קנדידה (ובלעז Candida Albicans) היא פטרייה ממשפחת השמרים, הנמצאת בדרך קבע במעיים אצל כל אחד מאיתנו, ביחד עם מיקרואורגניזמים רבים אחרים, כלומר "אוכלוסייה" נוספת של חיידקים (גם חיידקים טובים), וירוסים ועוד. מערכת החיסון שלנו מפקחת על הפרזיטים בגוף כולל הקנדידה. הבעיה מתעוררת כשנוצרים תנאים מתאימים, אז הקנדידה "מתפרצת" מעל רמה נשלטת ע"י מערכת החיסון שלנו ו"החגיגה" מתחילה.
כשהקנדידה משגשגת במערכת העיכול (משם הכל מתחיל, בעיכול, ומכאן החשיבות של כל מה שאנחנו מכניסים לפה), מתחילים תסמינים כמו: נפיחות בבטן, גזים, שלשולים, גרד בפי טבעת. לאחר מכן, הקנדידה שולחת את נבגיה (כלומר שולחת "נציגים") למערכות ריריות ולא ריריות כמו נרתיק (אצל נשים כמובן), שלפוחית שתן, אוזניים, עור, חלל הפה ועוד.
עוד כתבות בערוץ הבריאות:
אם בפה עסקינן, הרי שאחד התסמינים הבולטים לקנדידה היא לשון עם חיפוי לבן מובהק. כלומר, ממש רואים שכבה לבנה על הלשון. מעבר למערכות הריריות, נוצרות תופעות כמו כאבי ראש, עייפות כרונית, כמיהה מובהקת לפחמימות, תפקוד חיסוני לקוי, רגישות גבוהה למזונות, נזלת וסינוסיטיס, ריח רע מהפה ואפילו נטייה לכאבי פרקים ומצבי רוח ירודים, ועוד.
לסובל מקנדידה לא בהכרח שיהיו את כל התסמינים ולעיתים מופיעים רק שניים או שלושה מהם. שלושה תסמינים ויותר מצריכים את בדיקת הנושא. בשוק קיימות ערכות בדיקה שונות, הבודקות דם, צואה ועוד, שעלותן נעה בין 200 ל-450 שקל לערך, אולם אם מופיעים רבים מהתסמינים שהוזכרו, ניתן לחסוך את ההוצאה על ערכת הבדיקה, מכיוון שקרוב לוודאי שהתסמינים מעידים על הימצאות קנדידה.
ישנם שאלונים "המנבאים" סבירות גבוה לקנדידה. ממלא השאלון צובר ניקוד, ואם הניקוד עובר רף מסויים, הסבירות לקנדידה גבוהה.
הגורמים המעודדים התפרצות קנדידה:
רוב הרפואה הקונבנציונלית מתייחסת, לעיתים קרובות, בביטול לקנדידה בצורה הלא תוקפנית שלה ומתייחסת בעיקר לחולים שמערכת החיסון שלהם דוכאה לחלוטין כמו חולי איידס, סרטן, מטופלים בכימותרפיה, שהתפשטות הקנדידה אצלם בעקבות קריסת המערכת החיסונית, מסכנת חיים.
הנטורופתיה הינה גישה המטפלת באופן נכון בתזונה, צמחי מרפא מערביים ותוספים ומתייחסת למטופל ולא למחלה. קיים דגש על אורח חיים, כגון פעילות גופנית, פעילות רוגעת, שינה, עישון, וכד' המשפיעה על כל בעיה רפואית ובכללה הקנדידה. בנטורופתיה מאמינים שלגוף יש כוחות לרפא את עצמו אם רק נעזור לו לעשות כן.
תזונה: ראשית, יש להימנע מאכילת פחמימות "ריקות" ("סוכרים פשוטים"). כלומר, "הקמח הלבן" כגון לחם לבן, פיתות, לחמניות, בגאטים, עוגות ועוגיות וכו'. כמו כן, יש להימנע מצריכת בצקים שאינם מקמח מלא כגון בורקסים, פיצות, רוגלך ומאפים מבצק "לבן". כל אלו הוכנו ללא קליפת הנבט (הסובין), המכיל את כל הסיבים, הויטמינים והמינרלים. סוכרים פשוטים אלו מהווים מזון לקנדידה. בנוסף, אין לצרוך שמרים כגון בירה, סויה, יין שכן הם מהווים מזון לפטריית השמר.
עוד נצרף לרשימת ההימנעויות גם אלכוהול ועובשים למינהם, כגון גבינה עם עובש ומוצרי חלב (מוצרי חלב מכילים סוכר חלב שנקרא לקטוז, והרי אמרנו שהקנדידה "אוהבת" סוכרים).
רצוי לצמצם את כמות הפירות לתקופת מיגור הקנדידה (לפרי אחד ביום), ובמיוחד להימנע מאבטיח וענבים עתירי סוכר פירות.
מותר לאכול: לחם משיפון ללא שמרים, עוגיות מגרנולה ללא סוכר או מקמח כוסמין, אורז מלא, מיני קטניות, ירקות במיוחד הירוקים (יש המחמירים וטוענים כי יש להמנע בשבוע הראשון מאכילת עגבנייה, בצל וגזר המכילים סוכר), חלבון מן החי עד פעמיים בשבוע, כגון: עוף, פרי אחד תפוח עץ רצוי ירוק (יש המחמירים ללא פירות), קינואה, אגוזים ושקדים, אבוקדו, שמן זית ולימון ועוד מיני מזונות מותרים.
התוספים וצמחי המרפא "המרפאים" מקנדידה: יש להיזהר בנטילת תוספי תזונה ולהיוועץ בנטורופת, שכן לא לכל אחד מתאימה כל הרשימה, ובוודאי שאין לצרוך את כולה, אלא יש לבחור מתוכה את המתאימים לכל אחד, על פי המינון המומלץ לכל מטופל:
בכל אופן, בין "מחסלי" הקנדידה הרב-מערכתית נמצאים הצמחים הבאים: טבבויה (לאפאשו), קופטיס, ברבריס, חותם זהב, פילודנדרון, תויה (תוג'ה), אכינצאה, חזזית (אוזניאה) ואחרים.
פעילות גופנית מתונה המחזקת את מערכת החיסון, ופעילות רוגעת שמסייעת כשהגוף בסטרס, יכולות אף הן להשפיע לטובה והם מומלצות כאורח חיים שיכול למגר את הקנדידה.
אבנר שרים הוא נטורופת N.D, עוסק ברפואה טבעית וטיפול בכאבים