שלוש מאפיות מעולות, כולן מוכרות מאפים נהדרים ומשובחים, נמצאות בקרבת מקום מגורינו שבגדה השמאלית של פריז. ועדיין, מדי יום ראשון בבוקר נוהג שכני אלקסי לחצות את גני הלוקסמבורג כדי לרכוש קרואסונים טריים עבור משפחתו בסניף של דלוואיו (Dalloyau), הנמצא בסמוך לגנים.
עוד בערוץ האוכל:
"מדוע אתה מטריח את עצמך דווקא לשם?", שאלתי אותו בוקר אחד, בחוזרו מדלוואיו. "הקרואסונים במקום מעולים", אמר אלקסי."אך הסיבה האמיתית אינה המאפה, אלא זכרונות הילדות הנעימים שלי; אני יליד פריז והוריי נהגו לרכוש עבורי את הקרואסון מדי יום בדלוואיו. מדי יום ראשון התפנקנו גם בעוגת האופרה של המקום, שאיתה קינחנו את ארוחת הצהריים. אני בסך הכל ממשיך במסורת הזו, מה גם שעוגת האופרה שלהם היא לדעתי עדיין הטובה ביותר בפריז", אמר וחייך חיוך ממזרי.
אלקסי הוא לא היחיד שמאוהב בעוגת האופרה של דלוואיו. זוהי העוגה הנמכרת ביותר של בית האוכל היוקרתי שקיים יותר מ-300 שנה. לא פחות משבעה מיליון (!) מנות של עוגת אופרה נמכרות מדי שנה בעשרות הסניפים של דלוואיו, מספר מכובד לכל הדעות.
מאחורי השם המפונפן וההיסטוריה עומדת בסך הכל עוגה שטוחה שצורתה מלבנית.
היא מכוסה בשכבת שוקולד ומודבק עליה ריבוע קטנטן - עלה זהב דקיק.
עוגת האופרה עשויה שלוש שכבות של מאפה המכונה ביסקוויט ז'וקונד (Biscuit Joconde, ר' מתכון בהמשך) ומורכב מביצים, שקדים טחונים ומעט קמח. ביניהם מוזלפות שכבות קרם קפה וכן גנאש שוקולד.
עוגת האופרה נוצרה לראשונה במחצית המאה ועשרים. בזמנו, היא נחשבה למודרנית ואוונגרדית, שלב חשוב בתולדות האפיה המודרנית. עד המצאת הקירור התעשייתי והביתי, אלכוהול וריכוז גבוה של סוכר שימשו כחומרים משמרים לעוגה. הוויתור על האלכוהול ובעיקר הקטנת כמות הסוכר, כפי שנעשה בה, יצר תערובת טעמים מעודנת וקלילה הרבה יותר ממה שהיה מקובל בעולם האפייה באותה תקופה, מה שהפך לסטנדרט בעוגות רבות כיום.
בדיוק מסיבות אלו, בימיה הראשונים של עוגת האופרה (שנות החמישים של המאה הקודמת), היא לא זכתה להצלחה גדולה. היא הייתה שונה בטעמה ובצורתה מהעוגות של אותה תקופה, היות ולא היה בה אלכוהול ומכיוון שהכילה כאמור כמות נמוכה יחסית של סוכר. לצרפתים לקח זמן לחבב אותה והצלחתה הייתה רחוקה ממיידית.
יש הטוענים שעוגת האופרה היא חידוש לעוגת קלישי שהומצאה על ידי האופה לואי קלישי בתערוכה העולמית (World Expo) של פריז ב-1902. מה שכן, לכתר המצאת הגרסה המודרנית של העוגה טוענים שני שפים, מענקי המטבח הצרפתי המודרני.
גאסטון לנוטרה (Gaston Lenôtre), מייסד בית הקינוחים הנודע הנושא את שמו, הוא אחד מהם. השני הוא סיריאק גאוויון (Cyriaque Gavillon), השף הראשי ובעליו של המותג דלוואיו, מי שהיה ל-"שף הכוכב" הראשון של העת המודרנית. הוויכוח נמשך עד היום, כשלאחרונה נוטים לקבל דווקא את גירסת גאוויון ובדלוואיו אף חגגו 55 להמצאת העוגה לפני כ-4 שנים.
באירוע יום ההולדת סיפרה קריסטל ברנדרה, נכדתו של גאוויון ומנהלת דלאוויו כיום, שהייתה זאת סבתה שהעניקה לעוגה את שמה. אשתו של גאוויון הקדישה אותה לתלמידי בית הספר לבלט של האופרה שנהגו לרכוש עוגות בחנות המותג הוותיקה ברחוב פובור סנט אונורה. בנוסף, העוגה גם עוצבה בהשראת במת האופרה גרנייה, האופרה המפורסמת של פריז.
דלוואיו הוא מוסד קולינרי צרפתי ותיק, מכובד ובעיקר יוקרתי. הוא פעיל מעל ל-300 שנה בפריז אך שורשיו נטועים הקיים אף עמוק יותר, כמאתיים שנים לפני הקמת המגדנייה, שכן היא נפתחה על ידי נצר לשולשלת הטבחים של מלכי צרפת.
שרל דלוואיו, מייסד השושלת, שימש כטבח במטבחו של הנסיך קונדה בארמון שנטיי (Château de Chantilly ). משם עבר לוורסאי ושימש כטבח במטבחם של מלך השמש, לואי ה14. בהמשך שירתו בניו, נכדיו וניניו במטבחי מלכי צרפת, ממש עד המהפכה. ב-1802 פתח ז'אן באפטיסט דלוואיו את חנות האוכל הראשונה הנושאת את שם המשפחה רחוב פובור סנט אונורה, בה ממוקמת חנות הדגל של המותג עד היום. דלוואיו הציעה לבורגנות החדשה, העשירה והגרגרנית, שירות חדש - מנות מבושלות ואיכותיות, כבמטבחי האצילים, שניתן לקחת ולהגיש בבית.
ב-1949 החברה נקנת על ידי השף גאוויון, שכאמור המציא את עוגת האופרה 6 שנים מאוחר יותר. השף, שהיה גם צלם חובב ובין היתר שימש גם כיועץ וצלם לממציאת דפי המתכונים של מגזין "אל", עיתונאית האוכל מפי דה טולוז לוטרק (Mapie de Toulouse-Lautrec).
נכדותיו של גאוויון מנהלות כיום את המותג המוכר כמונומנט היסטורי חי, שנחשב לאחד ממוסדות היוקרה החשובים של צרפת ומונה עשרות חנויות ברחבי העולם.
ולנוטרה? נראה ששם ויתרו על הכבוד להיות ממציאי האופרה, ויצאו עם עוגות לא פחות מרשימות בסגנון דומה, כקונצרטו, המורכבת משכבות מוס שוקולד. נו מילא.
Dalloyau. 101 Rue du Faubourg Saint-Honoré, Paris
Le Café Lenôtre .10 Avenue des Champs Élysées Paris, France
הכנת עוגת האופרה היא עסק לא פשוט. שכבותיה מורכבות בין השאר מקרם אנגלז, שהופך לקרם חמאה בטעם קפה וכן ביסקוויט ז'וקונד אוורירי (ר' מתכונים בהמשך).
לצורך הכנתה התגייסה רביבה אפל, מלכת הקונדיטוריה הישראלית ונידבה את המתכון מתוך ספרה, "רביבה וסיליה - המתוקים". מי שמתעצל, יכול למצוא אותה, מפונפנת וחגיגית, בוויטרינות הקונדיטוריה של "רביבה וסיליה" ברמת השרון ובתל אביב.
שימו לב: לצורך הכנת המתכון, יש להשתמש במדחום ובמשקל קונדיטורים
ועוד משהו: אם משתמשים בתבנית, מרפדים אותה בנייר אפייה או ביריעת ניילון נצמד, על מנת שיהיה אפשר לשלוף ממנה את העוגה בקלות.
המרכיבים למסגרת או תבנית מרובעת בגודל 25X25:
4 דפי ביסקוויט ז'וקונד (ר' מתכון בהמשך)
50 גרם שוקולד מריר, למריחה על ביסקוויט הז'אקונד
8 כפות אבקת סוכר
150+150+50 גרם (350 גרם בסה"כ) קרם חמאה בטעם קפה (ר' מתכון בהמשך)
לגנאש:
200 מ"ל שמנת מתוקה
30 גרם סירופ גלוקוזה (סירופ תירס)
200 גרפ שוקולד מריר
30 גרם חמאה
לסירופ הקפה:
5 ספלי אספרסו
1/2 כוס מים
1/2 כוס סוכר
אופן ההכנה:
המרכיבים ל-4 תבניות בגודל 25X25 עם שוליים נמוכים:
125 גרם שקדים מולבנים טחונים
125 גרם אבקת סוכר
10 גרם סוכר אינברטי
35 גרם קמח
170 גרם ביצים (3 ביצים מספר 3), מחולקים ל-2 מנות
25 גרם חמאה מומסת
110 גרם חלבונים
25 גרם סוכר
אופן ההכנה:
הקרם נשמר יומיים בקירור
המרכיבים:
250 גרם חמאה רכה
לקרם אנגלז:
1/2 מקל וניל
50 מ"ל חלב
45-50 גרם חלמונים (מ-2-3 ביצים, תלוי בגודל)
60 גרם סוכר
1 כף קפה נמס מגורען, מומס בכפית מים רותחים
למרנג האיטלקי:
15 מ"ל מים
75 גרם סוכר
50 גרם חלבונים
אופן ההכנה: