המסמך שמסעיר את מצרים: מובארק יזם הכאוס?

כלי תקשורת ערביים ציטטו מסמך שפורסם בפייסבוק, המפרט תוכנית שיזמו לכאורה השלטונות בקהיר לזריעת אנרכיה, כדי לדכא את ההפגנות נגד הממשל. אמינות המסמך מוטלת בספק

רועי נחמיאס פורסם: 30.01.11, 22:10

מאז החלו המהומות נגד שלטון מובארק, גוברת האלימות ברחובות ערי מצרים ומעשי הביזה והשוד, שהידרדרו לעתים אף לאונס, הפכו להיות חלק ממציאות החיים בצל המשבר הפוליטי. אלא שהערב (יום א') התפרסם בפייסבוק מסמך שצוטט בכמה כלי תקשורת ערביים, שבו הורו לכאורה במשרד הפנים בקהיר לאפשר ואף ליזום מעשי אלימות ברחבי מצרים, בניסיון לעורר בהלה בקרב האזרחים ולדכא כך את המחאה. למרות שבראש המסמך מתנוסס סמל רשמי, עדיין לא ברורה אמינותו.

 

מצרים על סף הפיכה - כל הדיווחים והתמונות - בעמוד מיוחד

 

המסמך המדובר סווג כ"סודי ביותר", ומפרט את "תוכנית ההתמודדות עם ההפגנות העממיות". אם אכן מדובר במכתב מקורי ולא בזיוף, מסתמן כי הוא הופץ כבר באמצע השבוע שעבר, לקראת ההפגנות ביום שישי האחרון. אלו הצעדים שתוארו בו:

 

 

המסמך שהופץ ברשת. אמינות מוטלת בספק, סיקור תקשורתי נרחב

 

אחרי תיאור שלביה העיקריים של התוכנית, ממשיך המסמך לפרט כיצד צריך להיעשות השימוש בכלי התקשורת למען השגת מטרותיה. "יש לזרוע שמועות, באמצעות כלי התקשורת, על מקרי ביזה ושוד באמצעות דיווחים טלפוניים שימסרו נשים. הדיווחים צריכים לכלול בהלה ובכי, לפי התכנית להפצת שמועות".

 

באשר לעיתונות הזרה, נכתב בהמשך כי "יש להפיץ דיווחים ישירים ועקיפים לאמצעי התקשורת החיצוניים בלבד, על פעולות ביזה ופשיטות על בנקים, עסקים ותחנות משטרה. המטרה היא לזרוע בהלה ופחד ברחובות, כדי להביא למצב שבו תהיה דרישה עממית להפעיל את הצבא וכוחות הביטחון".

 

נוסף על כך, מפרט המסמך כמה צעדים שנועדו לקעקע את אמינותם של כלי התקשורת הזרים, ולעגן את תדמיתם של המקומיים כמבוססים.

"יש להפיץ רמיזות על הקמתן של ועדות עממיות בשכונות לשמירה מפני בוזזים, וכן להפיץ שמועות כוזבות באמצעי התקשורת החיצוניים בלבד. תיקון אותם דיווחים ייעשה בכלי התקשורת המקומיים, כדי לזכות באמון מצד הציבור, ולהסיט את תשומת הלב שלו מהערוצים הללו ולפגוע במוניטין שלהם".

 

במסגרת הניסיונות לזרוע אימה, נכתב עוד כי "יש להפיץ שמועות עיקשות בכל אמצעי התקשורת, על קיומה של אנארכיה גוברת ובריחת כמויות גדולות של אסירים, לצד הפצת עדויות כאילו הם נראו בתוך שכונות מגורים". כאמור, מידת אמינותו של המסמך עדיין אינה ברורה, אך הוא זכה לסיקור תקשורת מקיף בכלי התקשורת ברחבי העולם הערבי.