כפרה עליכם: דף פייסבוק למען התרנגולים

"תשתמשו במטבעות, כפרות", קורא התרנגול בדף הפייסבוק שהקימו שתי נשים המנסות לקדם את קיום המנהג באמצעות מתן צדקה. "זה צער בעלי חיים", הן טוענות

הימים הנוראים מתקרבים, והמחלוקת סביב מנהג הכפרות מתחדשת – והפעם בפייסבוק. שתי נשים, דתית וחילונית, השיקו קמפיין מקורי נגד השימוש בתרנגולים לצורך קיום המנהג, והן קוראות לציבור להמיר את העונש על חטאיהם במתן כסף לצדקה, ולא בשחיטת בעלי חיים. עד כה הצטרפו כ-200 חברים לעמוד "כפרות – לחיים ולא למוות" שפתחו השתיים ברשת החברתית, ותכניו זכו לכאלפיים שיתופים.

 

• מחפשים עוד דברים מעניינים על יהדות? כנסו לפייסבוק שלנו

 

עוד בערוץ היהדות - קראו:

• מסורב הגט הוותיק בארץ נשא אישה שנייה
• ימים נוראים, אבל ממש/ טור אישי
היהודים החדשים: חמישה טרנדים רוחניים/ תומר פרסיקו

 

תחת הסלוגן "צער בעלי חיים הוא לא הידור מצווה", פרסמה רבקה יברוב, מעצבת גרפית במקצועה, שלל כרזות בדף הפייסבוק החדש, ובהן צילומי תרנגולים וציטוטים מתוחכמים, כביכול מפיהם: "גבר, יש עליך שנקל? אתה מציל אותי", "תשתמשו במטבעות, כפרות", "את מי אתה חושב שאתה מסובב?", "תתעוררו" ועוד.

 

  

יברוב ושותפתה למיזם, אלינה אימס, הביאו בחשבון שקהל היעד הוא בעיקר דתי או חרדי, ולכן הדגישו כי אינן קוראות תיגר על המנהג עצמו, וכמובן שלא מתריסות נגדו, וכי טיעוניהן בעיקר פנים-יהודיים, תוך גישה של כבוד לנושא. "ישנה מצווה בתורה - להימנע מ'צער בעלי חיים'", נכתב באחד הפרסומים, "זוהי מצווה מפורשת - בניגוד למנהג הכפרות שרק מנהג הוא".

 

 

כחלק מהמאמץ שלא לעורר אנטגוניזם לקמפיין, השתמשו יוצריו גם בציטוטים וקטעי וידאו של רבנים השותפים לעמדתם: "מה משותף לרב אבינר, הרב חיים דוד הלוי ואפילו הרב כדורי? כולם המליצו לקיים את מנהג הכפרות במעות (מטבעות) ולא בתרנגולים, מחשש לצער בעלי חיים... זה משמח ומראה על חמלה, ואנחנו מקוים שהיהדות תלך בכיוון הזה ולא אחורה".

  

צער בעלי חיים זה גם לדתיים

יברוב ואימס אף "מגינות" על המנהג מפני מגיבים שטענו בזלזול כי הוא לא הגיוני, ובתגובה משלהן כתבו כי הוא אינו שונה בכך ממנהגים יפים אחרים – חילוניים כדתיים. לצד זאת צירפו קישור לאחד מאתרי תנועת חב"ד המאפשר לתרום צדקה לשם כפרות – בלי לצאת מהבית. כן הבהירו – לשאלת חלק מהחברים - כי מדובר בקמפיין פרטי שאינו ממומן על ידי קרנות החותרות לפלורליזם יהודי וכדומה.

 

 

"צריך לרחם על בעלי החיים גם כשמדובר במנהג שהשתרש, ובמיוחד כשיש דרך אחרת לקיים אותו", אומרת יברוב, "איך אפשר לבקש רחמים על החטאים שלנו כשאנחנו לא נוהגים כך בעצמנו? כדתייה אני מאוד אוהבת מנהגים כאלה, אבל אנחנו גם רוצים את החיות שלנו חיות. יש מקום להראות חמלה בימים הנוראים, במקום לגרום להן סבל וחרדה".  

 

לדברי יברוב, החברה הדתית ממעטת לעסוק ב"צער בעלי חיים" ובכך היא הפכה את הנושא ל"נישה של חילונים". היא מסבירה

כי מצב זה נוצר בשל סדר היום העמוס של החברה הדתית, "אך חשוב להבין שזה לא אחד שבא על חשבון השני, ושישנה מצווה מן התורה למנוע צער בעלי חיים - ואולי כדאי שדווקא אנחנו נהיה אור בעולם, גם בעניין הזה".

 

אימס הוסיפה כי כאישה טבעונית היא שותפה כבר שנים רבות למאבקים מעין אלה. "אני לא אדם דתי ולא מאמינה באלוהים, אבל מכבדת את אמונתו של כל אחד - כל עוד זה לא פוגע באחרים", אמרה, ודחתה את הטענה כי שחיטה יהודית לא גורמת סבל לבעל החיים: "אני לא מאמינה שחיה לא סובלת כשמשספים לה את הגרון – שלא לדבר על התנאים שבה היא נולדת, חיה ומוחזקת עד השחיטה".