עשור טוב: למרות הכל, רובנו עשירים יותר
מהשוואה בין עליית המחירים לעליית השכר מאז שנת 2000 עולה כי רמת החיים של רוב השכירים, מעובדי קבלן עד אנשי היי-טק, עלתה. החדשות הרעות: הפערים גדלו, המנהלים הבכירים ועובדי המונופולים הגדולים התעשרו עוד יותר, והיחידים ששכרם נשחק הם המורים - גם אחרי הרפורמה
תני גולדשטיין
פורסם: 31.12.10, 15:37
האם אתה מרוצה מהשכר שלך? על מכתב שרשרת, שהסתובב לפני מספר שנים באינטרנט, הופיע שלט קטן, ועליו השאלה המתסכלת הזאת, ומתחתיה המלים "כן" ו"לא". הסמן נע בין שתי המלים והגולש היה אמור ללחוץ על אחת מהן.
שלחתי את העכבר מיד למילה "לא", וכך עשו גם עשרות עובדים אחרים שקיבלו את המכתב יחד אתי. אבל - כמה מרגיז! - הסמן ניתר לו מעל כפתור ה"לא" והנסיונות החוזרים ללחוץ עליו נכשלו שוב ושוב. כשנשברתי ולחצתי על ה"כן" הופיעה תשובה מעצבנת עוד יותר: "ידענו שאתה מרוצה".
כאלה אנחנו, השכירים (כלומר, 90% מהאנשים): העובד יכול למצוא בעבודתו עניין וסיפוק ולהיות מרוצה מהתוכן, מחבריו לעבודה ומשעות העבודה. אבל רק עובדים מעטים - בכל רמות השכר - "יודו" שהם מרוצים משכרם. ייתכן שזהו מנגנון הישרדות בריא: עובד ששמח בחלקו יתקשה לגשת לבוס ולבקש העלאה.
לרוב השכירים נדמה שהם שווים יותר ממה שהם מקבלים, שהמחירים עולים מהר יותר משכרם ושהכסף לעולם אינו מספיק. העלאות השכר הן חד-פעמיות, ובין העלאה להעלאה - המחירים ממשיכים לעלות, ונדמה שאין סיכוי להדביק אותם.
אבל מהשוואה בין השכר הממוצע והמחירים לפני עשור עם אלה של היום עולה הפתעה משמחת: מצבם של רוב העובדים בישראל השתפר קצת ביחס לשנת 2000. מדובר גם במעמד הביניים וגם בעובדים עניים. כוח הקנייה - מספר הדברים שהעובד הממוצע יכול לקנות - גדל. טענתם של הארגונים החברתיים שרק העשירים נהנו מפירות הצמיחה - אינה מדוייקת.