הטעות של ד"ר שמחון

אבי שמחון, שזוכה לקיתונות של ביקורת על שהשווה בין הרוסים למסתננים, כבר אמר בעבר דברים חריפים נגד חלק מהאוכלוסייה הישראלית - וזה עבר בשתיקה. טוב, זה היה נגד חרדים

את הפה של ד"ר אבי שמחון אנחנו, החרדים, כבר מכירים היטב. הוא בקושי שנה בתפקידו כיועץ הבכיר לשר האוצר, וכבר הספיק לפעור את פיו כמה פעמים נגד האוכלוסייה החרדית, והגידול הטבעי שלה. דבריו של שמחון היו לא פחות חריפים מאלו שאנו קוראים ממש בפרשיות השבוע הנוכחיות - "פן ירבה" - אך המדינה דממה.

 

שמחון אמר: ''מי שמביא הרבה ילדים הוא חסר אחריות''', שטייניץ שתק. שמחון תקף: "קשה למדינה לדאוג למשפחות ברוכות ילדים", ומלבד נציגי הציבור החרדי שמחו על דבריו המקוממים, אף מילה של גינוי לדבריו החריפים והחמורים, הקוראים בפומבי להגביל את הילודה היהודית בארץ ישראל, לא נשמעה כאן. שמחון לא זומן לשיחת בירור, לא נאלץ להתמודד עם התקשורת, ולא התנצל.

 

והנה כעת הוא שוב פתח את הפה, אבל הפעם הוא טעה. מה שהיועץ הבכיר והמדופלם לא ידע הוא שלדבר חופשי, ללא כל מגבלה או בעיה, אפשר במדינה הזאת רק על החרדים. שמישהו רק יעז לדבר על הרוסים, האתיופים, הערבים, או כל אוכלוסייה אחרת במדינה. שמחון תקף את העולים, וקרה מה שצריך לקרות כשפקיד מדבר יותר מדי - הוא זומן לשימוע, קראו לפיטוריו, והוא התנצל. רעש וגעש בתקשורת.

 

וכשזה נגד החרדים?

כיום כל עיתונאי או יועץ, חבר כנסת או הוגה דעות יכול לכתוב מה שרק ירצה נגד הציבור החרדי במדינה, והמנהיגים ישתקו. כשכמה רבנים כותבים מכתב נגד השכרת דירות לערבים בישובים יהודיים? היועץ המשפטי לממשלה מתעורר משנתו ומאיים בפתיחת חקירה פלילית כנגדם. אבל כשברמות השבים, ישוב מיישובי הארץ, מארגנים כינוס של כל התושבים על מנת למנוע מתושב חרדי אחד להתגורר ביישוב, רק כי הוא חרדי, ובימים בהם מקימים ברמת אביב מטה פעולה למניעת "התחרדות השכונה" בגיבויים של חברי כנסת - היועץ המשפטי שב לשנת החורף שלו, ונעלם.

 

כשכותבים, נואמים, תוקפים, משמיצים ופוגעים בכל דרך, במגזר ענק שמהווה חלק בלתי נפרד מהעם הזה, כולם שותקים. כשהאברכים נמצאים על המוקד התקשורתי מזה חודשים רצופים, איש אינו פוצה פה ומצפצף. אבל כשמנסים לפעול נגד העובדים הזרים שהגיעו לארץ באופן בלתי חוקי מסודן? ראש הממשלה בכבודו ובעצמו מכנס מסיבת עיתונאים, ודורש שלא לפגוע בהם ולא ליטול את החוק לידיים.

 

מה קרה לעקרון השוויון, שהוא מבסיסי הדמוקרטיה החשובה כל-כך לכולנו? חמור מכך, מה קרה להיגיון שלנו? מדוע תגובת המדינה וראשיה, כאשר פקיד קטן כמו ד"ר שמחון תוקף במילה אחת את הרוסים, גובלת בהיסטריה - לעומת שתיקה מוחלטת בעת התקפותיו הבלתי פוסקות נגד החרדים? האם זה הגיוני שכאשר מונעים מגורים מהערבים, המדינה גועשת ורועשת, וכשמונעים זאת מהחרדים, יש שתיקה רועמת?

 

ואחר כך עוד תשכנעו אותי שאני זה שצריך ללמוד לימודי ליבה, כי אני לא מבין מהו השוויון או ההיגיון.

  

• הכותב הוא יועץ התקשורת ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני.