טיול ביער השחור: פינה קטנה שחוצה גבולות

העיירה באד זקינגן שלגדת הריין נמצאת בקצה היער השחור בגרמניה, אך ממנה תוכלו לצאת לטיולים בשלוש מדינות ויותר. יואב גלזנר פגש חצוצרן מפורסם, חתול מיתולוגי, וגשר עץ פלאי

יואב גלזנר פורסם: 31.01.12, 08:49

היער השחור בדרומה של גרמניה מוכר במיוחד בזכות הערים הגדולות שבו, באדן-באדן ופרייבורג, אך מתברר שיש עוד נקודות רבות שנסתרות מהעין, ורבים אינם מודעים להן.

 

עוד טיולים בעולם בערוץ התיירות:

 

נקודת חן אחת שכזו היא העיירה באד זקינגן (Bad Säckingen) בקצה הדרום-מערבי של היער השחור, במדינת Baden-Württemberg. בסיור שערכנו בעיירה גילינו כמה מאותן פינות חמד, וגם את היותה של נקודה זו בסיס יציאה לטיולים ברחבי היער השחור והמדינות השכנות, בהן שוויץ וצרפת.

 

הכפר החביב הזה הוכרז כעיר בשנת 878, אך הוא נותר צנוע במימדיו, וכיום חיים כאן כ-17 אלף איש. העיירה התפרסמה בעיקר בזכות היצירה הספרותית מהמאה ה-19 של יוזף ויקטור פון שאפל, "החצוצרן מזקינגן". דמותו מעטרת מקומות רבים בעיר.

חוצה את הריין: גשר העץ הכי ארוך באירופה (צילומים: יואב גלזנר)

 

עוד סיפור מסורתי שניבט אל המטיילים כאן הוא זה של החתול הגיבור "קיטי גאי-גאי", שהזהיר ביללות את תושבי העיר הקתולים מפני הפרוטסטנטים שאיימו לכבוש את המקום. פסלי החתול השחור נמצאים מול בית העירייה ובכמה כיכרות. מול תחנת הרכבת יש כמה פסלי חתולים מפורסמים הניצבים במעגל כהצדעה לחתול הגיבור, ואפילו גארפילד מככב כאן.

פסל "הגיבור המקומי" על אחד הבתים

 

גשר העץ: רגל פה, רגל שם

אחד מסמלי העיר שאסור להחמיץ בביקור כאן הוא גשר העץ הבנוי מעל נהר הריין ומחבר את העיירה לשוויץ.

תושבי המקום מתגאים בכך כי זהו גשר העץ הארוך ביותר באירופה כולה. והוא באמת מרשים. למרות שבנייתו החלה במאה ה-14 – הוא מתוחזק בקפדנות, ופתוח למעבר של הולכי רגל ורוכבי אופניים.

 

עד לפני 20 שנה עוד ניתן היה לחצות אותו ברכב, אך בשל רוחבו הצנוע הוא מאפשר תנועה בכיוון אחד בלבד, ולכן אפשרות זו בוטלה. במרכזו של הגשר משורטט קו הגבול על רצפת העץ בצבע לבן. אם תגיעו לכאן – תוכלו להיות רב-לאומיים לרגע, ולעמוד עם רגל אחת בכל מדינה – גרמניה ושוויץ.

חוצה גבולות: מבט מתוך הגשר אל העיירה

 

אם תביטו מהגשר בכיוון מעלה הזרם תבחינו בסכר גדול שבו נופלים המים מגובה של ששה מטרים, ועוצמתם מנוצלת לייצור חשמל. תפוקת המתקן מתחלקת בין גרמניה ושוויץ. הזרימה בנהר מגיעה לעוצמתה המלאה בחודשים מאי-יוני, כאשר השלגים מפשירים ומתנקזים אליו. הכפר השוויצרי STEIN שנמצא מעברו של הנהר יכול להיות נקודת תצפית רבת קסם לעבר באד זקינגן.

 

תושבי העיירה נהנים מקרבתם לגבול מעוד היבט חשוב. המדריך המקומי, האנס מרטין, סיפר לנו כי אזרחים רבים מהכפרים השוויצרים הסמוכים נוהגים לפקוד את באד זקינגן לקניות או בילויים. בגלל ששוויץ אינה חברה בגוש האירו – המטבע שלהם חזק יותר, הם מרוויחים טוב יותר מהגרמנים – ולכן באים "לבזבז" בצד הגרמני. "מדי ערב חוצים את הגשר מאות בני אדם, שבאים אלינו לאכול או לבלות", סיפר.

נהר מחשמל. הסכר על הריין

 

הקדוש המקומי, והעוגב האימתני

שיטוט ברחובות הקטנים באזור העתיק של באד זקינגן יפגיש אתכם עם בתים ססגוניים ויפים רבים, אך אין ספק כי הבניין הבולט ביותר בעיירה הוא זה של הכנסייה הקתולית סנט פרידולין (Fridolin). על פי המסורת, הוא קיבל את מעמדו כקדוש לאחר שהשיב לחיים נזיר מת. סצינת החזרה לחיים מתועדת בציור מרשים על תיקרת הכנסייה. הקדוש מת בתחילת המאה ה-16, ומדי חודש מארס נערכת בעיירה תהלוכה לכבודו. שרידיו של פרידולין שמורים בקופסת זהב גדולה ומעוטרת.

 

הכנסייה מתהדרת גם בעוגב גדול מימדים – אחד הגדולים בגרמניה כולה. "הקירות ממש רועדים כשהוא מנגן", סיפר לנו המדריך המקומי. על פי המסורת המקומית, ריצ'רד הראשון מלך אנגליה (שכונה ריצ'רד לב הארי) עבר בבאד זקינגן יחד עם צבאו בדרכו לירושלים, במסע הצלב שלו ב-1190. דגלו מתנוסס מאז בתוך הכנסייה.

 

נקודות העניין המועטות של העיר שרדו את זעזועי המאה ה-20 באירופה, ובראשם כמובן מלחמת העולם השנייה. בשל קרבתה של העיירה לגבול שוויץ – נמנעו בעלות הברית מהפצצות אוויריות כאן, ולכן כל הבתים נותרו כשהיו.

מרעיד את הקירות. העוגב בכנסיית פרידולין

  

עיר-מבצר בלב הנהר

בין הבניינים המרשימים תראו גם עמדות השמירה שהיו בפינות העיר העתיקה, בתקופה שנהר הריין הקיף אותה מכל עבריה והיא ניצבה במצודה מוגנת על אי במרכזו.  גם כמה מאגפי המלון שבו התארחנו (Goldener Knopf) שוכנים במבנים שיסודותיהם הונחו לפני 500 שנה. המלון הביתי והחמים נמצא במיקום מרכזי, ממש על גדת הריין, וחדרים רבים בו משקיפים אל הנהר.

 

מכיוון שביקרנו בבאד זקינגן בחורף, נבצר מאיתנו להנות מהמולת הכיכר שמול הכנסייה. זו רוחשת בעונת הקיץ במאות אנשים שיושבים מחוץ לבתי הקפה עד השעות הקטנות של הלילה. מבקרים משוויץ השכנה ותיירים מרחבי העולם נוהגים לבלות כאן כמה שעות בשמש האירופית.

 

באד זקינגן גם מתהדרת במרחצאות המרפא שלה. המתחם המרכזי AQUALON נמצא במרחק כמה דקות הליכה ממרכז העיר, והוא מציע לצד הבריכות והמרחצאות שלל מתקני ספורט. נביעות המים החמים נמצאות סביב לעיר ובתוכה, ויש כמה בארות שכאלה אפילו תחת מכסי ענק ברחובות העיר.

ריקה בחורף, הומה בקיץ. הכיכר המרכזית

  

הכוכב של הטיול

באד זקינגן יכולה להיות אתר נעים ביותר לחופשה שתכליתה "רביצה" בשקט הכפרי ובמרחצאות האזור. לצד זאת, בשל מיקומה - היא יכולה להיות פתרון נהדר עבור מי שמעוניינים ב"טיול כוכב" שממנו יוצאים בכל יום לכיוון אחר.

 

באמצעות רכבת תוכלו להגיע כמעט לכל נקודה מעניינת ביער השחור. העיר הגדולה פרייבורג נמצאת במרחק של כשעה וחצי נסיעה ברכבת (יש להחליף רכבות בתחנת באזל). העיר האוניברסיטאית הזו כשלעצמה שווה ביקור מפורט, ויכולה למלא בקלות יום טיול אחד – ולהשאיר טעם של עוד.

בית העירייה בפרייבורג

 

באד זקינגן אמנם נמצאת בקצה הדרומי של היער השחור, אבל מערכת הרכבות והכבישים יחברו אתכם תוך זמן קצר לאזורי טיול ובילוי רבים. הנה כמה דוגמאות: לשוויץ ייקחו לכם בדיוק שתי דקות להגיע, לבאזל תידרשו ללא יותר מ-40 דקות נסיעה (או כמחצית הזמן הזה ברכבת), ללוצרן תזדקקו לכשעה על הכבישים, חצי שעה בלבד מפרידים ביניכם לבין אלזס ובירתה שטרסבורג שבצרפת, שעתיים לאיטליה, ומרחק דומה מכאן לאוסטריה.

 

כדאי לדעת

 

 

בונוס של קונוס. תחנת הרכבת בבאד זקינגן