כל מה שרציתם לדעת על הסחרחורות ודרכי הטיפול
סחרחורת היא סימפטום שכיח - כמחצית מהאוכלוסייה פונה לרופא בתלונה על התופעה, שיכולה לנבוע מגורמים שונים ומגוונים. מהן הסיבות לבעיה ואיך מטפלים
א.ר, בן 48 מירושלים, הרגיש שהוא איבד את השליטה על חייו. הוא חי בתחושת חוסר ביטחון, מרגיש שהאדמה נעה מתחת לרגליו ושהוא כמו מרחף. תחושת חרדה מלווה אותו כאשר הוא נכנס לחללים גדולים, כמו קניונים, ולמקומות הומי אדם אחרים. אשתו כבר לא מאמינה לו, שכן הוא סובל מתחושת הסחרחורת כבר כחמש שנים, אך ביקורים תכופים אצל רופאים מתחומי התמחות שונים וביצוע בדיקות מרובות, כולל הדמיה מוחית, לא העלו דבר.
היא חשה שהוא מתרחק ממנה וחושדת שיש איזושהי בעיה בחיי הנישואים שלהם, כי הרי לא ייתכן שגבר כל כך בריא ובטוח בעצמו יעבור משבר בריאותי ממושך כל כך ללא אבחנה רפואית ברורה. הוא הפסיק לצאת לחברים, לעיתים הוא עוצר בדרכו לעבודה ולא יכול להמשיך, מזמן הם לא יצאו לסרט, שלא לדבר על נסיעה לחו"ל. אבל, למעשה, א.ר הוא רק אחד מרבים שסובלים מסחרחורת.
הסיבות
סחרחורת היא תחושה סובייקטיבית, שכל אחד חווה באופן שונה. טווח התלונות נע בין התחושה הסיבובית הקלאסית – שבה האדם חש שהעולם סובב סביבו או שהוא עצמו מסתובב – דרך תחושה שהאדם נמצא על סיפון אונייה לא יציב, שקירות הבית עומדים ליפול עליו, שמקלט הטלוויזיה אינו ישר, שהוא חי בתוך חלום, ש'הראש שלו לא במקום', ועד לתחושה שהוא הולך על צמר גפן ונדחף הצידה בזמן ההליכה.
התלונה על סחרחורת נפוצה מאוד: למעשה, 50%-60% מהאוכלוסייה עד גיל 60 יסבלו מתחושה זו ברמה שתדאיג אותם עד כדי כך שיפנו לייעוץ רפואי. מעל גיל 60 שיעור הסובלים עולה עוד יותר. חשוב לזכור שסחרחורת אינה מחלה אלא סימפטום, אבל צריך לבדוק את מקורו.
מקור התחושה בתקלה במערכת שיווי המשקל. במרכז המערכת נמצא המוח, שמקבל ממספר חיישנים את המידע הדרוש לייצוב הגוף. החשובים שבהם הינם איברי שיווי המשקל, שנמצאים בתוך האוזן הפנימית ומעבירים מידע על מיקומו של הראש במרחב ועל תנועותיו; העיניים, שרואות את מצב הראש במרחב ואת קו האופק; ומערכת חיישנים שממוקמת לאורך עמוד השדרה ומעבירה תחושות מהגפיים.
כל פגיעה באחת מהמערכות האלה יכולה לגרום לתחושת סחרחורת וחוסר יציבות, כאשר 40%-60% מהמקרים מקורם במערכת איברי שיווי המשקל שבאוזן. התחושה הזו יכולה לנבוע גם ממקור נוירולוגי (כגון אירוע מוחי), ממקור רפואי כללי (כמו שינוי ברמת הסוכר או הפרעות קצב לב) או ממקור פסיכו-סוציאלי.
האבחנה
האבחנה עצמה אינה פשוטה ומצריכה היכרות עם מערכת שיווי המשקל ועם מגוון התלונות והאבחנות האפשריות. תחילת התהליך בשיחה עם רופא הסחרחורת שמברר את התלונה, כלומר אופי הסחרחורת, כמה זמן היא נמשכת, באיזו תכיפות, מתי היא התחילה ומתי היא מוחמרת, וכדומה. בירור זה, בלוויית בדיקה גופנית אוטו-נוירולוגית, מהווים את עיקר תהליך האבחנה. לעיתים יש צורך גם בבדיקות עזר כמו ENG (אלקטרוניסתגמוגרפיה), שבודקת חלק ממערכת שיווי המשקל, בדיקות שמיעה, בדיקות יציבָת, בדיקות דם ובדיקות הדמיה.
חשוב לזכור שבבדיקות האובייקטיביות נבדקת רק חלק ממערכת שיווי המשקל, ושעיקר האבחנה נעשה באותה שיחה ראשונית עם המטופל. לעיתים קרובות כל הבדיקות תקינות, וניתן להתחיל את תהליך השיקום על סמך האבחנה הנקבעת בהסתמך על ההיסטוריה הרפואית והבדיקה הגופנית.
סחרחורת שמקורה באיבר שיווי המשקל באוזן הפנימית נחלקת לשלוש תת קבוצות עיקריות:
- סחרחורת שנובעת מפגיעה בסיסית באיבר שיווי המשקל, שכתוצאה ממנה אין סינכרון עם איבר שיווי המשקל באוזן השנייה.
- סחרחורת שמקורה בהשתחררות של חלקיקים (קריסטלים) זעירים בתוך מערכת שיווי המשקל. אלה גורמים לסחרחורת חזקה, בדרך כלל בשינויי תנוחה.
- סחרחורת שנובעת ממחלות נוספות, כגון מחלת מנייר.
הטיפול
הטיפול בכל אחת מהקבוצות שונה. הטיפולים האפשריים הם פיזיותרפיה, תרופות, ניתוח וטיפול פסיכו-סוציאלי.
- סחרחורת שמקורה בחלקיקים שהשתחררו באיבר שיווי המשקל - ניתן לטפל באמצעות תרגיל פיזיותרפי פשוט. לטיפול אחד שנמשך כ-10 דקות יש שיעורי הצלחה של 85%.
- סחרחורת שנובעת מפגיעה בסינכרוּן בין איברי שיווי המשקל שבאוזן הפנימית – ניתן לטפל באמצעות סוג אחר של פיזיותרפיה, שמטרתה גירוי המוח ללמידה ולתיקון. באופן כללי, בסוג זה של סחרחורת המוח אמור לבצע תהליך עצמוני של תיקון, שלפעמים לא עולה יפה. בין הסיבות שבגינן המוח לא מצליח בתפקידו ניתן למנות מחלות רקע, עייפות קשה ומצבי מתח וחרדה, שבהם ניתן לטפל באמצעות פסיכותרפיה.
- בסוג השלישי של סחרחורת – מטפלים באמצעות דיאטה, תרופות ושילוב של כל דרכי הטיפול שהוזכרו.
צוות רב תחומי
במרפאת הסחרחורת שקיימת במספר בתי חולים וגם במרכז רפואי רבין שבקמפוס גולדה – השרון, עובד צוות הכולל רופאים, קלינאיות תקשורת, פיזיותרפיסטים ועובדות סוציאליות. תהליך האבחון מתחיל, כאמור, בפגישה הראשונה עם רופא הסחרחורת, שמנסה לאתר את מקור הבעיה באמצעות בדיקת ההיסטוריה הרפואית והבדיקה הגופנית. אם יש צורך, קלינאית תקשורת מבצעת בדיקות עזר – בדיקות שמיעה, ENG , בדיקות יציבה ועוד. לאחר זיהוי מקור הבעיה נשקל הטיפול הטוב ביותר לכל מטופל ומטופל.
יש שיטופלו על ידי צוות הפיזיותרפיה בלבד, אחרים יטופלו על ידי עובדת סוציאלית שמתמחה בפסיכותרפיה. חלק מהמטופלים – 30% מהמטופלים במרפאה – יקבלו טיפול משולב של פיזיותרפיה שתעורר את המוח ללמידה, ושל פסיכותרפיה לשליטה במצבי לחץ וחרדה. שיטת עבודה זו כוללת תהליך אבחנה מפורט ותהליך טיפולי שיקומי שנותנים אנשי צוות המרפאה, שעובדים יחדיו ומעדכנים זה את זה בתהליך האבחון והשיקום. מטופלים עם בעיות קשות יותר או שהחלמתם איטית נדונים בפורום של כל הצוות ל'סיעור מוחות'.
לסיכום, לעיתים תחושת הסחרחורת אינה ברורה גם למטופל. היעדר אמצעי אבחון אובייקטיביים מקשה על איתור מקור הסבל ומטיל משקל יתר על תהליכי אבחנה ראשוניים המבוצעים על ידי רופא הסחרחורת. היעדר אבחנה נכונה והמשך הסבל עלולים להוביל לתופעות של חרדה או הימנעות מפעילות, מה שמחמיר את תחושת הסחרחורת.
'כדור השלג' שנוצר מסחרחורת שבה משולב מרכיב פסיכו-סוציאלי הולך וגדל ככל שהזמן עד לאבחנה מתארך, ויש אף כאלה שסובלים יותר מ-20 שנה. אם בעבר נפוצה הסברה שצריך ללמוד לחיות עם הנכות, הרי שכיום יש כלים לאבחן נכון, לטפל, לרפא ולהפחית את סבלם של המטופלים.
הכותב הוא מנהל שירות סחרחורת, בית החולים השרון.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
