מסע שורשים: תבשיל ירקות אתיופי

תבשיל ירקות חורפי בטעם קומזיץ הגיח לעולם כשרותי קינן קיבלה לידיה דיסט, כלי חרס שמכינות נשים אתיופיות בעבודת-יד. רומן בין כלי מטבח, טעמים רחוקים ומטבח מרגש

המסע הזה החל כשבמטבחי ספון הנירוסטה נחת פתאום כלי חרס אותנטי יפהפה, שנקרא, כך למדתי מהתווית שהוצמדה לו, דיסט. הוא מיוצר בעבודת יד על ידי נשים אתיופיות בקרית גת, ומשמש להכנת אוכל אתיופי חגיגי. את האוכל אפשר כמובן להגיש בתוך הדיסט עצמו, שגם שומר על חום המזון.

 

עוד בערוץ האוכל:

• סיר ההפתעות: חמין טבעוני ומשגע

דקה של שגרה עם עדשים

שגר ושכח: תבשילי קדרות לסופשבוע

 

מאחר שאתיופיה די רחוקה מהשורשים האישיים שלי, פניתי מיד למובן מאליו, מבחינתי, והוא חיפוש אחר מתכונים אתיופיים שימלאו את הקדירה החדשה שלי. גלישה באינטרנט העלתה מנעד צר מאוד של מאכלים, שכמעט כולם התחילו והסתיימו באינג'ירה - אותו לחם - פיתה מופלא שהוא הבסיס לכל ארוחה אתיופית, ואינו דורש, כך מתברר, שום דיסט להכנתו.

 

 

בהיעדר משהו משכנע יותר, הרעפתי על הקדירה החדשה שלל שורשים, שהם בעיני מסממניו המובהקים של החורף, ושלחתי אותה להתפנק איתם בתנור חם. אחרי שעה וחצי התברר שהדיסט לא רק יפה הוא גם אופה, ואפילו מעניק לשורשים מעין טעם חרוך של מדורה. הוא הזכיר לי קדירת חרס לתפוחי אדמה (ממוצא אירופי דווקא) שהיתה מקובלת מאוד בשנות ה-70 וה-80 והנפיקה תפודים בטעם מובהק של קרטושקעס (תפוחי האדמה השרופים ממדורות ל"ג בעומר, למי שאינו בעניין).

 

ניסיתי פעמיים: פעם אחת בלי להוסיף דבר לשורשים לפני הבישול ופעם שנייה כשהשורשים מזולפים במעט שמן זית ותבלינים. בשני המקרים התוצאה היתה מצוינת, אם כי באופן אישי העדפתי את הגרסה שכללה מראש את השמן.

 

כדי להיות סגורה עוד יותר על מגוון האפשרויות הגלומות בדיסט, לא התעצלתי וצלצלתי לגימבה, שכנתי לשעבר, שחושיי הבריאים הבטיחו לי שיש לה דבר או שניים לספר לי על האוכל של כור מחצבתה.

 

גימבה לא אכזבה וציידה אותי במידע חשוב: ראשית, הדיסט, היא אומרת, נועד במיוחד לבישול על הכיריים, על אש פתוחה, ולא בתנור (חשוב לוודא שהוא מאיכות טובה. כלי שלא יוצר כהלכה עלול להתפרק). שנית, אפשר להכין בו מגוון רחב ביותר של תבשילים, בעיקר תבשילי בשר, שמקבלים בזכותו טעם שונה מאשר כל כלי אחר.

 

הדבר השלישי שהשגתי מגימבה הוא הבטחה לארוחה אתיופית כהלכתה, כולל מתכונים. וברגע שזה יתרחש, אשמח לשתף בהם את כולכם. בינתיים, הנה תבשיל השורשים שלי: הכי פשוט והכי טעים ואם אין לכם דיסט, כל כלי עם מכסה או תבנית (שאפשר לכסות בנייר אלומיניום) יתאימו.

 

אם אתם מעוניינים בדיסט, תוכלו לרכוש כלי באיכות טובה במרכזי "אחותי" חנות לסחר הוגן (יש בתל אביב ובאבו גוש) ולתרום בעצם הקנייה גם את חלקכם למאמץ החברתי לטובת הקהילה האתיופית. אפשר לרכוש דיסטים מקוריים גם בשווקים אתיופיים ברחבי המדינה.

 

תבשיל שורשים בתנור

המרכיבים (ל-4-6 מנות):

2 לפתות, קלופות וחתוכות לרבעים

2 שורשי פטרוזיליה קלופים

2 ראשי סלרי, קלופים וחתוכים לרבעים

2 גזרים, חתוכים לקטעים

2 צנונים, לא קלופים, חתוכים לרבעים (ותודה לאיילת לטוביץ על הרעיון)

1 בטטה גדולה, קלופה וחתוכה לחתיכות גדולות

1/4 כוס שמן זית

מלח גס

פלפל גרוס

 

אופן ההכנה:

1. מחממים את התנור לחום בינוני (180 מעלות).
2. מניחים את כל הירקות בקערה. יוצקים עליהם את השמן ומקפיצים כך שיתכסו בו היטב. מעבירים לכלי עם מכסה - קדירת חרס, סיר המתאים לתנור או תבנית רחבה, מכוסה בנייר אלומיניום.
3. אופים כשעה וחצי או עד שכל הירקות רכים (בודקים מדי פעם בעזרת מזלג). מסירים את המכסה, מתבלים במלח ובפלפל.
4. אפשר גם לאפות את הירקות ללא שמן - ולזלף עליהם את השמן אחרי האפייה. במקרה כזה מומלץ להוסיף לסיר כף או שתיים של מים לפני האפייה.