הישראלים כבר לא קונים ג'ל לחיטוי ידיים

ירידה דראסטית של 60%-70% חלה במכירות תכשירי חיטוי לידיים. שפעת החזירים שעוררה ב-2009 בהלה לתכשירים הללו, לא הצליחה לייצר הרגלי צריכה יומיומיים, כמו בארה"ב. האם אנחנו פשוט פחות היגיינים או פחות בזבזנים?

הבהלה לג'ל לחיטוי ידיים שככה: הישראלים קונים פחות ופחות מוצרים אנטי בקטריאלים לחיטוי על בסיס אלכוהול, כך עולה מדו"ח סטורנקסט שמנתח את נתוני המכירות בשוק הזה מ-2008 עד ינואר 2011.

 

• במה עדיף להשתמש - ג'ל חיטוי או סבון פשוט?

 

מבחינת מכירות, מדובר בירידה דראסטית של 70%-60% במכירות ברשתות השיווק ב-2010, לעומת 2009, אז נמכרו ברבעון השלישי של השנה יחידות ב-2.65 מיליון ש' רק ברשתות השיווק. לפי הנתונים, ינואר 2011 הוא החלש ביותר מאז 2008.

 

הנתונים נלקחו מלמעלה מ-900 חנויות בפריסה ארצית, כולל רשתות, הרשת הרביעית, חנויות גדולות, מינימרקט וחנויות הנוחות, לא כולל רשתות הפארם. רוב המכירות של תכשירים אלה נעשות ברשתות הפארם, אבל ההתפלגות במכירות שם, דומה לזו המתוארת כאן. ברשת סופר פארם אמרו ל-ynet כי הירידה במכירות בחנויות הרשת היא של מעל ל-50%.

 

שוק מוצרי החיטוי וההיגיינה כולל תכשירים כמו ג'ל לניקוי ידיים על בסיס אלכוהול; מגבונים לחיטוי ידיים על בסיס אלכוהול; תרסיסים לחיטוי משטחים; סבון בקטריאלי על בסיס קצף; אל סבון בקטריאלי על בסיס קצף; אל סבון אנטיבקטריאלי; אלכוהול על בסיס מוס.

 

אימהות שלחו ילדים לביה"ס עם ג'ל ביד

שנת השגשוג של שוק תכשירי היגיינת הידיים, היתה 2009. ב-2008 היו רק שלושה שחקנים בשוק: סנו, עם נתח שוק של 74%, ד"ר פישר עם נתח שוק של 25% וש.שוורץ קוסמטיקה עם פחות מ-1%. בסוף אפריל 2009, פרצה לתודעה שפעת החזירים, שעוררה בהלה רבה, ומכירות התכשירים הללו החלו לנסוק.

 

בשנה זו, משרד הבריאות הוציא הנחיות לשמירה על הגיינת ידיים, הכוללת שימוש בתכשירים על בסיס אלכוהול ורחצת ידיים בסבון. הורים שלחו אז את ילדיהם לבתי הספר והגנים כשהם מצוידים בחומרי חיטוי. התוצאה: ברבעון השני של 2009, מכירות התכשירים ברשתות (למעט רשתות הפארם) הכפילו את עצמן, מ-260 אלף ל-460 אלף, וברבעון השלישי המריאו ב-600%, ל-2.6 מיליון ש'.

 

בגלל ההתנפלות, צצו בשוק חברות שונות שהחלו לשווק תכשירים להגיינת ידיים, חלקם הגדול לא הכיל את כמות האלכוהול הנאותה לחיטוי (מעל 60%) או את נוסחה יעילה. רובם גם מתיימרים להשמיד חיידקים, אבל לא כולם יכולים להשמיד גם וירוסים. 

 

בתחילת 2010 השוק כבר היה עמוס בשחקנים רבים, כששווי נתח השוק של החדשים מהווה פחות מ-4%. לצד אלה, צצו גם מוצרים של מותגים פרטיים.

 

ועם זאת המכירות החלו לרדת, בעקבות הכרזת ארגון הבריאות העולמי בספטמבר 2009, כי שפעת החזירים אינה מוגדרת עוד כמגיפה. כבר ברבעון האחרון של של 2009 חלה ירידה במכירות, מאז 2010 חלה ירידה בשווי המכירות הכולל ב-1.1 מיליון שקל ל- 1.55 מיליון ש'. אם מחשיבים את הירידה במכירות גם ברשתות הפארם, הנתונים אף מוכפלים.

 

האם המוצרים האלה באמת עוזרים?

למרות שהשפעת בכלל ושפעת החזירים בפרט עודנה כאן, היא אינה מהווה מגיפה לכן הצרכנים הישראלים אינם רואים במוצרי חיטוי מצרך הכרחי. בישראל, בניגוד לארה"ב, המוצרים האלה לא הפכו לחובה בכל בית, ולמוצרי ניקיון בסיסיים, כמתכון להיגיינה אישית, בלי קשר לתחלואים.

 

ועם זאת, לא ברור כמה אפקטיביים רבים מהמוצרים האלה. הם מוגדים מוצרים קוסמטיים, ולא תכשירים רפואיים. בארצות-הברית ובקנדה בתי ספר לא מעטים אוסרים על תלמידים להכניס למתחמיהם את התכשירים האלו, המבוססים על ריכוזים גבוהים מאד של אלכוהול, בגלל חשש מדלקות ואפילו משתיית הנוזלים על ידי ילדים. 

 

זו הסיבה כנראה, שב-2011 הירידה במכירות תלולה מתמיד. בינואר השנה רכשנו מוצרי חיטוי ברשתות השיווק (לא כולל רשתות הפארם) ב-40 אלף שקל, לעומת 80 אלף ש' ב-2008 ו-90 אלף שקל ב-2009. נמכרו ברשתותה שיווק 30,900 אלף יחידות ב-2011, לעומת 51,200 ב-2008.