בשיתוף מכון אברהמסון
אבי אליאב, בן 28 מעתלית, סבל תמיד מעודף משקל. כבר בגיל 17 הוא חצה את רף ה-100 קילו, אבל לטענתו לא היה שמן במובן ה"מקובל", אלא רק בעל מבנה גוף גדול. הוא עסק בספורט ולא סבל מהצקות כלשהן על רקע המשקל.
לפני ארבע שנים, כשאביו חלה במחלה קשה, מצבו של אליאב הידרדר והוא הלך והשמין. "הזנחתי את הספורט והתחלתי לעלות במשקל", הוא מספר בראיון ל-ynet. "זה היה כמו בור בלי תחתית. סבלתי מסחרחורות ומעייפות שמנעו ממני לתפקד ביומיום.
"אחרי עלייה של 15 מדרגות כבר הייתי מתחיל להזיע, וגם לגזור ציפורניים ברגליים הייתה חוויה שהשתדלתי להימנע ממנה. בים ובבריכה, למרות שלא הייתי ביישן במיוחד, נכנסתי בלי חולצה. לא הרגשתי נעים כשיש מלא בחורות מסביב".
עוד סיפורי דיאטה מעוררי השראה:
לפני כשנה, כשאביו נפטר, הגיע אליאב למשקל 134 קילו. אז חלחלה בו ההבנה שמצבו לא טוב. "במהלך השבעה באו אנשים שלא ראיתי המון זמן, הסתכלו עליי ואמרו 'איך הגעת למצב הזה?!' זו תחושה מאוד לא נעימה". גם משפחתו הקרובה של אליאב העבירה ביקורת בונה, לדבריו, שעליו לעשות משהו עם מצבו.
"הקש ששבר את גב הגמל היה מעבר למשקל", הוא מספר, "אלא העובדה שאני בן 27 ולא רוצה להגיע לגיל 50 כשאסור לי לאכול חצי מהדברים, עם מלא מחלות וכשאני נמצא בקבוצת סיכון לסרטן. הבנתי שאני חייב לקחת את הגורל שלי בידיים".
בשלב זה התחיל אליאב לבדוק בפורומים באינטרנט כיצד אפשר לבצע שינוי קיצוני. לדבריו, האפשרות של דיאטה קונבנציונלית לא הייתה רלוונטית, כי אין לו משמעת באוכל בכלל והוא אינו אוכל ירקות כלל.
במהלך החיפושים פגש אליאב בחבר שעבר טיפול גמילה מעישון במכון אברהמסון, ולטענתו איבד את החשק לסיגריות. אליאב שמע סיפורים נוספים של אנשים שנעזרו בשיטה והחליט ללכת - סקפטי עדיין - לטיפול.
"אני אדם שלא קל לשכנע אותו ולמכור לו דברים, דווקא משום שאני בא מתחום המכירות עצמי", הוא אומר, "אבל להפתעתי יצאתי מהטיפול בתחושה שאני לא יודע לתאר. הרגשתי משהו שונה.
"אני רק יכול לומר שאם פעם ירדתי בערב שבת על חצי חלה, פתאום החשק לבצקים, לעוגות ולעוגיות נעלם ונוצרה סוג של אדישות אליהם. אנשים יכולים לאכול לידי פיצות ולאפות וזה לא חסר לי. אני מתייחס לזה כמו אל חפץ שלא מעורר רגש או תיאבון".
לאחר הטיפול התחיל אליאב לרזות במהירות. בחודש הראשון ירד עשרה קילו, בשני 12 ולאחר מכן שלושה קילוגרמים נוספים בכל חודש, עד שהגיע למשקל 97 קילו. הוא שילב בתהליך פעילות גופנית והתאמן בחדר הכושר שלוש-ארבע פעמים בשבוע.
"המטרה שלי היא להגיע למשקל 90 קילו", הוא מצהיר. "אני אדם גדול והמבנה שלי רחב, אף פעם לא אהיה 'שחיף' ולכן אני לא שואף לשקול 70 קילו".
-איך השתפרו חייך בעקבות התהליך?
"פעם הייתי נרדם בצהריים על המקלדת, והיום אני יעיל ופעיל. התסמינים שהיו לי לפני כן - לחץ דם גבוה, כאבי ראש וחוסר אנרגיה - נעלמו כליל".
גם הביטחון העצמי שלו בסביבת בנות עלה. "אם פעם הייתי יוצא עם בחורה פעם בשלושה-ארבעה חודשים, עכשיו יש לי הרבה יותר הצעות וחיי המין טובים יותר. גם בתחום השופינג מורגש השינוי. לאחר שנים שבהן ביקשתי בשקט מהמוכרת מידה 52, היום אני יכולה לקנות בכל חנות רגילה בגדים במידה 44".
-איך הסביבה הגיבה לשינוי?
"כיף לפגוש מישהו שלא ראיתי כמה חודשים, ולא מזהה אותי. עליתי על רכבת בתל אביב, ותחנה אחרי כן עלה חבר ילדות שלי שלא ראיתי שבעה חודשים. פתאום, אחרי חצי שעה של נסיעה, הוא שואל 'אבי? זה אתה?'".
-היו בדרך רגעי שבירה?
"לא היו נקודות שבירה, כי כל הסביבה הקרובה העניקה תמיכה וזה הדבר הכי חשוב. כל יום קיבלתי מחדש מחמאות ופידבקים. פתאום אני נותן טיפים לאחרים מה לעשות וזה מונע את נקודות השבירה. תמיד זכרתי שמדובר בריצה למרחקים ארוכים, עד 120 שנה".