גורם בכיר: קשה להכריע נגד עמדת הביטחוניסטים

ראש הממשלה הבהיר כי הוא זה שקובע אם ישראל תתקוף באיראן - ולא הצמרת הביטחונית שמתנגדת למהלך. אבל גורם בכיר מבהיר: אין אחד בצמרת הביטחונית שתומך בפעולה וכשזה המצב, ספק רב אם נתניהו יוכל להעביר החלטה כזו. המצב יכול להשתנות אם יתקבלו נתונים חדשים

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע אמש כי הוא האחראי על קבלת ההחלטה בנוגע לפעולה צבאית באיראן, אולם בכירים בדרג המדיני המעורבים בנושא מעריכים כי לנוכח התנגדותם הנחרצת בעת הזו של ראשי מערכת הביטחון - הרמטכ"ל, ראש המוסד, ראש אמ"ן, ראש אגף המבצעים בצה"ל וראשי אגפים במוסד - ספק אם השרים שיידרשו להצביע בעד תקיפה יעשו כן.

 

תקיפה באיראן? כתבות אחרונות ב-ynet:

תקיפה בלי גיבוי הצבא? "רה"מ ייתן דין על כישלון"

גנץ על איראן: "כל האופציות על השולחן"

סותם פרצות: אובמה הטיל עוד סנקציות על איראן

 

"נכון שבסוף הדרג המדיני מחליט, ובראשו עומד ראש הממשלה", אמר הלילה (יום ד') גורם המעורה בנושא האיראני. "אבל ההחלטה הזו צריכה להתקבל על בסיס מה שאומרים גורמי הביטחון, ובראשם הרמטכ"ל. אף אחד לא רואה כרגע מצב שבו השרים מצביעים בעד תקיפה, בעוד כל ראשי זרועות הביטחון מתנגדים. יכול להיות שהתמונה תשתנה בעוד חודש, אבל כרגע - זה המצב. צריך גם לזכור שבשמינייה אין כרגע שינוי בעמדות השרים - ויחסי הכוחות הם תיקו: ארבעה שתומכים וארבעה שמתנגדים".

 

על אף הביקורת שהוא סופג על עמדתו שלכאורה דוחפת לפעולה ישראלית, גורמים מדיניים מציינים כי נתניהו מאפשר לקיים דיונים פתוחים בסוגיה האיראנית. "לזכותו ייאמר שהוא לא מנסה לדכא את אלה שמתנגדים", אמרו הגורמים. "נתניהו לא מנסה לגמד את עמדת המתנגדים, והיא נשמעת בדיונים המצומצמים.

 בסוף ההחלטה היא שלו, אבל השאלה היא אם הוא יביא את זה לדיון מכריע בקבינט או בפורום רחב יותר בתקופה הקרובה. כמובן, זה יכול להשתנות על בסיס השינויים בתמונת המצב, אבל כרגע - זה עוד לא שם".

 

מלבד חילוקי הדעות בצמרת המדינית והביטחונית, ההתנגדות לתקיפה זוכה לגיבוי גם בקרב בכירים לשעבר, ובראשם ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק, ראש המוסד לשעבר יובל דיסקין ואחרים. מי שמוביל מהלך נחוש נגד תקיפה הוא הנשיא שמעון פרס, שמבהיר בכל הזדמנות את האמון שהוא נותן בנשיא אמריקני ברק אובמה. פרס מודאג מהאווירה בצמרת המדינית, ובעיקר מעמדותיהם של נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק, אך הוא פועל ללא הרף על מנת להשפיע על קבלת ההחלטות, וכדי להבהיר כי יש להמתין לארצות-הברית, ובעיקר להמתין עם ההכרעה עד לאחר הבחירות לנשיאות בעוד כשלושה חודשים.

 

"לפעול יותר בנחישות"

עמדתו של פרס מצטרפת גם לעמדה של האמריקנים, המשתפים את הצמרת הישראלית בהכנות לקראת תקיפה אפשרית - אך מבקשים לדחות את ההכרעה בנוגע לפעולה צבאית. בארצות-הברית סבורים כי מרחב התמרון של המערב מול איראן עדיין קיים, וכי מוקדם עוד להחליט על תקיפה צבאית. אמש הודיע הנשיא אובמה על החרפת הסנקציות נגד איראן, מהלך שנועד להרגיע את נתניהו ואת ברק. "הסנקציות צריכות להיות עוד יותר חריפות, עוד יותר חונקות", אמר גורם ישראלי בכיר. "המערב צריך לפעול עוד יותר בנחישות נגד האיראנים, על מנת להכניע אותם ולהביא אותם להפסקת הפעילות הגרעינית. זה קרה גם ב-2003 וזה צריך לקרות שוב. צריך להפעיל סנקציות, ובמקביל - להראות כי האופציה הצבאית קיימת והיא מוכנה על השולחן".

 

הפרסומים אודות ההכנות האמריקניות לתקיפה, וכן שיתוף המידע עם ישראל מסקרן, אולם יש לקחת בחשבון כי לא מדובר בתוכניות שלא היו קיימות בארה"ב - והן צצו יש מאין. נשיא ארה"ב הקודם, ג'ורג' בוש הבן, גילה בספר זכרונותיו כי הוא עצמו הורה על הכנת תוכניות פעולה באיראן, ואחת לכמה חודשים מתפרסמות בתקשורת הבינלאומית ידיעות אודות ההכנות האמריקניות לאפשרות של תקיפה צבאית.

 

שר ההגנה האמריקני, לאון פאנטה, המבקר בישראל, סבור גם הוא כי יש להמתין בשלב זה עם הפעולה הצבאית. את אותו המסר העבירו בכירים אמריקנים שביקרו בישראל לאחרונה, בהם מזכירת המדינה הילרי קלינטון והיועץ לביטחון לאומי טום דונילון. כולם מנסים להרגיע את הצמרת הישראלית ולהבהיר כי ארצות-הברית נערכת ברצינות כדי ליישם את עמדתו של הנשיא אובמה עליה הכריז, ולפיה - ארה"ב לא תאפשר לאיראן להיות גרעינית.

 

"איראן לא תהיה מדינת סף"

"אנחנו לא מוכנים אפילו לרעיון שאיראן תהיה מדינת סף", אמר גורם מדיני ישראלי. "יפן היא מדינת סף, אך איראן היא לא יפן, ולכן מבחינת ישראל - זו מציאות בלתי מתקבלת על הדעת". המשמעות של מדינת סף היא כי היא לא מחזיקה אמנם בפצצה גרעינית, אך בידיה החומר הבקיע הדרוש להרכבת פצצה כזו תוך זמן קצר. "אנחנו לא יכולים לקבל מצב כזה", הבהירו בירושלים. עם זאת, מציינים גורמים המעורים בסוגיה האיראנית, כי " אין אחד בצמרת הביטחונית שתומך בפעולה וכשזה המצב, ספק רב אם נתניהו יוכל להעביר החלטה כזו בתקופה הקרובה מאוד. ספק אם הסוגיה יכולה להגיע לדיון מכריע. זה אולי יגיע לשמינייה, אבל נראה שזה יעצר שם, שכן כל זמן שזו עמדת הממסד הביטחוני - ספק אם ימצאו מספיק שרים שיתמכו בתקיפה".

 

במקביל, מעניין לבחון את העמדה הרוסית בסוגית הגרעין האיראני. בשיחות שנערכו במוסקבה בין המעצמות ובין איראן, הציגו הרוסים עמדה נחושה - לעתים נחושה יותר מזו של כמה ממדינות המערב. בביקורו האחרון בישראל, הבהיר הנשיא ולדימיר פוטין בשיחות שקיים עם הצמרת הישראלית - כי הוא

 עוסק בנושא האיראני "כמעט מידי יום", כדברי בכיר ישראלי. עם זאת, פוטין הזהיר מפני פעולה צבאית, ומתח ביקורת על עמדת ארה"ב באביב הערבי במצרים, ועל המלחמה בעיראק.

 

בכיר ישראלי הבקיא בפרטי השיחות עם הנשיא הרוסי סיפר כי "פוטין הפנה אצבע מאשימה ואמר כי המערב הפיל את סדאם חוסיין, החליף את חוסני מובארק - אך התוצאות קשות. זה היה גם ההסבר שלו מדוע הוא לא תומך בהחלפת בשאר אסד, שכן - לך תדע מי יבוא במקומו". עם זאת, בישראל מציינים כי "העמדה הרוסית הפכפכה וחמקמקה. בשיחות במוסקבה הם היו יותר קשוחים מהבריטית אפילו, ופוטין לא רוצה נשק גרעיני בחצר האחורית שלו. אבל לרוסיה יש אינטרסים משלה, ואף פעם אי אפשר לדעת איפה היא עומדת בסוגיה הזו".