20% מהאוכלוסייה העובדת סובלים משחיקה. במקצועות השירות, המחייבים אנשים להיות אדיבים, השחיקה גבוהה יותר.
שחיקה גם מאיימת יותר על בני 40-30, אולי בגלל העומס המוטל עליהם מכיוונים שונים (ילדים קטנים, משכנתא וכו').
להישאר בריאים בעבודה:
השחיקה נוטה יותר לתקוף אנשים שמתחילים את הקריירה חדורי תחושת שליחות נלהבים ומלאי מרץ. לא פעם הם מוצאים את עצמם נאבקים בטחנות רוח ומשקיעים את מרצם בלי שיצליחו לגרום לשינוי אמיתי.
לשחיקה השלכות בריאותיות. שחוקים נוטים פי שניים לחלות בסוכרת, נוטים יותר ללקות בהתקפי לב, ופרופיל בדיקות הדם שלהם נוטה יותר לגלות כולסטרול גבוה, קרישיות יתר ודלקת (CRP).
טפלו בסימפטומים הגופניים של השחיקה: נדודי שינה, כאבי גב והשמנה בטנית, אחרת תכנסו למעגל סגור שיקשה עליכם לצאת ממצב השחיקה.
תמיכה חברתית מעמיתים או ממנהלים מסייעת במניעת שחיקה בעבודה.
פעילות גופנית עשויה למנוע שחיקה בעבודה, ואצל מי שכבר נשחק היא עשויה לעצור את ההידרדרות. מוטב להתעמל 150 דקות שלוש-חמש פעמים בשבוע.
צאו לחופשה. החופשה מאפשרת החלמה וטעינת מצברים בתנאי שתתנתקו מהעבודה לחלוטין ותתנזרו מאי-מיילים, פלאפונים וטרדות נוספות.
אגב, ריבוי חופשות קצרות יעיל בהרבה מחופשה אחת ארוכה.
כשאתם מגיעים לציון דרך עצרו והקפידו להבחין בהצלחה שלכם. הפסיקו להשוות את עצמכם לאנשים שהצליחו יותר.
נסו לשמר את הסקרנות שלכם ולהישאר פתוחים כלפי אנשים ותכנים. אל תתקבעו רק על דברים שאתם יודעים לעשות היטב, גם אם הם מביאים לכם הצלחה כלכלית.
כסף, אגב, לא עוזר כנגד שחיקה.
החלפתם עבודה? יופי. אבל דעו שגם אם ייקח לה קצת זמן, השחיקה לרוב תאתר את מקום העבודה החדש שלכם ותתקוף אתכם גם שם.
ייעוץ מקצועי: ד"ר שרון טוקר, חוקרת התנהגות ארגונית, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב; פרופ' שמואל מלמד, חוקר לחץ ושחיקה, האקדמית תל אביב-יפו