שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    למה הכרס שלכם היא סכנה בריאותית
    עודף המשקל שלכם מתרכז בבטן? אתם מועדים לפתח מחלות כמו סוכרת וסרטן יותר מאחרים. הכרס כבר מזמן איננה רק בעיה אסתטית, וכדי להימנע מהסכנות צריך לעשות כמה שינויים דרסטיים בתזונה ובפעילות הגופנית. איך לנצח את הגנטיקה

    הכתבה על ג'ורג' תומס, חבר המועצה הנבחר החדש באינדיאנפוליס, בשער העיתון סנטינל ב־2 מאי 1876, נפתחה בהלצה שנונה על חשבון בטנו הגדולה. "עם כרס בירה ענקית, חבר המועצה הבכיר תומס יפעל להפחתת המסים על התה והקפה". כפי שאפשר להתרשם מהפתיח הזה, כבר במאה ה־19 שימשה "כרס הבירה" נושא להתבדחות. אבל "כרס בירה", "צמיגי סמיטריילר", "ידיות אהבה" או איך שלא נכנה את השומן הזה שמצטבר באזור הבטן והמותניים, הם לא בדיחה.

     

     

    בשנים האחרונות נערם מידע רב המצביע על כך שהשומן הזה עלול לגרום לבעיות בריאות קשות ולהגביר את הסיכון לתמותה. למעשה, גם אם משקלכם תקין ואתם סובלים מהשמנה בטנית, גובר הסיכון שלכם לתמותה מוקדמת ממחלות, כפי שהראה מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי Medicine Internal of Archives.

     

    שלא תבינו לא נכון, זה לא שהשמנה באופן כללי לא מסוכנת, להפך: נתונים אפידמיולוגיים מצביעים על כך ששני שלישים מהאנשים הסובלים מעודף משקל עלולים לפתח מחלות בעקבות זאת, אבל בקרב אלה שהמשקל העודף מתרכז אצלם בבטן, הסיכון גבוה עוד יותר מאלה שהשומן שלהם מתרכז באזור הישבן או הירכיים, למשל.

     

    שכיחות ההשמנה הבטנית גדלה בשנים האחרונות בממדים מבהילים. בארצות הברית מצביעים מחקרי תזונה על עלייה של 28% בגברים ו־18% בנשים בין השנים 1988־1994 לשנים 1999־2000. בישראל יותר ממחצית מהאוכלוסייה הבוגרת בגילאי 21 ומעלה בעלת עודף משקל, וההערכות הן שאצל חלק ניכר מדובר בהשמנה בטנית. רשויות הבריאות בכל העולם שוברות את הראש ברגעים אלה ממש בניסיון להכין תוכניות דחופות לטיפול בבעיה.

     

    אבל למה השומן בבטן מסוכן יותר מאשר במקומות אחרים בגוף? מהם הגורמים שתורמים להיווצרותו ואיך נפטרים ממנו?

     

    האם אתם סובלים מהשמנה בטנית?

    קל לבדוק זאת. כל מה שעליכם לעשות הוא להצטייד בסרט מדידה. מדדו את היקף המותניים בגובה הטבור. היקף מותניים הגדול מ-102 ס"מ אצל גברים, ומ-88 ס"מ אצל נשים נחשב להשמנה בטנית.

     

    למה זה קורה?

    אוכלים יותר, זזים פחות: השומן הבטני מצטבר בתוך תאי השומן בחלל הבטן. הוא שוקע בין לולאות המעיים לאיברי הבטן השונים ובתוכם, וגם בכבד, בטחול ובלב. הסיבה העיקרית להיווצרותו היא אכילת יתר וחוסר תנועה מספקת, שילוב שבאופן בלתי נמנע מוביל לעודף קלוריות ולעודף משקל.

     

    איזה דיכאון: מחקר שפורסם בכתב העת Psychiatry General of Archives ואשר עקב במשך חמש שנים אחרי 2,088 מבוגרים בני 79-70, מצא קשר בין דיכאון לעלייה בהיקף המותניים ובשומן הבטני. מאחר שלתאי השומן באזור הבטן יש הרבה מאוד קולטנים לקורטיזון (הורמון הסטרס, המשוחרר ברמות גבוהות במצבי מתח ודיכאון), כשמצב הסטרס או הדיכאון נמשך לאורך זמן, הקורטיזול מאותת לגוף לשגר את השומן היישר לאזור הבטן.

     

    עניין של גנטיקה? מחקרים נוספים מתרכזים בתחום הגנטיקה ומנסים לזהות גנים האחראים לתופעה. אחד מהם, למשל, מצא שגברים שיש להם מוטציה בגן מסוים, שנקראת DD, נמצאים בסיכון מוגבר פי שניים לפתח שומן באזור הבטן. גם בתחום האפיגנטיקה נערכים מחקרים שמנסים לבחון גורמים סביבתיים שמעוררים או עוצרים התפתחות של גנים התורמים לגדילת הכרס, ובכנסים האחרונים בתחום מועלות תיאוריות על סוגים מסוימים של חיידקים במעי שייתכן כי יש להם השפעה על התופעה.

     

    בשורה התחתונה, יש כנראה לא מעט גורמים שעשויים לתרום להתפתחות ההשמנה הבטנית, אבל אל תתפתו להיתפס לתירוצים. עוד לא נולד הגן שיגרום לכם לפתח כרס אם לא זללתם יותר מדי.

     

    עניין של מין: ישנם הבדלי מין בנטייה לפתח כרס. עד גיל המעבר ההורמונים הנשיים גורמים לכך שהשומן מתאפסן אצל נשים בעיקר באזור הישבן והירכיים. לעומת זאת, גברים נוטים יותר לאפסן את השומן בבטן. עם זאת, כשנשים מגיעות לגיל המעבר ורמות האסטרוגן יורדות, השומן נודד מהישבן ומהירכיים למותניים ולכרס, ודווקא אז השומן הבטני הופך להיות עקשן יותר ומגיב לאט יותר לדיאטות.


    הפתרון: הגדילו את צריכת הירקות והפירות (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

    מהם הסיכונים?

    השומן מעודד תהליכי טרשת: השומן המתאפסן עמוק בחלל הבטן כדי לשמש שם כמחסן אנרגיה לעת הצורך, לא מבזבז זמן. תאי השומן בחלל הבטן המכונים אדיפוציטים מפרישים אדיפוקינים (חומרים דמויי הורמונים), התורמים לשיבושים מטבוליים ולהתפתחות תהליכי דלקת כרוניים בגוף - תהליכים הנחשבים כיום כגורם מרכזי להתפתחות תהליכי טרשת ומחלות לב וכלי דם.

     

    השומן מעודד סוכרת: תאי השומן בבטן משחררים גם חומצות שומן חופשיות, הפוגעות ביכולתן של הרקמות להגיב להורמון אינסולין, ובעקבות זאת גורמות לתנגודת לאינסולין, שהיא השלב הראשון בהתפתחות סוכרת מסוג 2. ואם לא די בכך, הרי שבתגובה לחוסר היכולת של הרקמות להגיב לאינסולין, הגוף מפריש רמות מוגברות של אינסולין, ומאחר שזהו הורמון בונה, העלייה הזאת ברמותיו רק תורמת להיווצרות עוד שומן בטני.

     

    כך, בתהליך מעגלי אינסופי של ביצה ותרנגולת הולכת הכרס וגדלה, ועמה הסיכון לסוכרת ולמחלות לב וכלי דם. הקשרים האלה בין השמנה בטנית לסוכרת ולמחלות לב וכלי דם אומתו גם במחקרים אפידמיולוגיים ונמצאו הדוקים ומובהקים. לדוגמה, מחקר אמריקאי שעקב במשך שש שנים אחר כ-45 אלף נשים בגילאי 65-40 מצא שהיקף המותניים קשור באופן עצמאי להגברת הסיכון למחלות לב וכלי דם.

     

    השומן מעודד סרטן: ממחקרים עולה שקיים קשר בין השמנה בטנית לכמה סוגים של מחלות סרטן, בהם סרטן השד, המעי הגס, הרחם, השחלות, הלבלב, הערמונית ועוד. גם במקרה הזה, התהליכים ההורמונליים והדלקתיים הם האחראים לבעיה, שכן הם מעודדים שינויים סרטניים בתאים.

     

    השומן קשור למחלות נוספות: החל מבעיות נשימה, דרך בעיות אורתופדיות, יתר לחץ דם ועודף שומנים בדם, וכלה בשבץ מוחי ובעיות מוחיות נוספות. כך לדוגמה, לאחרונה מצא מחקר חדש שנערך בשוודיה שנשים המשמינות באזור הבטן והמותניים בגילאי 60-40 נמצאות בסיכון גבוה פי שניים לחלות באלצהיימר בגיל מבוגר יותר בהשוואה לנשים עם מותניים צרות יותר.

     

    מחקר נוסף, שפורסם בכתב העת Thorax, מצא שאצל נשים במשקל תקין, היקף מותניים הגדול מ-88 ס"מ כרוך בהגברת הסיכון לאסתמה ב-37% לעומת נשים במשקל תקין עם היקף מותניים צר יותר. אצל בעלות עודף משקל, היקף מותניים הגדול מ-88 ס"מ קשור בעלייה של כמעט פי 2.5 בסיכון לעומת נשים עם עודף משקל והיקף מותניים צר יותר.

     

    השומן עלול לפגוע בתפקוד המיני הגברי: מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד מצא שגברים שהיקף מותניהם הוא 107 ס"מ ומעלה, נמצאים בסיכון מוגבר ב-50% לסבול מבעיות בזקפה לעומת גברים שהיקף מותניהם 81 ס"מ.

     

    חשיפה למזהמים סביבתיים: הסובלים משומן בטני פגיעים יותר לתחלואה כתוצאה מחשיפה למזהמים סביבתיים. מחקרים רבים מצביעים על כך שמזהמים סביבתיים כמו דיוקסין, ארסן, ביספנול A וחומרי הדברה, שנקראים "מזהמים אורגניים שרידיים" ( Persistent Organic Pollutants - POPs), נקשרים לקולטני האינסולין, ובכך למעשה מתחרים באינסולין ומונעים ממנו להיקשר לקולטנים שלו.

     

    נוסף על כך, ה-POPs מתאפיינים בכך שהם שוקעים בתאי השומן בגוף. לכן, ככל שהכרס שלכם גדולה יותר ויש לכם יותר תאי שומן, כך יהיה לחלקיקים אלה יותר סיכוי לשקוע בהם ורמותיהם בדם יהיו גבוהות יותר. המשמעות היא שהחשיפה למזהמים האלה מגדילה יותר את הסיכון של אנשים שמנים לחלות במחלות שונות.

     

    איך נפטרים מזה?

    1. מפחיתים במשקל: גם אם בשלב הראשון תצליחו להפחית רק 5%-10% ממשקלכם, תקטינו משמעותית את הסיכון שלכם לתחלואה.

     

    2. אוכלים נכון: ה-USDA (משרד החקלאות האמריקאי) פרסם לאחרונה שורת המלצות בנושא:

    • הגדילו צריכת פירות וירקות, בעיקר ירקות ירוקים כהים, אדומים וכתומים, אפונה ושעועית.
    • צרכו לפחות מחצית מכלל הדגנים בצורת דגנים מלאים. הגדילו צריכת דגנים מלאים על ידי החלפת דגנים מעובדים בדגנים מלאים.
    • אכלו מזונות עתירי חלבונים - דגים, בשר רזה ועופות, ביצים, אפונה ושעועית, מוצרי סויה וזרעים ואגוזים ללא מלח.
    • אכלו מוצרי מזון עם תכולה גבוהה של אשלגן, סיבים תזונתיים, סידן וויטמין D.
    • הפחיתו את צריכת הנתרן לפחות מ-2,300 מ"ג. לאוכלוסיות מסוימות (כמו חולים בני 51 ומעלה, חולים הסובלים מיתר לחץ דם, סוכרת, או מחלת כליות כרונית) צריכת הנתרן לא אמורה לעלות על 1,500 מ"ג ביום.
    • הגבילו מזונות המכילים שומני טראנס.
    • במקרים של צריכת אלכוהול, הקפידו על צריכה מתונה - עד משקה אחד ליום לנשים ושני משקאות ביום לגברים.
    • תהליך ההרזיה צריך להיות מדורג. ממחקרים עולה כי דיאטות קיצוניות ונמרצות מדי יוצרות תנאים אידיאליים להגדלת השומן הבטני ולא לצמצומו.

     

    3. מפעילים את הגוף: במחקר אמריקאי שפורסם בכתב העת International Journal of Obesity חילקו מדענים 45 משתתפות בעלות השמנה בטנית לשלוש קבוצות. האחת ביצעה דיאטה ללא פעילות גופנית. הקבוצה השנייה ביצעה דיאטה ובמקביל פעילות גופנית שכללה הליכה בקצב מתון, ואילו הקבוצה השלישית ביצעה דיאטה ופעילות גופנית שכללה הליכה נמרצת. ממצאי המחקר הראו שבעוד שכל המשתתפות צמצמו משקל ואחוזי שומן, רק הקבוצות ששילבו פעילות גופנית בדיאטה הצליחו גם לצמצם את גודל תאי השומן באזור הבטן ב-18%.

     

    מה מומלץ לעשות? מתברר שהדרך המהירה והיעילה ביותר להיפטר מהשומן הבטני היא באמצעות שילוב של אימוני כוח (משקולות, גומיות או מכונות בחדר הכושר) ופעילות אירובית (הליכה, ריצה או רכיבה על אופניים). את הפעילות האירובית בצעו לפחות 30 דקות ביום, חמש-שש פעמים בשבוע, ואם אתם סובלים גם מעודף משקל, רצוי להגיע ל-60 דקות ביום. אין לכם זמן או כוח לאימון רצוף? פצלו את האימון לפעמיים, ואפילו לשלוש פעמים ביום. בו זמנית בצעו אימוני כוח פעמיים-שלוש פעמים בשבוע.

      

    ייעוץ מקצועי: ד"ר מקסימו מייסלוס, מנהל היחידה למטבוליזם וטרשת עורקים במרכז הרפואי סורוקה וסגן נשיא החברה האירופית להשמנת יתר; פרופ' בן־עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית במרכז הרפואי שיבא, תל השומר; ד"ר ברוריה טל, דיאטנית קלינית וחוקרת במכון לאנדוקרינולוגיה במרכז הרפואי תל אביב; דתיה יער, דיאטנית קלינית 


        

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "למה הכרס שלכם היא סכנה בריאותית"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    שומן בטני נוצר מיותר מדי אוכל וחוסר תנועה
    צילום: shutterstock
    מנטה שוק
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים