שנתיים לחוק אוויר נקי - האוויר עדיין מזוהם

אין מספיק בדיקות של איכות האוויר, אין מדידה של מזהמים מסוכנים והתוכנית הלאומית לצמצום אוויר נקי עוד לא נראית באופק, והבחירות הקרבות מעלות חשש אמיתי כי היא כלל תצא לפועל. כך עולה מדו"ח מעקב חדש של הקואליציה לבריאות הציבור, לסיכום שנתיים לחוק אוויר נקי. הדו"ח, שממצאיו מתפרסמים כאן לראשונה, קובע כי "הממשלה נסוגה מיישום החוק ומקידום בריאות הציבור".

• מה נשאר מההכרזות על חוק אוויר נקי? תספורת
• הסירחון חונק אתכם? כך תפעלו נגד המזהם
• מפגעי ריח בישובים בישראל - המפה המלאה
• הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

   

  
  

הדו"ח מזכיר כי התוכנית המקורית שהוכנה במשרד להגנת הסביבה, עברה לאחר מכן קיצוץ משמעותי במטרה לזרז את אישורה: התקציב המקורי בגובה 690 מיליון שקל ירד ל-225 מיליון, משך הזמן שלה התקצר בחצי ויעדי הפחתת הפליטות שלה נמוכים יותר. "תכנית זו, בתקציב זה, תכשל ביישום יעדיה, וקידום אוויר נקי באמצעות החוק ייפגע", נכתב בדו"ח.

זיהום במפרץ חיפה(צילום: ערן ובר)

עם זאת מצוין, שגם לאחר פרסום התכנית המקוצצת, ביקשה המדינה שוב לדחות את הבאת התכנית לאישור הממשלה, עד אפריל 2013, בין היתר בשל ההכרזה על קיום הבחירות. כעת מזהיר הדו"ח, כי "ישנו חשש ממשי שלאור הבחירות התכנית תמוסמס ואף לא תצא לפועל, או שתאושר לבסוף בגרסה מקוצצת שלא תשיג את מטרות התכנית".

עוד מודגש, כי החשיבות באישור התכנית נובע גם מהצורך להטמיע מדיניות סביבתית גם במשרדי ממשלה אחרים דוגמת התחבורה, התמ"ת והאנרגיה והמים, שאין זה תחום עיסוקם העיקרי, כאשר מדובר בתחומים כמו משק החשמל ותחבורה מונעת בגז טבעי.

נתונים לא נגישים

הדו"ח מצביע על כשלים נוספים ביישום החוק, בהם במדידות איכות האוויר המתחייבות מכוחו ובהנגשת הנתונים לציבור. כך למשל מפורט כי נתוני איכות אוויר מתפרסמים באיחור ניכר ורובם מוצגים באופן גולמי ללא דברי הסבר ופרשנות, כך שמרבית הציבור אינו מבין את משמעות הפרסום.

הדו"ח מפרט כי המשרד להגנת הסביבה הקים אמנם אתר מערך ניטור ארצי המפרט את נתוני איכות האוויר שאוספות תחנות ניטור, אבל יש גופים שהתחנות שלהם עדיין לא נמצאות באתר. עוד מודגש, כי עדיין קיימים פערים בניטור המזהמים, שכן אלה שמנוטרים כיום אינם משקפים דווקא את המזהמים הרלוונטיים לבריאות הציבור.

"הרוב המוחלט של תחנות הניטור מנטר את אותם מזהמי אוויר נפוצים, ללא קשר לאזור בו נמצאת תחנת הניטור, או למזהמים שריכוזיהם בעייתיים יותר או משפיעים יותר על בריאות הציבור", מצוין בדו"ח. בהקשר זה הוא ממליץ למשרד להגנת הסביבה וליחידות הסביבתיות, להתאים את ניטור המזהמים לאופי האזור בו מנטרים: תעשייתי, תחבורתי ועוד.

בנוסף לכך, הדו"ח מפרט כי במשרד להגנת הסביבה הכינו אמנם תכנית לאיסוף נתונים על 28 מזהמים שאינם מנוטרים בשגרה - אך היא כמעט שאינה מתבצעת. כך מודגם למשל, כי בשנת 2012 בוצעו דגימות רק בשלוש יממות, בשעה שתכנית המשרד כוללת 26 יממות דיגום בשנה.

"שיעור ביצוע כל כך נמוך של דיגומים פוגע בהליך קבלת החלטות אמין ומהימן, וכמובן שלא מאפשר לנקוט בצעדי אכיפה כנגד האחראים לזיהום" מודגש בדו"ח. עוד מצוין, כי גם במספר יממות זעום זה, "עדיין נמצאו חריגות מערכי סביבה ועליות מערכי יעד של מספר חומרים, ובהם חומרים מסרטנים וחשודים כמסרטנים".

תחנת ניטור(צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל)

הצהרות בלי כיסוי

הדו"ח מותח גם ביקורת על העובדה כי שום אזור בארץ לא הוכרז עד כה כנפגע זיהום אוויר וכי השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, חזר בו מהצהרתו לפיה יכלול את אזור חיפה בהצהרה המתוכננת. הצהרה זו מתאפשרת מכוחו של חוק אוויר נקי, הקובע כי אזור שמוכרז כנפגע זיהום אוויר - מחויב להכין תוכנית פעולה לצמצם המפגע.  

"יש להכריז על אזור גוש דן, ירושלים ומפרץ חיפה כנפגעי זיהום אוויר, וזאת על מנת לחייב את הרשויות המקומיות באזורים אלה לקחת אחריות על בריאותם של תושביהן", קובע הדו"ח. "אפשרות אחרת היא להגדיר אזורים אלה כאזורי עדיפות לאומית בנושא בריאות וסביבה ולייחד להם משאבים".

באשר למתן היתרי פליטה למפעלים, מצוין כי דרישות החוק מולאו אמנם, אך נגישות הציבור לצהליך מתן ההיתרים נותר חלקי ומועט. באשר לאכיפה צוין כי פעולות האכיפה המרכזיות שננקטו עד כה, היו בעיקר מפעלים שלא הגישו בקשה להיתר פליטה במועד. לצד זאת נראים ניצנים ראשונים גם בתחומים כגון תביעות של אזרחים נגד מזהמים, ותביעות נגד כלי רכב מזהמים.

זיהום אוויר במפרץ חיפה(צילום: יהודה פורתי)

המשרד להגנת הסביבה: תלויים בתקציבים

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה פועל ומצליח להפחית את זיהום האוויר במגוון של כלים. רק בשנה האחרונה הושלמה הפחתה של 43% בפליטות זיהום אוויר במפרץ חיפה יחסית למצב ב-2009, בטרם נכנס לתוקפו חוק אוויר נקי. הישג זה הינו תוצאה של פעילות אכיפה ממושכת וליווי צמוד של מפעלים".

באשר לטענה כי תכנית הדיגומים אינה מיושמת נמסר, כי "המשרד הגיש תוכנית לאומית למלחמה בזיהום האוויר ובה נקבעו מסגרות תקציב להגברת המדידות והרחבתן. עם זאת, משרד האוצר טרם אישר את התוכנית ולא העביר את התקציב שנקבע בה. התקציבים הנוספים שהוגדרו בתוכנית המקיפה וטרם אושרו הינם קריטיים". 

באשר למדידת ערכי איכות האוויר נמסר, כי "מערך הניטור שמפעיל המשרד להגנת הסביבה כולל כ-140 תחנות ניטור הפועלות 24 שעות ביממה. התחנות מודדות מזהמים כנדרש לפי התקינה האירופית. בנוסף, בשנתיים האחרונות המשרד מבצע בדיקות למזהמים נוספים וייחודיים למגזרי התחבורה והתעשייה, והוסיף לרשימת המזהמים הנדגמים עשרות חומרים נוספים. העמידה במשימות הדיגום תלויה בקבלת התקציבים".

באשר לטענה בדבר יישום לקוי של הנגשת נתוני איכות האוויר לציבור נמסר, כי "המשרד מפעיל אתר אינטרנט הפתוח לציבור כולו ובו נתונים בזמן אמת מתחנות ניטור האוויר הפזורות ברחבי הארץ. בנוסף, המשרד מעלה באופן שגרתי לאתר חופש המידע את תוצאות דיגומי זיהום האוויר".

באשר להכרזה על אזורים כנפגעי זיהום אוויר נמסר: "לאור העובדה כי בחיפה לא מדובר בחריגות "חוזרות ונשנות" מערכי הסביבה, החוק לא מאפשר להכריז על חיפה כאזור מוכה זיהום אוויר ללא חוות הדעת המתאימה ממשרד הבריאות. משרד הבריאות חזר בו מתמיכה בהכרזה וכעת אנו ממתינים לחוות דעתם המעודכנת". 

באשר לטענה כי נגישות הציבור לתהליך מתן ההיתרים חלקית נמסר, כי "כל בקשות היתרי הפליטה של המפעלים מפורסמות באתר המשרד להערות הציבור, יחד עם כל המסמכים הרלוונטיים. זאת למעט מתקנים ביטחוניים וסודות מסחריים, כפי שנקבע בחוק".

ממשרד האוצר נמסר: "ההצעה שהגיש המשרד להגנת הסביבה בנושא לא אושרה בממשלה. עם אישור הממשלה, יתאפשר תקצוב התכנית".

לדו"ח המלא באתר הקואליציה לבריאות הציבור