סמ"ר ג' וכן סגן מפקד פלוגתו, סגן אדם מלול, הואשמו במסגרת הפרשה בתקיפה בנסיבות מחמירות, לאחר שנחשף כי היכו פלסטינים באזור שומרון. במהלך משפטו של סגן מלול, שנערך ראשון, העיד מפקד החטיבה דאז, אל"מ וירוב, ואמר כי "לעתים סטירה או מכה לפלסטיני לצורך הרגעה הן פעולות סבירות". האמירה גררה ביקורת קשה ואף נזיפה פיקודית מהאלוף גדי שמני, ששימש אז מפקד פיקוד המרכז - עוד בטרם החל משפטו של סמ"ר ג'.
עם זאת, בערעור שהגיש החייל באמצעות הסנגוריה הצבאית, נטען כי הצעד הפיקודי שננקט נגד המח"ט הביא לכך ששינה את עדותו במשפט השני, זה של סמ"ר ג', ואמר דברים אחרים. הסנגורים אלוף-משנה אודי בן אליעזר וסרן יובל קגן ציינו עוד כי ההחלטה לנזוף במפקד בטרם הסתיימו כלל ההליכים המשפטיים בפרשה הייתה פסולה, וקראו לבטל את ההרשעה מתוקף טענות הגנה מן הצדק.
שופטי בית הדין הצבאי לערעורים הודו כי "דעתנו אינה נוחה משינוי נוסח העדות של המח"ט במשפטיהם של הקצין והחייל", וכן קבעו כי נוסח הנזיפה הפיקודית "הוא בלשון המעטה בעייתי ביותר ובהחלט עלול להתפרש כהתערבות בלתי ראויה בהליך פלילי".
נוכח זאת, הורו השופטים לדון בעניין מחדש בבית הדין הצבאי ביפו, שם התנהל התיק, על מנת לברר את מידת השפעתה של עדות המפקד. לא מן הנמנע כי האלוף שמני, שמשמש עתה הנספח הצבאי בוושינגטון, והפצ"ר, האלוף אביחי מנדלבליט, שאישר את הנזיפה הפיקודית, יזומנו למתן עדות נוספת. אם אכן ייקבע שהנזיפה השליכה לרעה על ההליך המשפטי, עשויים השופטים להרשיע את סמ"ר ג' בעבירה קלה יותר או לזכותו מכל ההאשמות.
Read this article in English