הממשלה תתקשה להפנות משאבים לתחומים עליהם הצהירה כי יעמדו בראש סדר עדיפויתיה: החינוך, התעסוקה, והתשתיות, במסגרת התקציב הדו-שנתי ל-2012/11. כך עולה מניתוח התקציב שערך בנק ישראל, אשר קבע כי הרכב ההוצאות האזרחיות של הממשלה נוקשה מדי, ויקשה על יכולתה להפנות את המשאבים לתחומים הרצויים.
בבנק ישראל מעריכים עוד, כי לממשלה לא יהיה מנוס מהעלאת מסים או הקפאת הפחתת המסים החל משנת 2013, כדי ליישם את התכניות שאישרה לטווח ארוך מבלי לחרוג מיעדי ההוצאות והגירעון.
ניתוח התקציב, שנעשה בחטיבת המחקר של בנק ישראל, קובע כי ההוצאות הצפויות ל-2013 על בסיס התכניות שאושרו בממשלה, יחייבו להגדיל את ההוצאה מעבר לתקרה שנקבעה לאחרונה (להגדיל את התקציב השוטף ואת התקציב הבא ב-2.66% לעומת 1.7% בשנים קודמות). הגדלה זו סותרת את ההחלטה להפחית משמעותית את שיעורי המס הישיר והעקיף בשנים 2016-2013.
עוד מציינים החוקרים כי השגת היעד של הורדת תקרת הגירעון בשנתיים הקרובות צפויה "בזכות החלטת הממשלה לדחות חלק מהפחתות המסים המתוכננות ולהעלות מסים אחרים, מה שמחזק את אמינות מחויבותה להפחתת יחס החוב-תוצר".
ההתפתחויות הצפויות במשק אחרי 2012, לעומת זאת, מעוררות דאגה בקרב חוקרי הבנק. הצמיחה אמנם תעלה לפחות בשיעור הממוצע שקדם למשבר, אבל גם ההוצאות יגדלו ובמקביל הגירעון לא יחזור לקדמותו עד 1% ב-2014, והירידה ביחס החוב-תוצר תיעצר.
מהניתוח עולה כי בנסיבות אלה "גם ביטול הפחתות המסים המתוכננות, או קיזוזן דרך העלאת מסים אחרים, לא יספיקו כדי למנוע חריגה מתקרת הגירעון. תידרש לכך העלאה של שיעורי המס בהיקף של יותר מ-1% - שהוא כ-8-7 מיליארד שקל בשנה.
בנק ישראל ממליץ לממשלה "להגמיש את מבנה התקציב, בניגוד לקשיחותו כיום, מה שיסייע לה משמעותית לבצע רבות מתוכניותיה החשובות, בשינוי סדרי העדיפויות ומבלי לחרוג מתקרות ההוצאות והגירעון".
אין זו אזהרה ראשונה של הבנק. לפני אישור התקציב הנוכחי ניתנה אזהרה דומה, שכללה בין השאר המלצה להקפיא את תוואי הפחתת המסים, אולם לא היו לה קונים בממשלה.