שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מנהל בחברה גדולה משתכר פי 95 מהממוצע

    הדו"ח השנתי של מרכז אדוה על המצב החברתי בסוף 2008 חושף תמונה מוכרת אך עגומה: עלות שכרו של מנהל בכיר באחת מ-25 החברות הגדולות בבורסה עמד על 779 אלף שקלים בחודש - פי 95 מעלות השכר הממוצע. שכר המנהלים עלה אשתקד ב-7% בשעה ששכר העובדים לא עלה; גם הפערים בחינוך ובבריאות התרחבו והפער בין מזרחיים לאשכנזים שב לגדול

    שכר המנהלים בחברות הגדולות במשק הוא קרוב לפי 100 מהשכר הממוצע. זהו אחד מהנתונים המטרידים העולים מהדו"ח השנתי שמפרסם הלילה (א') מרכז אדוה על תמונת המצב החברתית בישראל. לפי הדו"ח, עמדה בסוף שנת 2008 עלות שכרו (שכר, בונוסים, אופציות ושאר ההטבות) של מנהל בכיר (מנכ"ל או סמנכ"ל) בחברה הכלולה ברשימת תל–אביב 25 (25 החברות הגדולות ביותר הנסחרות בבורסה) על 9.35 מיליון שקלים לשנה, או 779 אלף שקלים בחודש, שהם פי 95 מעלות השכר הממוצעת של שכיר במשק באותה תקופה.

     

    שנת 2008 הייתה השנה שבה פרץ המשבר הכלכלי הגלובלי, ובסוף אותה שנה התחולל בישראל גל הפיטורים ההמוניים הגדול בתולדות המדינה, שבו איבדו יותר מ-100 אלף עובדים את מקומות עבודתם בתוך פחות משנה - כשהנימוק המקובל לפיטורים היה הפסדים בחברות וחשש מקריסת חברות. למרות זאת, גדל שכר המנהלים הבכירים במהלך 2008 בלא פחות מ-7%, בשעה שהשכר הממוצע במשק לא גדל כלל .

     

    דו"ח אדוה מתפרסם מדי סוף שנה ביחס לשנה שלפניה, ומצייר תמונה "משעממת" ממש: מזה עשרות שנים נרשמת עלייה הדרגתית ועקבית בפערי השכר בישראל, שהפכו מהנמוכים בעולם המערבי בעבר לבין הגבוהים במערב. כמו כמעט מדי שנה, מראה הדו"ח כי ב-2008 נרשם גידול באי-בשוויון בישראל בתחומי השכר, הכנסות משקי הבית, הפנסיה, שיעור הזכאות לתעודת בגרות, ההשכלה הגבוהה והנגישות לשירותי בריאות.

     

    בין השאר, עולה מהדו"ח כי ההכנסה החודשית ברוטו של משק בית מהעשירון העליון של השכירים עלתה ב-2008 בשיעור מזערי, בעוד שההכנסה החודשית ברוטו של כל שאר העשירונים קטנו. חלקו של העשירון העליון בכלל ההכנסות במשק גדל מ-28.3% בשנת 2007 לשיעור של 28.6% מכלל ההכנסות בשנת 2008.

     

    נקודה מדאיגה עוד יותר העולה מהדו"ח: הפער בין אשכנזים למזרחיים בחברה, שנמצא במשך כעשור בירידה, חזר בשנה שעברה לעלות. ההכנסה החודשית של שכירים עירוניים אשכנזים (יהודים שאביהם נולד באירופה או באמריקה) עמד בסוף 2008 על 38% מהשכר הממוצע, לעומת 37% בסוף 2007; הכנסת שכירים עירונים מזרחים (יהודים שאביהם נולד באסיה או אפריקה) הייתה שווה לממוצע במשק, לעומת 0.6% מעל הממוצע ב-2007. גם הפער בין יהודים לערבים המשיך לגדול: הכנסתם הממוצעת של שכירים עירוניים ערבים, ירדה אשתקד ל-67%, לעומת 71% בסוף 2007. הכנסתם של השכירים הערבים רושמת בשנים האחרונות הידרדרות עקבית, ובשנה שעברה היא חזרה לרמתה בשנת 2000.

     

    אי שוויון גם בחינוך ובהשכלה  

    הדו"ח מצביע על גידול בפערים לא רק בהכנסה, אלא גם בחינוך, וכן על הידרדרות מערכת החינוך הישראלית בכללותה. מהדו"ח עולה כי רק 44.4% מהנערים שהגיעו ב-2008 לגיל 17 השיגו תעודת בגרות (כולל מועד חורף). מדובר בשיעור הזכאים הנמוך ביותר מאז תחילת העשור ובירידה חדה לעומת 46.3% בשנת 2007.

     

    שיעור הזכאים גדל בתחילת העשור והגיע ב-2004 לשיא של 49.2%, ומאז התחיל לרדת. שיעור הזכאות לבגרות ביישובים המבוססים עלה מ-63.8% ב-2004 ל-67.1% ב-2008. בעיירות הפיתוח הוא ירד באותה תקופה מ-54.2% ל-46.9%, בשעה שביישובים הערביים הוא ירד מ-42.2% ל-32.4%.

     

    אי השוויון ניכר גם בהשכלה הגבוהה: כ-10.1% מתושבי היישובים המבוססים בשנות ה-20 לחייהם למדו ב-2008 לתואר ראשון, לעומת 5.9% מהצעירים בעיירות הפיתוח ו–4.9% ביישובים הערביים.

     

    פערים גם בבריאות ובפנסיה

    עוד עולה מהדו"ח כי גם הפער בהיקף ההוצאה על בריאות המשיך לגדול: ההוצאה החודשית של משקי בית בעשירון העליון על שירותי בריאות משלימים גדלה אשתקד מ-327 ל-341 שקלים, וההוצאה בעשירון השני גדלה מ-73 ל-82 שקלים.

     

    ונתון מדאיג נוסף: מהפיכת הפנסיה שיזמו נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ויו"ר ההסתדרות, עופר עיני, לא ממש באה לידי ביטוי בנתוני השנה שעברה. מהדו"ח עולה כי משק בית ממוצע משני העשירונים העליונים הפריש בשנת 2008 לפנסיה 991 שקלים, ואילו משק בית ממוצע באחד משני העשירונים התחתונים הפריש 33 שקלים בלבד.

     

    עוד עולה מהדו"ח כי גם הפער בין נשים וגברים, שנמצא בשנים האחרונות בירידה, הוא עדיין גבוה: שכרן הממוצע של נשים עמד אשתקד על 41.2 שקלים לשעה, 18% פחות משכרם הממוצע לשעה של גברים.

     

    "קברניטי המדינה והמשק שמים את כל יהבם על הצמיחה", כותבים חוקרי מרכז אדוה בדו"ח, "אלא שצמיחה כשלעצמה אין בה בהכרח כדי לחולל שינוי בתמונת האי-השוויון. בשנים 2008-2004, שבהן המשק צמח, לא נרשם בישראל גידול בשוויון, כיוון שהצמיחה התרחשה באופן בלתי שוויוני: ההשקעות היטיבו רק עם חלק מענפי המשק ואזורי הארץ. קידום השוויון מחייב מדיניות השקעות הכוללת את כל ענפי המשק וחלקי הארץ וכן מדיניות ממשלתית של קידום החינוך וההשכלה הציבוריים, מערכת הבריאות הציבורית ורשת הביטחון הסוציאלי, וזאת עדיין איננה". 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מנכ"ל סלקום, עמוס שפירא: מעל הממוצע
    צילום: אלוני מור
    מנכ"ל בזק, אבי גבאי: מעל הממוצע
    צילום: אלדד רפאלי
    צילום: אפי שריר
    עוני בישראל: ממשיך לגדול (צילום אילוסטרציה)
    צילום: אפי שריר
    מומלצים