אם לכל יציאה שלכם מהבית, כוללת עיוות של פניכם עקב הצחנה ששוררת בחוץ – כנראה שגם אתם מתגוררים בסמוך לאחד ממפגעי הריח הרבים ברחבי הארץ. השאלה היא מה עושים עם זה ולמי צריך לפנות בתלונות בעניין? במסגרת סדרת הכתבות בנושא מפגעי ריח וזיהום אוויר בישראל, הפעם נבדוק כיצד יודעים להבחין בין מפגע ריח לזיהום אוויר ובאילו מקרים אפשר לתבוע.
ניתן להגדיר ריח רע כזיהום סביבתי, מטרד ואפילו מפגע, אם עוצמתו, מאפייניו, תדירותו ופרק זמן הימצאותו עלולים לגרום לתופעות בריאותיות שליליות אצל הציבור הנחשף, נזק לרווחתו או להפריע לאדם ליהנות מחייו, מרכושו ומעסקיו. המקורות הנפוצים למפגעים אלה:
מקור נקודתי - ארובה או פתח ממנו נפלט אוויר או ריח.
מקור שטח - מקור ריח בגובה הקרקע, כאשר אין עליית פלומה של מזהמים, למשל ערמות קומפוסט, בריכות אידוי ומכוני טיהור שפכים.
מקור נפח - מקור ריח בעל שלושה ממדים, שמייצג אתר בדרך כלל, לרבות מקורות פליטה תעשייתיים. כך למשל אולמות ייצור לא סגורים, מתקנים כימיים פתוחים, ריכוזי צנרת במפעלים כימיים וכדומה.
במקרים רבים, מפגע ריח מעיד גם על זיהום אוויר, למשל אם מדובר בשריפת חומרים מסוימים. כפועל יוצא, כתבי אישום ותביעות אזרחיות בגין מטרדי ריח, מוגשות לא פעם על שני המטרדים ביחד והענישה בהתאם. עם זאת, יש מקרים של מפגעי ריח ללא זיהום אוויר - למשל אם מקורם בשפכים.
בנוסף, זיהום אוויר לא תמיד מלווה גם בריחות רעים. כדי לדעת אם האוויר מזוהם, חוק אוויר נקי קובע כי זיהום אוויר מתרחש כאשר יש נוכחות באוויר של מזהם שחורג מערכי איכות אוויר או פליטה שחורגת מהערכים המותרים. הנתונים מופיעים באתר המשרד להגנת הסביבה.

סעיף 3 לחוק למניעת מפגעים קובע: "לא יגרום אדם לריח חזק, או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים". עם זאת, כדי לקבוע שמדובר בעבירה, נקבעו קריטריונים המגדירים מהו ריח חזק או בלתי סביר, במסגרת "נוהל להגדרת מפגעי ריח" שפרסם המשרד להגנת הסביבה בשנת 2010. על פי נוהל זה, מתקיים "ריח חזק" או " בלתי סביר" בכל אחד מהמקרים הבאים:
הרשות המקומית - כמו במטרדים אחרים, גם במפגעי ריח יש לפנות ראשית לרשות המקומית, בעיקר כאשר מדובר במטרדים הנובעים מעצם פעולתה, לרבות מפסולת או שפכים.
המשרד להגנת הסביבה – כאשר המפגע הסביבתי אינו מטופל כנדרש על ידי הרשות המקומית, או כאשר הרשות המקומית היא האחראית להיווצרות המפגע, יש לפנות למשרד להגנת הסביבה פעילויות הסדרה ואכיפה.
לדיווחים דחופים - מוקד הסביבה נותן מענה 24 שעות ביממה בטלפונים 08-9253321, 6911 *, 1-222-6911, בפקס: 08-9253461, ובמייל: infocenter@sviva.gov.il. יש להקפיד על פנייה ממוקדת ויעילה. בנוסף רצוי למלא את את טופס הדיווח באתר המשרד להגנת הסביבה כך שיישאר תיעוד להמשך
לדיווח על מפגעי ריח מתמשכים – יש למלא טופס דיווח על מפגעי ריח שמצוי באתר המשרד. הטופס כולל הפניה למסירת המידע באגף איכות אוויר ושינוי אקלים בטל' 03-7634499 ובפקס' 03-7634500 או למרכז מידע ומבצעים (24 שעות ביממה) בטל' 08-9253321 או בפקס' 08-9253461.
צו לסילוק מפגע - החוק למניעת מפגעים מאפשר למשרד להגנת הסביבה להוציא צו למי שגרם למפגע ריח או לבעל הנכס שגורם את המפגע, בהוראה להפסיקו או להחזיר את המצב לקדמותו. אם הצו לא קוים, המשרד רשאי לחייב את האחראי בתשלום כפל הוצאות שהוצאו להסרת המפגע.
הליך פלילי ביוזמת המדינה - ניתן להגיש תביעה פלילית בגין יצירת מטרדי ריח ובית המשפט רשאי לתת צו לסילוק המפגע. העונש על עבירה פלילית זו יכול להגיע עד 3 שנות מאסר או קנס שיכול להגיע עד כ- 452 אלף שקל. אם העבירה נעברה על ידי תאגיד - הקנס יכול להגיע עד לכ-1.8 מיליון שקל. אם אדם הורשע ביצירת המפגע, בית משפט רשאי לחייבו בתשלום ההוצאות שהוצאו להסרת המפגע, בנוסף לעונש שיטיל עליו.
הגשת קובלנה פלילית על ידי אזרח או ארגון - מדובר בהליך פלילי לכל דבר, לרבות הענישה. החוק מאפשר לכל אדם להגיש קובלנה פלילית לעניין מפגע ריח, ובתוך כך גם לרשות מקומית, לגבי עבירה שנעברה בתחומה. גם גופי הגנת סביבה, בהם רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, המועצה לארץ ישראל יפה, אדם טבע ודין, חיים וסביבה, קק"ל וצלול - הוסמכו להגיש קובלנות וניתן לפנות אליהם בנושא. -,
תביעה אזרחית – בנוסף להגשת קובלנה פלילית, יכול אדם להגיש תביעה אזרחית לפי פקודת הנזיקין. אין תקרת סכום לתביעה, אך עליה להתבסס על ראיות מוצקות למידת הנזק. כבכל הליך לפי פקודת הנזיקין, סכום תביעה של עד 2.5 מיליון שקל נדון בבית משפט השלום ומעל לסכום זה ההליך מתנהל בבית המשפט המחוזי.
במקרים רבים, מפגע ריח מעיד גם על זיהום אוויר, למשל אם מדובר בשריפת חומרים מסוימים. כפועל יוצא, כתבי אישום ותביעות אזרחיות מוגשות לא פעם על שני המטרדים ביחד, והענישה בהתאם. עם זאת, ,יש מקרים של מפגעי ריח ללא זיהום אוויר – למשל אם מקורם בשפכים, ובנוסף - זיהום אוויר לא תמיד מלווה גם בריחות רעים.
לצפייה בטבלא בגודל מלא
הכותבת היא ראש המחלקה לדיני איכות סביבה במשרד עורכי הדין ענת בירן ובעבר ניהלה את אגף התכנון במשרד להגנת הסביבה