יש לי שכן שהוא מורה וכבר כמעט שנה שהוא מנסה לשכנע אותי לבוא לבקר אותו בביה"ס המקומי. "אתה כל הזמן מדבר על אוכל מקומי", הוא אומר, "אז זה הכי מקומי שיש". תשאלו מה הקשר? ובכן, השבוע סוף-סוף לביה"ס הגעתי ויובל דוד צוקרמן לקח אותי לסיור בממלכה שלו- החצר והחממה של ביה"ס גאון הירדן.
עוד בערוץ האוכל:
בכניסה לחממה של ביה"ס כתוב בגדול הפסוק: "יִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" (בראשית, ב, ט"ו) - את גן העדן שסביבנו אנחנו צריכים ליצור, וזה מה שיובל דוד עושה בבית הספר.
במהלך ארבע השנים האחרונות מוביל יובל דוד מהלך של יצירת יער מאכל בבית הספר. בחממה מגדלים תלמידי ביה"ס את העצים ואת הצמחים מזרעים ומייחורים. את השתילים שטיפחו הם מעבירים ושותלים בשטח ביה"ס - חלק אף לקחו שתילים ושתלו בביתם. בארבע השנים האחרונות שתלו יובל דוד ותלמידיו יותר מ-400 צמחים בשטח ביה"ס, רובם עצי מאכל ארץ-ישראלים, כמו תאנה, זית ורימון, וגם פפאיות עצי תות, סברסים ועוד. הם שתלו מטפסי-מאכל כמו פסיפלורה על הגדרות, קני סוכר טעימים שנותנים אווירה טרופית ואפילו שתלו גינת צמחי תה למורים עם אזוב, מרווה, עשב לימון (ועוד).
הגינה הצליחה כל-כך שאחרי זמן קצר היה צורך להרחיבה משום שהביקוש לצמחים היה רב. אחד הדברים שהכי הרשימו אותי בביקור שלי הוא השימוש בגזם, תלמידי החממה יצרו ביחד עם יובל דוד אזורים אליהם הם מעבירים את הגזם מכל רחבי ביה"ס, וזה חוזר בדרכו לאדמה ומזין אותה.
העבודה המשותפת עם התלמידים מאפשרת להם להכיר את השפע שגדל סביבם, את האווירה שהוא יוצר והם גם לומדים ליצור סביבה פורחת ופורייה, לשמור על העצים, לקטוף ולאכול כשיש פרי. בהמשך הם גם בנו פינות ישיבה ומנוחה מאלמנטים טבעיים, בהן הם יכולים להתכנס בזמנם החופשי.
ישנם סוגים ומינים רבים של עצי מאכל, מקומיים וגרים, שיכולים לשגשג במקומותינו. לאחרונה החלה אף קק"ל לשתול עצי פרי במקום אורנים, כך שבתוך היערות אפשר למצוא עכשיו גם חלקות עם תאנים, חרובים, רימונים ועוד, ובעונת הבשלה תוכלו לבוא ולקטוף את פירותיהם. אילו גם הרשויות המקומיות היו נוהגות כך, ומגננות גינות הציבוריות עם צמחי מאכל , אולי היינו יכולים לייבא פחות מהפירות שאנו אוכלים ולאכול יותר פרי מקומי בעונתו.
אמנם רוב עצי הפרי נמצאים עכשו בתחילת הדרך אל הפריחה, אך בקרוב יפרחו ובקיץ יתנו פריים. בינתיים נוסיף על מתכוני ט"ו בשבט משבוע שעבר ונתענג על פירות יבשים משלושה עצי מקומיים שגדלים בבר ובתרבות ומשמשים למאכל.
אמנם התאנה מבשילה בקיץ, אך מאוד קל ליבש את פרייה ולהשתמש בו במהלך החורף. הנה מתכון מוכר לעוגת הדבלים הביתית הטעימה, ללא תוספת סוכר. העוגה מתוקה ממתיקותם של הדבלים.
המרכיבים:
600 גרם תאנים מיובשות
4 ביצים
כוס קמח מלא
כפית סודה לשתייה
1/2 כוס שמן
1/2 כוס מים
אופן ההכנה:
את פירותיו היבשים של החרוב אפשר לטחון ולהשתמש באבקת החרובים הטעימה לאורך השנה (צריך להוציא את החרצנים).
המרכיבים:
5 תמרים מגולענים
1/2 כוס אגוזים (לוז או ברזיל)
1/4 כוס אבקת חרובים
אופן ההכנה:
הער-אציל הוא צמח נפוץ מאד, בעליו המיובשים משתמשים לתיבול מאכלים שונים ובמיוחד לכבישת ירקות. טעמם של העלים חזק ולכן מומלץ להשתמש בכמות מדודה.על-פי המסורת המקומית מומלץ ליבש את העלים לפני השימוש בהם.
המרכיבים:
תבנית חרס בינונית
4 כרעיים של עוף טרי
ענף עלי דפנה מיובשים
3 תפוחי אדמה גדולים
4 כפות שמן זית
קורט מלח
פלפל שחור גרוס
כפית כורכום
2 שיני שום כתושות טריות
אופן ההכנה:
את התמונות צילם אסף רונן - צילום מזון, תדמית ופרסום - והן מתוך הספר "צמחי בר למאכל" בהוצאת מפה
סטיילינג: יעל ברנד
לכל הכתבות של אורי מאיר-צ'יזיק