בעקבות המסקנות, ממליצים במשרד התמ"ת לנקוט בצעדים אחרים כדי להגדיל את שיעור האמהות העובדות בישראל. החוקרים ממליצים להתמקד בטיפול בנשים ערביות בכלל ובאמהות בפרט, ולסייע בהסרת החסמים המרכזיים המונעים בעדן מלהשתלב בעבודה. החסמים שצוינו בדו"ח הם היעדר מקומות עבודה מתאימים, בעיות של נגישות תחבורתית, ועמדות המעסיקים.

 

כמו כן, ממליצים במינהל המחקר לשפר את מערך החינוך לגיל הרך. "מסגרות חינוך-טיפול איכותיות יותר יתרמו להישגיה הכלכליים-חברתיים של המדינה בכללותה" נכתב בדו"ח, "וכמו כן יוכלו להשפיע על החלטות משקי הבית ללא התערבות המדינה: אמהות לילדים קטנים ישלבו את ילדיהן במסגרות לאור תרומתם החינוכית, דבר שיעודד את שילובן בשוק העבודה , חינוך הדור הבא יסייע למצוי פוטנציאל ההתפתחות שלו, ויכין אותו טוב יותר להתמודדויות והאתגרים הצפויים לו בעולם העבודה החדש, לכשיתבגר".

 

מחברי הדו"ח ציינו כי אינם מתנגדים עקרונית לחוק, אלא מחווים את דעתם בנוגע ליעילותו בהוצאת אמהות לעבודה. "למרות שהשתכנענו שהשלכות ההכרה בהוצאות הטיפול לצרכי מס תהיינה מצומצמות ביותר, ולא תשפענה על הגידול בשיעורי ההשתתפות, אנו סבורים שראוי שמסגרת סך התקציב המיועד לפטורים מתשלום מס הכנסה וההוצאות המוכרות לצרכי מס תיבחן מחדש במטרה לחזק את ההוגנות המגדרית ורווחת האישה ומשפחתה. במסגרת מגבלת התקציב מוצע לבחון הגבלת הסכום המוכר כהוצאה בסעיפים שונים, ולהכיר בהוצאות השגחה על ילדים בתנאים מסוימים".