<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
במפגש הלבבי הבין-דורי, אמר הרב לאו-האב בחיוך כי "תרם משהו" לגידולו של הרב הראשי הנכנס, בנו. "אומרים 'נסיכים', אומרים 'בנים של רבנים', זו מעלה", התייחס לכינוי שדבק ברבנים הנכנסים. "זו ברכת שמיים: 'תחת אבותיך יהיו בניך".
"איפה הם גדלו? מה הם ראו? איפה עמדה העריסה שלהם?", הוסיף. "אני אומר על רבי יצחק (יוסף): 'אשרי יולדתו'. איפה הוא למד? כשהוא רואה את אביו עושה לילות כימים באוהלה של תורה, והאמא עליה השלום, הרבנית מרגלית שהיום יום השנה לפטירתה, לא נותנת להפריע. לא נותנת להטריד. לא נותנת לבטל תורה ברגע. את זה הילד יונק מחלב אמו. 'נסיכים' זו מעלה".
הרב לאו הוסיף ובירך את "היורשים": "שיזכו לעשות הכל ביחד", ועם הרב עובדיה ציטט: "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק".
הוא סיפר על היכרותו ארוכת השנים ("45 שנים אנו מכירים") עם הרב עובדיה, ופירט על פעולותיו להתרת עגונות מלחמת יום הכיפורים – נושא הקרוב במיוחד ללבו של "המרן".
זה האחרון שב והזכיר, בדברי ברכתו לבנו ולעמיתו, את הצורך לפעול בכוח ההיתר, על פי ההלכה, ולהתיר עגונות בישראל.
הרב העניק לאורחיו את "הצ'אפחות" המסורתיות, ונשק לרבנים לאו – האב ובנו: "עם ישראל, תדעו שיש על מי לסמוך", הפטיר. "הרבנים האלה מביאים את התורה לעם ישראל כמו משה רבנו".
הבן יצחק יוסף בירך את אביו ברפואה שלמה, והבטיח כי ילך בדרכו ולאור פסיקותיו, ואיחל לו ולרב דוד לאו "שנזכה ביחד לעשות הכל להרים קרנה של תורה".
הרב הראשי האשכנזי הנכנס, התייחס גם הוא לתואר "נסיכים" ואמר "מה שאנו ראינו בבית זה לא את החיצוניות. זכינו לראות עמלה של תורה והקרבה של מסירות למען עם ישראל".