שתף קטע נבחר

חיבוק דב: חמישה ימים במחיצת דובים לבנים

נורית פרח טסה לצפון קנדה ונפגשה עם היונקים הענקיים, ובהם דב במשקל 900 ק"ג שהגיע לחלון התא הפצפון שבו גרה, כפי שפורסם ב"מסלול" של "ידיעות אחרונות"

טלטלה חזקה העירה אותי. המחשבה הראשונה הייתה: רעידת אדמה. אחרי שעיניי התרגלו לחשכה, בחנתי בחרדה את התא הצר שבו ישנתי, שהיה ממוקם בתוך קרון רכבת שהיה ביתי במשך חמישה ימים. הסטתי את הווילון מעל מיטתי והבטתי החוצה. רוחות במהירות של כ‭60-‬ קמ"ש נשבו בחוץ, העיפו פתיתי שלג בצורה אופקית וטילטלו את הקרון.

 

מראה השלג הלבן היפנט אותי קמעה. בהיתי שעה קלה בשטיח הלבן המצטבר על פני מישור הטונדרה, ושקעתי במחשבות נעימות על חוויות הימים האחרונים - מסע מיוחד שעשיתי אל דובי הקוטב הלבנים בצפון קנדה.

 

בעודי בוהה חלפה צללית לבנה ליד חלוני. רוקי, דב לבן במשקל כ‭900-‬ ק"ג, טייל להנאתו על פני השלג הרך והשאיר בו את עקבותיו. רוקי קיבל את שמו מאנשי הצוות של הטונדרה-לודג‭,'‬ המחנה המאולתר שבו התארחתי עם קבוצה של מטיילים, משום שנראה כמו סלע ענקי.

 

הבטתי שעה קלה ברוקי - שלא היה הדב היחיד שהסתובב בקרבת קרונות המגורים שלנו בחמשת הימים האחרונים - וחשבתי: אולי הוא בא להיפרד לקראת עזיבתנו מחר.


הדב רוקי משתכשך לו בשלג (צילומים: נורית פרח)

  

חמישה קרונות בלבד

אל הטונדרה-לודג‭,'‬ הממוקם במרחק שעתיים נסיעה מהעיירה הנידחת צ'רצ'יל, הגענו חמישה ימים לפני כן, ב‭28-‬ באוקטובר, לאחר טיסה מתל-אביב לטורונטו, משם לוויניפג שבמדינת מניטובה, ולאחר מנוחת לילה - בצ'רטר מיוחד לצ'רצ'יל, ששוכנת לחופי מפרץ הדסון בצפון מניטובה.

 

בווינפג פגשתי את המדריכים של חברת "Natural Habitat Adventures" שבמסגרתה יצאתי לטיול - ואת השותפים להרפתקה, לפגישת היכרות. 30 אנשים ממקומות שונים בעולם, בגילים ‭,84-35‬ כולם מטיילים מנוסים, חובבי טבע, בעלי חיים, הרפתקאות וצילום מושבעים, שבאו כולם לראות את דובי הקוטב הלבנים בסביבתם הטבעית.

 

לצ'רצ'יל אי אפשר להגיע בדרכים סלולות. רק בטיסה או ברכבת. בגלל סכנת הדובים המסתובבים באזור והדרכים הקשות, לא ניתן לטייל באזור באופן עצמאי.‬ "Natural Habitat Adventures" שמארגנת טיולים ייחודיים למחוזות מחייתם הטבעיים של בעלי חיים שונים באזורים שונים בעולם, מארגנת גם טיולים לצפייה בדובים (תצטרכו להזמין מקום כשנה מראש‭.(‬

 

מי שמגיע יכול ללון במוטל בעיירה ולצאת לסיורים יומיים בשטח, אבל מניסיוני, מומלץ ללון בתנאים הפחות נוחים בטונדרה-לודג‭,'‬ וליהנות מאפשרות צפייה בדובים במשך כל היום והלילה. החוויה תפצה על תנאי השינה הפחות נוחים.


הטונדרה לודג לחופי מפרץ הדסון

 

בכל אוקטובר מציבה ‭,"Habitat Adventures Natural"‬ למשך שבעה שבועות בלבד, חמישה קרונות רכבת המותאמים במיוחד למטרה. שניים הם קרונות שינה, שבשניהם יחד 30 תאי יחיד כמו זה שבו ישנתי - שכלל דרגש שינה, מדף קטן וכמטר מרובע לעמוד בו - שלושה חדרי שירותים ושתי מקלחות. קרון שלישי הוא הלאונג‭,'‬ שמשמש להתכנסות המטיילים, ובו ספות, טלוויזיה להקרנת סרטי טבע, ספרים על דובים ובר משקאות חופשי.

 

בקרון הרביעי נמצאים המטבח וחדר האוכל. כאן טורחות שתי שפיות נהדרות, ג'וס מניו-זילנד ובוורלי מסקוטלנד, מסביב לשעון ומכינות מטעמים שלא הייתם מצפים למצוא בסוף העולם שמאלה. הקרון החמישי הוא ממלכתו של אד, מנהל הלודג‭,'‬ אדם חביב במיוחד, שבשאר ימות השנה עובד כסוהר בבית סוהר. בקרון הזה נמצאים משרדו ומגורי הצוות.

 

ללודג' הגענו לאחר נסיעה של שעתיים מצ'רצ'יל בכלי רכב מיוחדים - טונדרה-באגי - שנבנו במיוחד לטיולי דובים. גלגלים בקוטר של מטר וחצי מאפשרים להם לנסוע בכל תנאי השטח וחלונות רחבים מכל צדי הרכב מאפשרים צפייה וצילום נוחים.

 

כבר כשהתקרבנו ללודג' ראינו כמה דובים לבנים מסביב לקרונות. מרפסת הרכב שבו נסענו התחברה למרפסת הלודג‭,'‬ כדי שנוכל לעבור בבטחה בעוד הדובים הלבנים מקיפים אותנו, בציפייה שאולי משהו, או מישהו, ייפול החוצה. הגענו וחולקנו לשתי קבוצות. כל קבוצה יצאה כל יום, בתורה, לסיור של כמה שעות בבאגי, אבל ההתרחשויות שראינו מסביב ללודג' בזמן ששהינו בו היו לא פחות מעניינות מהמראות שראינו בסיורים מהרכב.

 

סעודה בין-גזעית

הדובים הלבנים חיים מרבית ימות השנה על הקרח של אזור הקוטב וניזונים מכלבי ים. בסוף יוני או תחילת יולי, כשהקרח נמס, הם מדרימים ליבשה, לאזור וואפוסק שמדרום לצ'רצ'יל. לקראת אמצע אוקטובר הם חוזרים למפרץ הדסון ומחכים שיקפא, כדי שיוכלו לחזור אל הקרח הארקטי ולצוד כלבי ים. זה הזמן שבו מגיעים המטיילים לצפות בדובים. מיקומו המיוחד של הלודג' מבטיח צפייה בהם במשך כל היום והלילה.

 

במשך החודשים הרבים שהם נמצאים על היבשה אין לדובים כמעט מה לאכול, והם מתקיימים משכבת השומן שצברו בחורף. לא פלא, לכן, שריחות המטעמים של ג'וס ובוורלי מושכים אותם לכאן. הדובים מנסים לטפס אל הלודג‭,'‬ אך למזלנו ללא הצלחה.

 

מצד שני, לא פעם מצאנו את עצמנו מתרוצצים מצד אל צד בין חמשת הקרונות של הלודג' בניסיון לתפוס אותם בעדשתנו לתמונה האולטימטיבית. בוקר אחד הגיעו ללודג' אמא דובה עם שני גורים. אחר-כך הגיעו שני זכרים שהחליטו להפגין מול עינינו את כישורי הקרב שלהם. בפעם אחרת זכינו לחזות במשחק הזדווגות דרמטי של צמד דובים (אף שלא מדובר בעונת הייחום‭.(‬


אמא דובה ושני גוריה


שני דובים במשחק הזדווגות דרמטי, אף שלא מדובר בעונת הייחום‬


שני זכרים שהחליטו להפגין את כישורי הקרב שלהם

 

הנוף באזור צ'רצ'יל משתנה במהירות מדהימה במהלך אוקטובר. כשהגענו היו הטמפרטורות בסביבות 0 צלזיוס, והטונדרה הייתה בצבעי אדמה חומה וצמחים ירוקים. במהלך חמשת הימים שלנו שם צנחו הטמפרטורות למינוס ‭,15‬ הטונדרה נעטפה בשכבת שלג רכה, ומי המפרץ התכסו בשכבת קרח. לאחר שעזבנו המשיכו הטמפרטורות לצנוח עוד למינוס ‭.25‬

 

בלילה שלפני האחרון, כששכבת המים העליונה כבר הייתה קפואה, צפינו בדוב גדול שובר בזרועותיו את שכבת הקרח הטרי ואוכל דגים ויצורים אחרים שקפאו שם במשך הלילה. בעוד אנו צופים בו, הגיע בדילוגים קלים שועל לבן ‭(Arctic Fox)‬ שרצה לקחת חלק בסעודה.

 

השועל התקרב עקב בצד אגודל, ובתחילה נראה היה שהדב לא שם לב אליו. השועל קיבל אומץ והתקרב יותר, והמדריך שלנו, שצפה במחזה יחד איתנו, אמר בדאגה שלשועל הזה יש משאלת מוות. כשהשועל כבר היה ממש במרחק נגיעה מהדב, זינק הדוב ממקומו, והשועל פתח במרוצה ונמלט על נפשו. הדב, מאוכזב קמעה, חזר לסעודת הדגים.


השועל הלבן מנסה לנגוס בארוחתו של הדב

 

לאחר כמה דקות חזר השועל האמיץ ל"מסעדת הדגים" לניסיון נוסף, והפעם הצליח, למורת רוחו המופגנת של הדב, ליהנות מעט ממטעמי האגם הקפוא. בהמשך הגיעו כמה שחפים שסעדו בהנאה את השאריות.

 

בפעם אחרת, כשהקבוצה שלי נותרה בלודג‭,'‬ הגיעה מכונית האספקה. נהג הרכב יצא מתא הנהג והתכונן לרדת במדרגות אל עבר הלודג‭.'‬ דב גדול שהיה בסביבה ראה בכך הזדמנות לסעודת מלכים, ונשען בעקשנות על מעקה מרפסת הרכב כשהוא דוחף את ראשו לעבר הנהג בין הרווחים של המעקה.

 

הנהג נצמד בדאגה לדפנות הרכב, כשהדב במרחק נגיעה ממנו ורק המעקה מפריד ביניהם. התבוננו במחזה במתח שעה ארוכה, עד שהנהג ניצל הזדמנות רגעית וקפץ פנימה אל תוך תא הנהג. הדב המשיך להיצמד בעקשנות לחלונות הרכב, עד שלנהג לא נותרה ברירה אלא להתניע ולהסיע את רכבו אל מחוץ לשטח.

 

בית סוהר לדובים

דובים לבנים מגיעים פעמים אינספור גם לאזורי המגורים בעיירה צ'רצ'יל. גם ביום האחרון שלנו שם, כאשר הגענו עם הטונדרה-באגי למגרש החנייה, הסתובב בין האוטובוסים דב חופשי. הנהגים ירו באוויר והבריחו אותו, ורק אז יכולנו לרדת מהרכב ולעבור לאוטובוסים.


הדובים לבנים מגיעים פעמים אינספור גם לאזורי המגורים ומסתובבים חופשי

 

בעבר נהגו המקומיים לירות בדובים שהתקרבו לעיירה. בסוף שנות ה‭80-‬ הרג דב לבן אדם נכה שישב על מדרגות ביתו בעיירה, אירוע שבסופו של דבר שיפר את גורל הדובים: בעקבות האירוע הגיע לעיירה צוות צילום של "נשיונל ג'יאוגרפיק" כדי לצלם סרט, ובעקבות שידור הסרט התעורר עניין בעיירה הנידחת.

 

ביום אחד הגיעו כ‭5,000-‬ מכתבים של אנשים שראו את הסרט. אנשי המקום הבינו את הפוטנציאל התיירותי והחלו לבנות את כלי הרכב המיוחדים שיוכלו להסיע את המטיילים בשטח בבטחה, וחברות החלו להציע סיורים לצפייה בדובים באזור. חוץ מאנשי העיירה והמטיילים, המרוויחים הגדולים הם הדובים: לאחר שנהפכו משאב תיירותי, תושבי העיירה הפסיקו לירות בהם.

 

איך בכל זאת הם מתגוננים מהסכנה? במקומות רגישים מוצבות מלכודות ובהן בשר כלבי ים. הדובים המתקרבים לעיירה נלכדים במלכודות ומועברים ל"בית סוהר לדובים‭,"‬ שם הם מקבלים תא קטן ובו הם ממתינים (המתנה שבמהלכה הם אינם מקבלים מזון, אבל כאמור - דובים לבנים יכולים להתקיים חודשים רבים ללא מזון) עד שיגיע לעיירה איזה צוות צילום שבכיסו מספיק מזומנים כדי לממן את החזרת הדובים הכלואים לטבע.

 

ביום האחרון למסענו התמזל מזלנו, ויצא לנו לצפות באחד המבצעים האלה. בעודנו משוטטים בעיירה בהמתנה למועד הטיסה חזרה, במינוס 13 מעלות, החלו המדריכים לעבור ברחוב באוטובוס ולאסוף אליו כל מי שראו מהקבוצה. "הפתעה‭,"‬ הם הבטיחו.

 

נסענו כרבע שעה אל בית הסוהר לדובים, עמדנו מאחורי הגדר ועקבנו אחרי המחזה המרתק: על הקרקע שכב דב מנומנם, עטוף רשת עבה. מתוך בית הסוהר הגיע רכב עם נגרר, ועליו דב נוסף, ישן גם הוא. שומרים עם נשק הורידו את הדוב מן הנגרר והשכיבו אותו על פני רשת נוספת.


הדובים עטופים ברשת, ומתכוננים למעברם ל"בית סוהר לדובים‭"

 

כמה הליקופטרים הגיעו ונחתו על הקרקע כשהם מפזרים ענן של שלג. בכבלים עבים נקשרו אל אחד ההליקופטרים סלסילות הרשתות שבהן נחו הדובים המנומנמים, כשהשומרים החמושים דואגים שהדובים יהיו בתנוחה נוחה. ואז, לקול תרועת הצופים, התרומם ההליקופטר, ובזה אחר זה התרוממו הדובים הישנים בסלסילותיהם. הם נלקחו לאזור מרוחק, בתקווה שהניסיון הבלתי חביב ימנע מהם מלהתקרב ליישוב בעתיד.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דב הקוטב הלבן
צילום: נורית פרח
התא הקטן שבו גרה נורית
צילום: נורית פרח
המסוק מעביר את הדובים כשהם תלויים באויר
צילום: נורית פרח
מומלצים