כשהמקובלים לא היו מקובלים

מהפכת הקבלה החלה על ידי אנשים שטענו שיש להם ידע מיסטי, וברצונם להציפו בשל מצב החירום שבו הם נמצאים. ההתייחסות אליהם הייתה מורכבת, עד כדי השוואה בין "חכמי הקבלה" לנוצרים. דב אלבוים מארח את פרופ' חביבה פדיה בפרק השני של סדרת ההתחדשות בתרבות היהודית

הלב הפועם של התרבות היהודית הוא בעיניי היכולת להשתנות ולהתחדש. המסורת היהודית תמיד הייתה נאמנה ליכולת הגמישות שלה - החל מתקופת המקרא. הדבר בא לידי ביטוי בסיפור המקראי ובתכניו, אך גם בעוד שלוש תקופות מעבר בתרבות היהודית שכבר מוכרות לנו היום די הצורך.

 

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>

 

עוד בסדרה:

• דב אלבוים ופרופ' אלישיב קנוהל: אלוהים מנמיך ציפיות

 

הראשונה, המעבר בין תקופת המקרא לתקופת התלמוד; אחריה, המעבר מהתרבות התלמודית ליצירת התרבות הקבלית היהודית, והשלישית: המעבר מהיהדות המסורתית אל היהדות הציונית-חילונית, ותקופת ההשכלה. נקודות המעבר הללו יצרו שינוי מתבקש ואדיר בתפיסת עולמה של היהדות וערכיה המרכזיים.

 

טרנד? בראשית הייתה מהפכה

בסיפור היהודי שלי - עוצמת היהדות הייתה נעוצה מאז ומעולם דווקא ביכולת הגמישות שלה שבאה לידי ביטוי בתכנים העמוקים של המקרא וספרי הנביאים; בתופעת מדרשי ההלכה והאגדה ובספרות התלמודית; בתרבות הקבלה והחסידות ובקרב מבשרי הציונות.

 

השקפתי זו טוענת טענה הפוכה לגמרי מן המשפט הידוע "יותר מששמרו ישראל על השבת - השבת שמרה עליהן":

מה ששמר על התרבות היהודית שלא תתנוון ותיכחד, זו דווקא הגמישות הפנימית שיש במנגנוניה העיקריים, בדמותם של המדרש וחובת הפרשנות הנצחית.

 

כל מהפכה שואפת להכריז על הצורך הגדול בשינוי והתחדשות, אבל המהפכה הקבלית – אמנם מהפכה שקטה – לא דיברה על השתנות בפרט מסוים מהתרבות היהודית; היא רצתה שינוי בערכים שלמים: בדמותו של האדם, של האלוהים, ביחס ביניהם, ובכלל. היא רצתה לייצר אדם מהפכן, שרוצה לתקן את עצמו, את העולם ואת היחס שלו לאלוהים ולעולם.

 

בראיון וידיאו של מוסף בית אבי חי, מתוך סדרת מפגשים שעולה כאן מדי שבוע, משוחח דב אלבוים על המהפכה הקבלית עם פרופ' חביבה פדיה, חוקרת קבלה מאוניברסיטת בן-גוריון, משוררת וסופרת.

 

• לא מהתורה: מאיפה מגיעה אובססיית הצניעות/ רוחמה וייס