שיא עונת התיירות באיסלנד הוא בין יוני לאוגוסט, אז מתמלא האי בשני מיליון תיירים שבאים לראות את התופעות הכי מדהימות שיש לכדור הארץ להציע: לועות של הרי געש כבויים, גייזרים, בוץ מבעבע, קרחונים, לגונת קרח, לגונה כחולה ואינספור מפלים שהופכים את המדינה ליעד מרתק.
שטחה של איסלנד פי חמישה ממדינת ישראל, וחיים בה רק 300 אלף תושבים. השפה הרשמית היא איסלנדית, אך רוב המקומיים דוברים אנגלית. האי איסלנד נחצה על ידי השבר המרכז אוקייני, שהוא למעשה תוצר של פליטת לבה ובזלת מתוך הבקע במרכז השבר. החלק המערבי של האי שייך לפלטה האמריקנית, החלק המזרחי שייך לפלטה האירופית, כשפעילות וולקנית וטקטונית מתרחשת באי מדי יום לאורך השבר.

התופעות הכי מדהימות שיש. קשת באיסלנד (צילומים: עינב ברזני)
גם בפחות משבוע ימים אפשר ליהנות מהאטרקציות המייחדות את איסלנד, בסביבת הבירה רייקיאוויק (Reykjavik). נהוג לבקר במספר אתרים המרכיבים מסלול אטרקטיבי שנקרא "מעגל הזהב". מפל גולפוס (Gullfoss) הגועש נופל מגובה 32 מטר. זהו המפל המפורסם והמתוייר באיסלנד, המים צלולים בצבע טורקיז עמוק ובסמוך למפל שתי נקודות תצפית מרהיבות על זרם המים הגועש.
עוד טיולים באזור בערוץ התיירות:
מים לא חסרים באיסלנד, זרם אינסופי של מי גשמים ומי קרחונים ממלא גם בקיץ את המפלים. באי זורמים אלפי מפלים. המים באי הם מהנקיים בעולם, כל קומקום שנתקלתי בו באיסלנד היה מבריק ללא אבנית.
גם כאשר קפוא בחוץ אין בעיה של מים חמים, בעלי הבקתות סביב רייקיאוויק משתמשים בתחנות גיאותרמיות המפיקות אנרגיה הישר מלוע כדור הארץ. לילה בבקתה אינו מושלם ללא טבילה בג'קוזי, גם אם בחוץ הטמפרטורה יורדת מתחת לאפס.

מפל גולפוס הנופל מגובה 32 מ' הוא המפורסם באיסלנד
את פארק הגייזרים "גייסיר" אסור לפספס, בפארק נמצא הגייזר שעל שמו נקראים כל הגייזרים בעולם ("גייסיר"). למרבה האירוניה, בעשור האחרון גייסיר לא ממש מתפקד והפך לבלתי צפוי, הגייזר נסתם מסלעים שתיירים השליכו לתוכו בניסיון לעוררו. כיום מספק את ההצגה גייזר צעיר יותר בשם סטרוקור שמתפרץ בסילון מים אדיר לגובה של כ-30 מטר, כל 5 דקות.
כמו האייפל בפריס, כך הלגונה הכחולה ברייקייאוויק. אומנם מלאה בתיירים בשיא העונה, אך זהו אתר ספא ענקי עם לגונת טורקיז ענקית במרכזו, המים בטמפרטורה של כ-38 מעלות, בילוי חובה בימים הקרים.
במבט מהכביש נראה כאילו המקום עולה באש, אפוף אדים סמיכים כעשן. לא בכדי פירוש השם רייקייאוויק הוא "המפרץ המעשן". מומלץ ובריא לגוף ולנשמה (כך מספרים האיסלנדים).

גייסיר בפארק הגייזרים (מעגל הזהב), על שמו נקראים כל הגייזרים בעולם
בילוי חובה בימים הקרים. הלגונה הכחולה ברייקייאוויק
האתר הרביעי במעגל הוא הפארק טינגווליר (Þingvellir). בשנת 930 לספירה הוקמה באי רפובליקה, ובטינגווליר התכנס הפרלמנט
העתיק בעולם. זה המקום לצלול או לשנרקל במים הצלולים בעולם, בסדק שבין יבשת אמריקה ליבשת אירופה.
הצלילה מתבצעת בחליפות יבשות, שכן המים הצלולים הם מי קרחונים שעברו סינון בין סלעי בזלת. האתר הוכרז כאחד משלושת אתרי הצלילה הטובים בעולם, ראות של כ-200 מטר, מים בטמפרטורה שקרובה לאפס וניתן לרדת לעומק של כ-15 מטר.
טיפת מים שמתחתרת בין הסלעים, עוברת מרחק של כמה מאות מטרים על פני שנים. מומלץ לשתות מהמים הקרים, הרי מדובר במים הנקיים בעולם. אם ברשותכם בין שבועיים לשלושה שבועות באיסלנד, כדאי להקיף את האי על כביש הטבעת (כביש מספר 1).

נקודת תצפית על לשון ים הנושקת לאגם מים מתוקים לצד הכביש
חצי האי סנייפלסנס (Snæfellsnes) נמצא צפונית לריקייאוויק, ואליו מגיעים בנסיעה מסביב לפיורד או בדרך אגרה במנהרה תחת המים. עיירות קטנות פזורות על פני לשון ים ארוכה, אגמים קפואים ופארק לאומי שבמרכזו קרחון גדול בשם סנייפלסיוקול (Snæfellsjökull).
עוד טיולים בחו"ל בערוץ התיירות:
הקרחון הפך מפורסם בעולם לאחר שסופר המדע הבדיוני, ז'ול ורן, תיאר אותו בספרו "מסע אל בטן האדמה" כנקודת ההתחלה של המסע לפנים כדור הארץ. בתחילת האביב ובקיץ מים זורמים בכל מקום. הנסיעה בנוף האיסלנדי הייחודי היא חוויה בפני עצמה: מדבריות לבה מכוסות לבן לצד פסגות רמות, בקתות ספורות מנקדות את השלג הלבן ולעיתים נראה כאילו ארבע עונות מתחלפות בשעה אחת, בזמן שמטפסים עם הערפל במעלה אגמים קפואים.
חצי האי המוקף בים מלא בעיירות דייגים קטנות ונמלים צבעוניים, מצוקים דרמטיים ושחורים מזדקרים מהמים. חלפנו על פני עיירת הפיורד גרונדארפיורור (Grundarfjörður) בזמן גאות, כאשר עשרות אלפי שחפים צדו ארוחת הרינג משובחת.
לאחר לילה מושלג במיוחד השבילים נתכסו לבן בוהק - בשעות הבוקר המוקדמות מפלסות שלג מפנות את הכבישים הראשיים. כדאי להצפין לסיבוב קצר סביב חצי האי וסטנס, שם על אחד החופים הציוריים באיסלנד מתנשא לגובה 15 מטר סלע מרשים בשם Hvitserkur. זהו מקום מתאים לחפש כלבי ים וכמובן עופת מים.

עיירת הפיורד גרונדארפיורור בחצי האי סנייפלסנס
בשעות הבוקר אגם מיוואטן הרדוד קופא כתוצאה מצניחת הטמפרטורה בלילה, במשך היום השמש מבקעת את שכבת הקרח הדקה והרוח מפתחת גלים באגם. סביב האגם, כדאי לטייל בין לועות געש מדומים שנוצרו מהתפוצצויות קיטור כשלבה בוערת פגשה במים.

בשעות הבוקר אגם מיוואטן הרדוד קופא כתוצאה מצניחת הטמפ' בלילה
הלוע המרשים ביותר באזור נקרא Hverfell גובהו 463 מטרים, שביל עפר מוביל עד לפסגת המכתש. רוחות עזות כמעט והעיפו אותנו אל תחתית המכתש שקוטרו כק"מ אחד. מהפסגה ניתן להשקיף על האגם הרדוד ועל מדבריות הלבה שיצר ההר בעבר.
חוויה בלתי נשכחת היא להיכנס לאחת המערות בשבר בין היבשות, במערה בשם גריוטאגיה (Grjótagjá) ניתן לשחות תחת האדמה במים צלולים בטמפרטורה של כ-40 מעלות. זהו השבר האוקייני בצפון מזרח האי. הלוחות באזור זה מתרחקים זה מזה כס"מ אחד מדי שנה. המקום נראה מיסטי ואפוף אדים, קרני שמש ספורות מצליחות לחדור בין הסלעים. טמפרטורת המים וצלילותם מפתים להיכנס ולטבול בבטן כדור הארץ.

בא לכם לשחות תחת האדמה? אחת המערות בתוך השבר (גריוטאגיה)
השבר האוקייני בצפון מזרח האי, הלוחות מתרחקים כס"מ אחד בשנה
זוהי דרך מקורית ומהירה לסקור את האזור המושלג ולהעפיל לפסגת הר הגעש קראפלה. בסוף היום כדאי לבקר באתר הספא מרחצאות מיוואטן - הלגונה הכחולה של הצפון, פחות יקר ומסחרי מהלגונה הכחולה ברייקייאוויק.
חוות סוסים רבות נמצאות לצד כביש הטבעת המקיף את האי. כ-70 אלף סוסים איסלנדיים גזעיים חיים באי. משתמשים בהם לצרכי רכיבה, רעייה ואף לבשר. מדובר בסוסים חסונים ופוטוגניים עם פוני גולש. חלק מהחוות מציעות לתיירים אופציה של רכיבה על סוסים סביב האגם, על פני מדבריות לבה צחיחות.
לחובבי המפלים, בצפון האי מומלץ לבקר במפל גודאפוס "מפל האלים" (Goðafoss). בשנת 1,000 לספירה, המחוקק הנבחר של איסלנד המיר את דת האומה לנצרות. כאקט סימבולי, השליך את פסלי האלים הנורדיים לתוך המפל שנקרא על שם האירוע.
במפל דטיפוס (Dettifoss), השמש ורסיסי המים יוצרים יחד קשתות מרהיבות באופן קבוע בשעות היום. זרם אדיר נופל מגובה של 44 מטר, רוחבו הוא 100 מטרים, וזהו המפל בעל הספיקה הגדולה באירופה. כק"מ וחצי משם, בנוף משושים בזלתיים, נופל מפל סלפוס (Selfoss) מגובה 11 מטר וניתן לעמוד בזרימת הנהר ממש מעליו.

מעל 70 אלף סוסים חיים בחוות באיסלנד, לצרכי רכיבה, רעייה ואף בשר

מפל סלפוס הנופל מגובה 11 מ'. אפשר לעמוד בזרימת הנהר ממש מעליו
צפונית למיוואטן נמצאת עיר המפרץ הוסאוויק (Húsavík), שממנה ניתן לצאת להפלגה של כארבע שעות ולצפות בלוויתנים גדולי סנפיר, לוויתני מינק ואפילו בלוויתנים כחולים שעוברים במפרץ בנוסף לדולפינים ועופות מים.
זהו מפרץ כחול ודרמטי בצפון האי, מפעלי תעשייה בנמל אורזים דגים יבשים ומושכים אלפי שחפים למפרץ. בעיירה שבה כנסייה ציורית מעץ, חיים 2,300 תושבים ומומלץ לבקר במוזיאון הלווייתנים הסמוך לנמל.

מושבות שחפים מנקדות את מצוקי האי והים
איסלנד נחשבת למרכז צפרות בינלאומי. מיליוני עופות מים, שחפים, קורמורנים מקננים באי. המצוקים סביב חופי הים, האוכלוסייה הדלילה באי ומיקומו הופכות אותו לאטרקטיבי למושבות ציפורים. במהלך חודש מאי הטמשאי הצפוני מגיע בלהקות מהאוקיינוס למושבות קינון באיסלנד.
ב-15 באוגוסט הם מסיימים את גידול הגוזלים וחוזרים לאוקיינוס. יש לציפור הזו יכולת לצלול לעומק 70 מטרים ולהישאר שתי דקות מתחת המים. זו הציפור השכיחה ביותר באיסלנד, והתושבים נוהגים לאכול אותה. היא נקראת באיסלנדית "לונדי" - פירושו ליצן עצוב. מעריכים ש-70 אחוז מאוכלוסיית הטמשאי הצפוני בעולם מרוכזת באיסלנד (כ-70 מיליון ציפורים). בשיט הצלחנו לזהות זנבות מהירים של דולפינים, לווייתני מינק ולוויתן גדול סנפיר.

לוויתן גדול סנפיר. בשיט ליד העיירה הוסאוויק ניתן לצפות בו ובחבריו
בהמשך כביש הטבעת לכיוון הפיורדים המזרחיים, ניתן לצפות באיילי הצפון בסוף החורף, אז הם יורדים לרעות בחלקים המישוריים והירוקים של האי. בקיץ הם עולים חזרה לחלק ההררי. האיילים הובאו על ידי הנורבגים לשם ציד לבשר, אך האיסלנדים מעדיפים בשר כבש, כך נותרו האיילים להתרבות באין מפריע.
בסוף החורף, הביצות והאגמים הקטנים לצד הפיורדים מתמלאים ברבורים לבנים. מושבות שחפים מנקדות את מצוקי הפיורדים וכלבי ים משתזפים על סלעי המפרץ.
דרום האי מתאפיין בקרחונים, מערות קרח, חופי ים לצד מצוקי בזלת מזדקרים, משושי בזלת וכמובן מפלים. בסמוך לעיירה הקטנה ויק (פירושה מפרץ) תצפית על לשון ים הנושקת לאגם מים מתוקים לצד הכביש.
סלעי הבזלת יוצרים קשתות באזורים הסמוכים לחוף - Dyrholaey היא קשת בזלתית ענקית המזדקרת מהים לצד מצוק שבו שמורת ציפורים. זוג זקיפי בזלת על חוף הים Reynisfjara, הם כנראה שני טרולים שניסו לגרור את סירותיהם אל הים אך נתפסו על ידי השחר העולה והפכו לשני נציבי סלע שחורים.
גם בדרום יש מפלים: למפל סקוגאפוס (Skógafoss) ניתן לטפס 300 מדרגות לנקודה ממנה נופלים המים מגובה 62 מטר. מפל סליאלנדספוס (Seljalandsfoss), מפורסם בשל שביל בוצי המוביל לחלק האחורי של מפל המים.

איסלנד מלאה בקרחונים ועל רובם ניתן לטפס בצורה מודרכת. מקבלים ביגוד מתאים, ציוד הכרחי והדרכה על הקרחון. המפגש בין קרח לאש יוצר סלעים שחורים ומקבצי בוץ על השלג הלבן. כדי לחוש את עוצמת הקרחון אין כמו להשתחל למערת קרח כחולה וקפואה, או לצעוד בין נקיקי קרח ענקיים ושקופים.
בפארק הלאומי סקאפטאפל (Skaftafell) יצאנו לטפס על לשון הקרח סווינפלסיוקול (Svinafellsjokull), במבט מרחוק על הקרחון הוא נראה כלשון לבנה הזורמת מטה בגיא בין ההרים. הטיפוס מתבצע באמצעות נעלי דוקרנים ומכושים הנחוצים לטיפוס ובתוך מערות קרח כחולות, זו חוויה מקפיאת חושים.

הכחול הגדול. לטפס על לשון הקרח בפארק סקאפטאפל
סמוך לפארק (על הכביש הראשי 370 ק"מ מזרחית לרייקייאוויק) נמצאת לגונת הקרחונים יוקולסארלון (Jökulsárlón). הלגונה נוצרה ב-1934 על ידי קרחון ואנטנאיוקול
(Vantnajökull) וגדלה בעקבות ההמסה של הקרחון. גושי קרח מתנתקים מהקרחון וצפים על פני הלגונה עד שהם נסחפים לים. ניתן לטייל סביב הלגונה ולחפש כלבי ים ועופות מים בין הקרחונים הצפים.
דרך נוספת לחוות את הלגונה היא באמצעות רכב אמפיבי בשיט בין הקרחונים. השיט אורך כ-40 דקות. עומקה של הלגונה 200 מטר, מימיה מתוקים והיא מתחברת לים. באתר הציורי הוסרטו סצינות מארבעה סרטים הוליוודיים: שני סרטי ג'יימס בונד, טומב ריידר ובאטמן.