נתניהו דורש מוושינגטון התחייבות בכתב, האמריקנים ממלאים פיהם מים, הממשלה סוערת - ובינתיים אין משא ומתן. זלמן שובל, לשעבר שגריר ישראל בארצות הברית, אמר הערב (יום ג') בשיחה עם ynet כי ממשל אובמה הביא על עצמו את הדרישה להתחייבות בכתב על "חבילת התמריצים" שתמורתה ישראל תקפיא שוב את הבנייה בהתנחלויות לשלושה חודשים.
"צריך להבין שהאמון הישראלי בממשל האמריקני התערער כבר בהתחלה, כאשר הם
הודיעו שהם לא מכירים בהתחייבויות של ממשל בוש לבנייה בגוש התנחלויות וכן הלאה", אמר שובל, שכיהן כשגריר בוושינגטון בין 1990 ל-1993 ובין 1998 ל-2000. "לדעתי זה יצר אווירה שבניגוד לממשלים קודמים ישנה שאלה עד כמה באמת אנחנו יכולים להאמין ולסמוך".
לדברי השגריר לשעבר, יחסי האמון בין שתי המדינות אינם טובים מספיק. "זה אכן חבל, כי יחסי ארה"ב-ישראל צריכים במידה רבה להיות מושתתים על אמון הדדי, ואני מניח שזה גורם לכך שישראל עומדת בצדק על כך שהדברים יאמרו בכתב. אני מניח שראש הממשלה וממשלתו רוצים להיות בטוחים לחלוטין שמחר, בגלל התנגדות פלסטינית או לחץ מצד הליגה הערבית, הסיפור ייפול והם (האמריקנים - ר.מ) יגידו 'השתדלנו, רצינו, אבל זה לא הולך'. יש ערך להתחייבויות האלו".

למרות החיבוקים, אין אווירה של אמון (צילום: רויטרס)
עם זאת, למרות שהתחייבות בכתב יכולה לשרוד שנים, פרופסור רבינוביץ' מודה שיש גם חיסרון. "ברור
לחלוטין שבעל פה אפשר לקבל הרבה יותר מאשר בכתב. יש דברים כמו הבטחה גורפת לווטו במועצת הביטחון, שזה הרבה יותר מסובך. אני מבין את נתניהו, שצריך לתת דברים מאוד מוחשיים בשביל לנסות ולמזער נזק פוליטי. בעיקרון, הבקשה לקבל את עיקרי הדברים בכתב היא לגיטימית".
מנגד, סבור ד"ר אלון ליאל, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, כי הבעיה בין ישראל וארה"ב היא לא בדרך קבלת ההסכמות אלא במהותן. "הבעיה אינה אם מקבלים את ההבטחות האמריקניות בעל פה או בכתב, הבעיה היא שממשלת ישראל ונתניהו בראשה עדיין סבורים שהמשך ההקפאה היא בבחינת עשיית טובה לממשל האמריקני ונוגדת את האינטרס הישראלי. כל עוד זה המצב, שלום לא יהיה, עם ההקפאה או בלעדיה".