"נהניתי מכל רגע, ולא יכולתי לבקש יותר מאשר להיות נערת היופי־עשרה!" אומרת נוי אבנר בת ה־19, חיילת מראשון לציון, 180 ס"מ של מראה בובתי ועיניים ירוקות. "אני מקדישה את הכתר שלי לכל אותן צעירות שרוצות להיות דקיקות אבל מבנה גופן אינו כזה. אל תרעיבו את עצמכן, תהיו שלמות עם מי שאתן. גם לי אין מבנה גוף דקיק ואני שומרת על הגיזרה אבל רק בצורה בריאה. כואב לי לשמוע על צעירות שמגיעות לסף גסיסה בגלל הרצון להיות רזות".

"גדלתי בראשון לציון. יש לי אחות גדולה, שיר, בת 23. אבא שלי, גידי, הוא עצמאי, ואמא שלי, ענת, היא מאמנת אישית. הוריי הם הזוג המושלם – מאוהבים עד השמים וצעירים בנפשם. כל אחד מהם הוא דמות ראויה להערצה וביחד הם מורים נפלאים בשבילי לחיים. אבא שלי מתנשא לגובה 186 ס"מ ואמי, הקטנה של המשפחה, היא 175 ס"מ. אני 180 ס"מ ואף פעם לא סבלתי בגלל הגובה, גם לא כשכינו אותי 'ג'ירפה' בבית ספר היסודי".
יש לי חבר: "קוראים לו עידן שרון, בן 20, והוא כדורסלן. אני מאוהבת בו עד השמים. הוא הספיק לראות אותי בטקס, אחרי שהגיע ממשחק שבו הקבוצה שלו הפסידה, אבל התנחמתי בכך שהוא קלע 30 נקודות ובכך שאני הבאתי לנו סוג של ניצחון".
"בימים אלה אני משרתת בצבא כנציגת הסברה של חיל האוויר. אני נפגשת עם צעירים בני 17 ומסבירה להם על חשיבות הגיוס. זה מאתגר ומהנה מאוד. לא נפרדתי מהתיאטרון, ובמקביל אני לומדת במכינה של ניסן נתיב".
מאז שנודע לי שאני בין עשרים המועמדות: "ההיכרות עם מגוון רחב כל כך של בנות מרקע וממנטליות שונים, הטעימה הקטנה מעולם הזוהר - כל אלה לימדו אותי דברים חדשים על עצמי. החוויות האלה חיזקו את הרצון שלי להצליח ולהגיע רחוק בדוגמנות ובמשחק. ניגשתי לתחרות כי מעבר ליופי החיצוני, הערב הזה עוסק בהעצמה נשית והוא חגיגה של נשים אינטליגנטיות וחזקות".
מה אעשה אחרי התחרות: "אני מרגישה שהרכבת שלי הגיעה וזה הזמן לעלות עליה, אבל אני רוצה לעשות זאת כמו שצריך. מעניין אותי להשתתף בסדרות טלוויזיה, אולי להצטרף לערוץ הילדים, ובעצם לכל מה שהוא במה ויכול להביא לידי ביטוי את הכישרון שלי לרגש, לרתק ולהצחיק".