אם עקבתם אחרי "הישרדות: טוקנטינז", העונה ה-18 של תוכנית הריאליטי האמריקאית (yes stars real), אתם בטח כבר התאהבתם בג'יי טי, הזוכה הכפרי של התוכנית.
ג'יי טי, או בשמו המלא ג'יימס תומאס ג'וניור, התבלט כבר מתחילת העונה כילד הטוב שלא עושה צרות. בפרק סיום העונה הוכרז כמנצח פה אחד, אחרי שכל המושבעים הצביעו עבורו ועזרו לו לשלשל לכיס מיליון דולרים ירקרקים. בנוסף, הוא זכה בפרס חביב הקהל, עניין פעוט של 100 אלף דולר וכן נאמר עליו בתקשורת האמריקנית ששיחק את "המשחק המושלם" בתוכנית.
איך הוא עשה את זה? ג'יי טי, ילדון חביב בן 25 מאלבאמה, זוקף את ההצלחה לחינוך הדרומי השורשי שקיבל. הוא גדל בעיירה קטנטנה בשם סאמסון, ועבד כל חייו עם עדרי בקר בעיירה סמוכה בשם מובייל. הוא גדל על ערכי משפחה, אהבת אדם וכל הג'אז הדרומי הזה, מה שעזר לו לתמרן את שותפיו לשבט כעדר פרות מאולפות היטב.
לקראת העונה החדשה שתעלה אצלנו, זימנו את ג'יי טי לראיון ולכמה טיפים מפורטים לניצחון ב"הישרדות" עבור המתמודדים הישראלים.
"אני רואה 'הישרדות' מאז העונה הראשונה", הוא מספר. "הייתי בערך בן 14 כשהתוכנית עלתה לראשונה לאוויר. איך שראיתי את זה, אמרתי - 'אני הולך להיות בתוכנית הזו'. אבל זה לקח זמן כי החיים העסיקו אותי. בהתחלה הייתי צעיר מדי, ואז הלכתי לקולג' ולמדתי מנהל עסקים ושיווק וכו' וכו'.

שבט חלפאו. ותודה לאמא (צילומים: CBS)
"בסוף אמא שלי הכריחה אותי להירשם, כי היא ידעה שזה חלום ישן שלי. מילאתי את טפסי ההרשמה, זו היתה הפעם הראשונה שעשיתי כזה דבר, ממש ירייה באפילה. פתאום קיבלתי טלפון וזה התחיל להתגלגל. הם ביקשו שאכין קלטת ביתית ופתאום מצאתי את עצמי בתהליך המיון. זה היה מאוד מוזר".
ומה הניע אותך להתקדם?
"אחד מהדברים שהכי חשובים עבורי היה לייצג את אלבאמה, ובמיוחד את העיירה הקטנה ממנה אני בא. רציתי להוכיח לכולם שאני לא סתם דרומי אמריקאי טיפוסי. שאפשר להיות מהדרום, לדבר במבטא ולעבוד עם פרות, ועדיין להיות אינטלגנטי. אני חושב שהצלחתי".
"אני חושב שהמשחק שלי היה להיות אמיתי. בניתי שם מערכות יחסים אמיתיות וזה גרם לאנשים קושי לרשום את השם שלי בתור מישהו שצריך ללכת הביתה. ניסיתי לגרום לאנשים להרגיש טוב, לא לשקר לאף אחד, להיות נחוץ במחנה. זה גרם לאנשים לרצות שאשאר".
וזה גם זיכה אותך בפרס חביב הקהל.
"תראה, לא הרבה בחורים טובים הגיעו לסוף. בדרך כלל הטובים עפו מוקדם. אני הצלחתי לשרוד. אנשים בבית אוהבים לראות את האנשים הטובים מנצחים".
"האתגר הגדול שלי היה להגיע למיזוג בין השבטים", הוא מספר. "כל הזמן חשבתי שאם אגיע לאיחוד בין השבטים יהיה לי סיכוי טוב לניצחון. רק אחרי המיזוג הסתכלתי על האנשים סביבי ואמרתי 'אני יכול לנצח אותם'".
מה?
"כן, כשנגמרה 'הישרדות' חזרתי לאלבאמה והמשכתי לעבוד. אני עכשיו מנהל עדר בחווה. אני אחראי על הרבייה שלהם, הגידול, הסחר, כל מה שנלווה לזה. זה ניהול לשמו".
אבל אתה מיליונר, למה אתה צריך את זה?
הוא צוחק. "כי אני אוהב את העבודה שלי, וחוץ מזה, מיליון דולר לא מספיקים לכלום בימינו. אם אפסיק לעבוד עכשיו אהיה מרושש תוך שלוש שנים. אז לא היתה ממש דילמה מבחינתי. היה לי ברור שאני חוזר לבקר".
"כל הזמן אנשים שואלים אותי אם זה מזויף, אם עזרו לי", הוא אומר. "ממש לא. הרי ככל שזה יותר אמיתי, הטלוויזיה יותר טובה. למה שהם ירצו לתת לך שתייה? ההפקה רוצה לראות אותנו סובלים.

"הישרדות: טוקנטינז". רעב אמיתי
"החלק הכי קשה עבורי היה האוכל. אני בחור גדול שאוכל הרבה והייתי מאוד רעב כל התוכנית. מתחילת התוכנית ועד הגמר ירדתי שמונה קילוגרם, שזה לא נורא. סטיבן, למשל, ירד בערך 17 קילוגרם, שזה רעב אמיתי. בקיצור, האתגר להיות ב'הישרדות' הוא קשה כמו שזה נראה".
כשחזר ג'יי טי לביתו, הוא בחר שלא לספר למשפחה שזכה בתוכנית. "לא סיפרתי לאף אחד, באמת. שמרתי את זה בסוד מוחלט. בגלל פרק הביקור המשפחתי, המשפחה ידעה שאני בשישייה הסופית. אבל אף אחד לא ידע שאני בגמר. ליל הגמר היה הפתעה מוחלטת לכולם. היינו עושים כל שבוע מסיבת צפייה פרטית, והיה לי קשה מאוד לשמור בסוד מה הולך לקרות".
במקביל להצלחתו במשחק, העיתונות האמריקאית הכתירה את ג'יי טי במהלך העונה גם כסמל סקס. "יש לי חברה", הוא מיד אומר. "אני מאמין בלהישאר נאמן. פגשתי אותה חודש לפני שיצאתי לתוכנית. כשחזרתי שמחתי לפגוש אותה בחזרה ומאז אנחנו ביחד. אני לא פתוח להצעות, ליידיז. אבל לא ייאמן מה שקרה אחרי התוכנית. מדהים שאנשים מצאו את המספר שלי ופשוט התקשרו. זה מוזר, אבל גם די מגניב".
"לעבוד עם פרות זה מה שאני אוהב לעשות וזה התוכנית שלי כרגע", הוא אומר.
"אז כן, אמשיך לנהל את החווה באלבאמה, אעבוד קשה, אעשה את מה שאני אוהב וגם אשתדל לנצל את הכסף שהרווחתי בצורה הכי טובה.
"אני כן חושב איך לנצל את ההופעה שלי בתוכנית, אבל אין לי ממש רעיונות, שום דבר לא קורה. יש כל מיני פניות, הכי מעניינת היתה לייצג את תעשיית הבקר בארצות הברית. יכול להיות שדוברות בתעשיית הבקר זה משהו שיעניין אותי, אבל באמת שזה הכל".