חומוס הוא עניין עם הרבה אמוציות. שימו בחדר ארבעה אנשים ותקבלו חמש דעות שונות מהו החומוס הטעים בעולם.
לכאורה מדובר במשחה מגרגירים צהובים מבושלים עם טחינה וקצת תיבול. בפועל - עולם ומלואו שהזין ומזין ספרים, טורים, איורים ואינסוף ויכוחים לוהטים.
עוד בערוץ האוכל:
קופי בר באיטלקית שוטפת: מתכוני ארץ המגף
קורצת בארגנטינאית: רביבה מכינה אלפחורס
אומלטה מארחת: ארוחת ערב משודרגת
נצרת, עכו, חיפה, יפו, אבו גוש, ירושלים: כל אחת יש לה החומוס שלה שאין לטעות בטעמו, במרקמו, בצורת הגשתו ובנלווים לו. לפעמים נדמה שקל יותר להסכים על קבוצת כדורגל אהודה מאשר על חומוס מועדף.
אני לא ממש אשה של חומוס. הנה, אמרתי את זה. אוהבת לנגב, לפעמים אפילו מאוד, אבל נדירות הפעמים שבאמת באמת חולמת בתשוקה מטורפת על מנת חומוס.
אבל אם כבר חומוס - ברור שבאבו חסן (עלי קרוואן), בסניף הישן הקטן בקצה רחוב הדולפין ביפו. אם תשאלו את האיש שלי, איש עם קילומטראז' אוכל בלתי מבוטל ובלוטות טעם רגישות ומלומדות - מנת החומוס של אבו חסן היא אחת המנות הטובות בעולם. אולי אפילו הטובה מכולן.
חומוס הוא לא רק ניגובים. הגרגירים הצהבהבים שמשמינים מנחת באמבט לילי של מים, ועוד יותר ברתיחה מבעבעת בסיר, עושים לי את זה ועוד איך.
בצניעות רבה הם מפיצים ריחות מבטיחים של תבשילים עתיקים עתירי מסורות קולינריות חוצות יבשות: ספרד, פורטוגל, איטליה, הודו, מרוקו, תוניס, ספירה חלקית, אוחזות כולן במנות ייחודיות, כבדות ומתובלות יותר או פחות, בהן משובצים גרגירי חומוס שהתרצו בבישול עד שנחשף צידם האנין והמלטף.
גם בקטניות יש עניינים של טריות ואיכות. אם אתם לא קניינים תדירים של קטניות ואין לכם עין מיומנת תוכלו להבטיח טריות בעיקר על ידי קניה במקומות מוכרים בהם התחלופה גבוהה ושקיות של קטניות אינן נתקעות יובלות על המדף.
מבחינת איכות וטעם - חפשו את החומוסים שגרגיריהם קטנים וצהובים מאוד. אל תתפתו לקנות גרגירים גדולים כי הם לרוב הופכים קמחיים ויבשים בבישול.
אין ברירה. חייבים להשרות. חומוסים הם גרגירים קשים ועיקשים יותר מרוב הקטניות האחרות וזה אומר שאין קיצור הליכים. לפחות לילה בקערה עם הרבה מי ברז ועדיף עם כפית מחוקה של סודה לשתיה על כל חצי קילו גרגירים. השריה במים עם סודה עוזרת לחומוסים להיפתח בטעמיהם בבישול ומבטיחה תוצאה רכה וענוגה בסיומו של התהליך. שווה.
אם אתם מצרפים חומוסים לקדירות או למרקי בשר אפשר לסנן אותם מההשריה ולבשל יחד עם התבשיל כולו. אם אתם כמוני, בעניין של חומוס כתחליף לבשר, תצטרכו לבשל אותו לבד לפני שתוסיפו אותו לקדירה.
אופן ההכנה:
המרכיבים:
לרוטב לימוני חריף:1 פלפל ירוק חריף מאוד
1 שן שום קטנה
מיץ מ-1 לימון סחוט טרי
מלח
4 כפות שמן זית
גרגירי חומוס שעברו השריה ובישול כנ"ל והם רכים מאוד מואד, על גבול ההתפרקות, ועדיין חמימים. כמה שרוצים לאכול - בערך כוס וחצי לאדם.
טחינה ביתית סמיכה שתובלה במלח ולימון בלבד (עדיף הר ברכה)
1/4 כוס רוטב לימוני חריף
זרעים סחוטים מעגבניה בשלה
חופן עלי פטרוזיליה קצוצים
אופן ההכנה:
המרכיבים (ל-4 מנות):
4 כוסות גרגירי חומוס שבושלו מראש עד שרכים אבל לא מתפרקים3 כוסות ממי הבישול של החומוס (אם לא שמרתם אפשר גם מי ברז)
1/2 כוס עדשים שחורות ללא בישול או השריה
1/4 כוס שמן זית
1 שן שום
1 גזר מקולף
1 שרש סלרי קטן מקולף
1 שרש פטרוזיליה קטן מקולף
1 כרישה
1 בצל מקולף
1 פלפל ירוק חריף
1-2 ס"מ ג'ינג'ר טרי מקולף
4 עלי מרווה קצוצים
2 תרמילי הל
קורט נדיב של קינמון טחון
קורט זרעי שומר
קורט פלפל שחור טחון טרי
1 כף משחת תמרינד או רכז רימונים
קורט סוכר
1 כפית מלח ים (או לפי הטעם)
1 קופסה עגבניות תמר שלמות (עדיף איטלקיות של mutti או cerio), חתוכות לקוביות
כוסברה קצוצה לפיזור בזמן ההגשה
אופן ההכנה: