לתרבות האכילה הישראלית הקלאסית - תתפלאו, יש דבר כזה - יש כמה מאפיינים בולטים: אכילה לשובע המתאפיינת ב"פתיחת שולחן" עם מבחר סלטים ופיתות חמות, ובמרכז השולחן עומד הכוכב של מנות הפתיחה - חומוס שנחנק בטחינה ובשמן זית ולצדו סלט צנוע קצוץ דק וצלחת צ'יפס בשרני ומידלדל.
בהמשך מגיעה מנת הדגל: שיש קבב, שיש כבד או שישליק, והאמיצים יותר בוחרים בסטייק בקר. אלו שלא מבינים כלום מזמינים חזה עוף בגריל.
הקינוחים מתאפיינים באחד משניים: משהו מתוק ("זריקת סוכר") ופריך או קינוח רוטט במרקם ג'לי, בוואריה, שלא ברור איך עדיין לא נכחדה מהעולם. לצד אלו מקובל כמובן לשתות קפה חזק מעורר או תה נענע להרגעת הבטן, כי יש מה להרגיע.
נשמע מוכר? האם עבורכם מדובר בהרגל ששמור ליום העצמאות או שמופיע פעם בחודש, שבוע או יום?
איפה מסתתרות הקלוריות בארוחה?
תרבות אכילה כזו תמיד הייתה וכנראה גם תמיד תהיה חלק מאיתנו. ארוחות ערב שישי מסורתית יכולה לכלול מנות אחרות בתחפושת, אך סגנון השפע והכמויות הגדולות זהה. אירוח מזרחי או פולני - הדגש הוא על אוכל, והרבה ממנו. ואת כל זה נעמיד היום למשפט שדה כדי לבדוק מה הנזק הקלורי שבכל התענוג הזה.
שלב ראשון - פותחים שולחן
היתרון: "דפקנו" את המערכת וטעמנו מכל העולמות, כביכול גם בשר וגם ירקות.
החיסרון: המערכת "דפקה" אותנו ושילמנו על הסלטים האלה בחשבון.
עלות מול תועלת: משלמים כ-300 קלוריות על שתי כפות סלט כרוב במיונז, שתי כפות חצילים במיונז, ארבע כפות סלט ירקות וכף סלט גזר. התועלת, פרט לסלט הירקות, די נמוכה.
היתרון: בדרך כלל מדובר בחומוס אמיתי ללא תוספים, בעל טעם ומרקם איכותיים ועשיר בסיבים תזונתיים.
החיסרון: הכמות. מבלי לשים לב אנו אוכלים לפחות שלוש-חמש כפות חומוס, שעשוי להיות שמן מאוד בשל ריבוי טחינה ושמן זית.
עלות מול תועלת: מנה בריאה וטעימה שעלותה 120 קלוריות לפחות.
היתרון: מרכיב מרכזי במלאכת הניגוב, חם, טרי וטעים.
החיסרון: ממכר מדי, ומבלי לשים לב מחסלים לפחות פיתה לבנה וחצי.
עלות מול תועלת: אין תועלת תזונתית ומדובר בהנאה בלבד, שעולה 350 קלוריות.
היתרון: האם יש בכלל יתרון? במסעדות כאלו גם הטעם לא משובח במיוחד.
החיסרון: שמן, מטוגן, מלוח.
עלות מול תועלת: 170 קלוריות ל-15 יחידות, ואין כל תועלת.
שלב שני - מנה עיקרית (ומה היה עד עכשיו?)
היתרון: הטעם טוב, זו ההתמחות המרכזית של מסעדות כאלו, ומדובר במקור מעולה לחלבון מן החי.
החיסרון: עתיר מלח.
עלות מול תועלת: טעם וריח, אך יש על מה להתווכח - 550 קלוריות לשני שיפודי פרגית או שיפודי כבד, 650 קלוריות לשני שיפודי קבב.
היתרון: היתרונות של פרגית בדיאטה רגילה ידועים - מנה רזה ובריאה יותר - אבל לא חבל להזמין זאת במסעדה מזרחית?
החיסרון: זה שהזמנתם את המנה...
עלות מול תועלת: מוצלח בתפריט בבית, אבל משלמים ב-350 קלוריות.
היתרון: יתרונות הסטייק לא ממומשים בדרך כלל במסעדה הזו.
החיסרון: החסרונות באופן הכנת הבשר, באיכותו ובטעמו דווקא כן בולטים כאן...
עלות מול תועלת: עדיף לאכול במסעדת בשרים מתמחה. העלות, תלוי באופן ההכנה: 600-450 קלוריות.
שלב שלישי - מנה אחרונה
היתרון: מעורר (על מי אנחנו עובדים? איך אפשר להתעורר אחרי ארוחה כזאת?) ו"מוריד את האוכל" (לאן בדיוק?). בסך הכל כיף להתפנק בתה או בקפה לסיום.
החיסרון: קפאין יכול להפריע לספיגת הברזל בארוחה. החיסרון תלוי גם בכמות הסוכר שהוספנו, ובמאפה או הקינוח שלצד המשקה החם.
עלות מול תועלת: כפית סוכר = 20 קלוריות.
היתרון: הזדמנות טובה לאכול את המעדן הזה.
החיסרון: המעדן מורכב מסוכר ושומן (לרוב גם שומן טראנס).
עלות מול תועלת: הנאה שמשמעה 300 קלוריות.
היתרון: האם יש כזה בקינוח הרוטט והבלתי מזוהה הזה?
החיסרון: פשע קולינרי, חטא תזונתי.
עלות מול תועלת: רק עלות - 280 קלוריות.
שלב אחרון - סוכריות מנטה/קפה וחשבון
פתיח לאדם: 25-15 שקלים + 940 קלוריות
מנה עיקרית לאדם: 100-50 שקלים + 480 קלוריות
קפה או תה על חשבון הבית: 0 שקלים (יש!) + 20 קלוריות
קינוח: 20 שקלים + 290 קלוריות
אין לי כוונה להרוס לכם (או לי) את חוויית האכילה הזו, אלא מטרתי היא אחת: תאכלו ותיהנו, אך היו מודעים לבחירה שלכם ושקללו אותה במסגרת בחירות המזון שאתם מבצעים. אם אתם מאפשרים לעצמכם במהלך דיאטה "לאכול מהכל" אבל "רק פעם ב...", התדירות הזו אכן צריכה להיות נמוכה.
התזונה היומיומית בשאר הזמן צריכה להיות מאוזנת ובריאה כדי לממש את יכולתה להפחית את הסיכון ללקות במחלות ושאר צרות.
תכנון תזונה שבועי יכול בהחלט לכלול פינוקים, עבור מי שאינו רואה במזון בריא פינוק, ותכנון תזונה חודשי יכול לכלול "ארוחת שחיתות" כזאת במסעדה.
הכותב הוא יועץ תזונה (BSC), מרצה בקמפוס שיאים, המרכז להסמכות בספורט ובתנועה באוניברסיטת תל אביב