דו"ח: אין שקיפות ברשויות המקומיות בישראל

מה עושה העירייה שלכם עם מבנים בבעלותה, במי היא תומכת ואילו סיכונים סביבתיים יש בסמוך לבית? שיהיה לכם בהצלחה בניסיון למצוא תשובה לשאלות הללו. מחקר חדש של העמותה לשקיפות בינלאומית מצא כי אתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות מקרטעים וממדרים מידע מהאזרחים - בניגוד לחוק

ברשת יש אינסוף מידע - אבל משום מה המידע הנוגע לרשויות המקומיות הוא חלקי ובעייתי. אם תרצו לדעת מה בונים בסמוך אליכם, איזה מבנה החליף את ייעודו הקודם, לאיזה הטבות ומענקים אתם זכאים, מהם הקריטריונים למכרז שהרשות מפרסמת או מיהם אותם זוכים במכרז מסוים – כנראה שיצר הסקרנות שלכם לא יסופק.

 

רוצים מידע - כתבות נוספות בנושא שקיפות:

• החברתיים דורשים: שקיפות מחירים ברשתות
• תקנות חדשות להגברת השקיפות בהשקעות
• שקיפות ברשות המקרקעין? שר השיכון מתנגד
• הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

 

דו"ח חדש של העמותה לשקיפות בינלאומית-ישראל קבע כי הרשויות המקומיות שלנו ממדרות מהציבור הרחב מידע חשוב, שאת חלקו הן נדרשות להציג לפי חוק חופש המידע. במסגרת עריכת המדד נבדקו אתרי האינטרנט של 15 הרשויות הגדולות, באמצעות סקירת 122 פרמטרים של סוגי מידע ובדקו את נגישות המידע באתרי הרשויות.

 

 

בראש הרשימה דורגו הערים הגדולות ביותר תל-אביב וירושלים, שקיבלו ציון של 66% ו-64% בהתאמה במדד השקיפות שלהן. את תחתית הרשימה, מתוך הערים שנבדקו, מאיישות עיריית רחובות (40%) ועיריית חדרה (39%).

 

בסקירת הפרמטרים המחויבים לפי חוק חופש המידע בלבד (רשימה מצומצמת יותר מרשימת הפרמטרים הכוללת שבדק המחקר) - תל-אביב עמדה בבחינה ב-81% הצלחה ורחובות עמדה רק 38%.

 

בעמותה הדגישו כי בבדיקתם בלטה לרעה אי השקיפות בנושאי מכרזים ואיכות הסביבה. "המקור הכי נגיש לתושב הוא האינטרנט", אמרו בעמותה. "יש ציפייה שכל הדברים יפורסמו באינטרנט, ורק אחר כך הם יופיעו באמצעים אחרים".

 

התמיכות נסגרות בחדרי חדרים 

לפי ממצאי הדו"ח, שקיפות התחום הכלכלי של מתן מענקים ותמיכות לוקה בחסר כאשר מרבית העיריות לא חושפות נתונים משמעותיים באתרן. רק שליש מאתרי העיריות כללו רשימה ברורה של קרנות ומלגות הניתנות על ידן, 20% מהרשויות בלבד הציגו את רשימת הקריטריונים לקבלת קרנות ומלגות ועיריית ירושלים היתה היחידה היחידה שבה קיים פרסום מוקדם באתר של סדר היום ופרוטוקולים מלאים של דיוני ועדות המענקים והתמיכות (שליש מהעיריות פרסמו פרוטוקולים חלקיים).

 

53% מהרשויות שנבדקו הראו אילו תמיכות וחסויות ניתנו על ידי הרשות המקומית בשנה הקודמות, 66% מהעיריות חשפו לאיזה מוסדות ציבור ניתנה תמיכה כלכלית אך רק ב-53% מהן פורסם היקף התמיכה שניתן. ב-26% מהרשויות בלבד מתאפשר להגיש בקשה לתמיכה דרך אתר האינטרנט.

 

המבנה שייך לעירייה. וזה כל מה שאתם צריכים לדעת

העיריות אינן מגלות שקיפות גם בנוגע להקצאת מבני הציבור שבידיהן. עניין זה יכול להקנות לעמותה מסוימת להפעיל גן ילדים במבנה של הרשות המקומית. רק 26% מהן התייחסו לעניין באתרן, וירושלים פרסמה מקרים של שינוי ייעודו של מבנה ציבורי.

 

עוד נמצא כי תחום השקיפות של חוזים ומכרזי תשתיות לוקה בחסר. אף רשות לא חושפת לציבור את התכנון השנתי של תוכניות הרכש שלה, פרוטוקולים, החלטות ונימוקים של ועדות הפטורים. רק 26% מהרשויות מפרסמות את הקריטריונים במכרזים ואת המשקל שניתן לכל קריטריון.

 

מים עכורים? עזבו את הרשות שלכם בשקט 

ואם אתם רוצים לדעת אם סכנה סביבתית אורבת לה מתחת לחלונכם - במרבית המקרים, הרשות המקומית שלכם לא תעזור לכם. הפרסומים הנוגעים לזיהומים בסביבה, מקורם וסוגם, חסרים מאוד ואף לא קיימים בחלק מהמקרים, עולה מהפרסום של העמותה לשקיפות בינלאומית.

 

בשליש מהעיריות אין התייחסות למקורות מזהמים כלל, ואילו בכמחצית מהרשויות יש מידע בנוגע לסוג אחד עד שלושה סוגי מזהמים בלבד באזור הרשות. כשליש מהרשויות כלל לא מפרסמות מידע בנוגע לסוגם ורמתם של הרעש, הריח והקרינה הנמדדים בסביבה. רק בכמחצית מהעיריות כולל המידע הסבר על ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של סוגי הזיהום. הציון המקסימלי בתחום הסיכונים הסביבתיים היה 60% והוא הוענק לעיריית ירושלים.

 

יותר שקיפות, פחות שחיתות  

מוקד כוח של הרשויות המקומיות הן החברות העירוניות הפועלות בתחומן. מהדו"ח עולה כי רוב העיריות מפרסמות את רשימת החברות העירוניות הפועלות בתחומן אך רק שליש מהן מציגות גם את רשימת חברי הדירקטוריון של החברות, ו-13% בלבד מפרסמות את הדו"חות השנתיים של חברות אלה.

 

שתי רשויות בלבד (כפר סבא ותל-אביב) מפרסמות את ההסכמים הקואליציוניים שעליהם החליטו המפלגות השונות. אף עירייה לא מפרסמת טפסים לגבי ניגודי עניינים של בכירים ונבחרי ציבור, ורק רשות אחת בלבד (ירושלים) כוללת באתרה קוד אתי.

 

"פרויקט השקיפות הוקם מתוך מטרה להעמיד רף וסט קריטריונים ליושרה ושקיפות", מסבירה גליה שגיא, מנהלת עמותת שקיפות בינלאומית-ישראל. "במקומות שבהם אין שקיפות והציבור אינו יכול להשתתף ולקחת חלק פעיל בעיצוב עתיד הסביבה שבה הוא מתגורר, קיימת סכנה כי עלולים להתפתח מקרי שחיתות. מחקרים בינלאומיים מראים כי ככל שרמת השקיפות גבוהה יותר כך מתמעטים מקרי השחיתות ובזבוז כספי ציבור".