מחר, ראש חודש מרחשוון, שוב תגענה "נשות הכותל" לתפילה החודשית ברחבת הנשים שבכותל המערבי. הן לא תתעטפנה בטליתות ברחבה השוויונית - זו המיועדת לכל הזרמים, נשים וגברים כאחד - שהוקצתה להן על ידי השר לשירותי דת, ובברכת יו"ר הסוכנות. הן לא יקראו בתורה "על מרפסת השיזוף", כהגדרתן, וזו תיוותר מיותמת מקהל. ובכן, אולי הגיע הזמן להאיר כמה נקודות בזכות הרחבה השוויונית - אף שהיא לא מרוצפת אבן ירושלמית והומה יונים.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
למען הסר ספק, כותב שורות אלו הוא שומר מצוות, אבל אני מוכן להיות הראשון שיתפלל ברחבה החדשה, יחד עם האישה והילדים.
גם בוותיקן נשים אינן יכולות להיכנס בגופיות ובמכנסיים קצרים, ואפילו גברים צריכים להיכנס למקום בלבוש מכובד. ברור לגמרי שבכותל המערבי נשים וגברים צריכים להתלבש באופן ראוי, אבל אני לא רוצה סדרנית שתעניק מבט זועף לשרוול הקצר שיש לעיתים לבתי בת ה-13. נוכח העובדה שבעבר ערבים השליכו אבנים אל המתפללים, אני גם לא מוכן להתפלל בלי אשתי ובתי, ובמקרה של פינוי הרחבה, לחפש אחריהן כמטורף.
ברחבה החדשה תיאסר הכניסה על קבצנים. ולמרות שצדקה היא ערך חשוב ביהדות, המצב הנוכחי ברחבת הכותל, במיוחד באזור שבו נמצאים הגברים, הוא שכל שלוש דקות (שתי דקות בשעון קיץ), ניגש אליך מישהו ומבקש נדבה. וכאשר מדובר בצעיר בגיל שבו הוא אמור להיות בשירות הצבאי - זה כבר ממש מעצבן.
גם ברור לי לגמרי שטוב שיש הפרדה בבית הכנסת בין גברים לנשים. זה מאפשר לגברים צעירים להתפלל עם יותר כוונה, ולגברים בגילי לקרוא עלוני שבת בלי הערות לסדר של האישה או מי מחברותיה.
כאשר אני מגיע למקום המקדש בחגים ומועדים, אני בהחלט רוצה לעשות את זה עם האישה והילדים, כפי שהדבר היה מקובל בימים שבית המקדש עמד על תלו. רבים מהחרדים לא יודעים זאת, אבל אפילו בבית המקדש, כאשר הלוויים היו שרים, במקום שכונה "עזרת הנשים" היו עומדים גם גברים(!) ויחדיו הם היו מאזינים לזמרת הלוויים.
488 מטרים הוא האורך הכולל של קיר התמך השוכן בצידו המערבי של הר הבית, ואשר בשל כך מכונה בפי כל –
"הכותל המערבי". לעומת זאת, רחבת הכותל המערבי המוכרת לכולנו, היא כ-60 מטר בלבד. הכותל עצמו למעשה ממשיך צפונה (והגישה אליו חסומה בגלל בתים הנמצאים ברובע המוסלמי, למעט שטח זעיר יחסית שנקרא "הכותל הקטן", ושגם בו נשות הכותל יכולות להתפלל ללא הפרעה); וגם דרומית לרחבת התפילה הפופולרית, באזור המכונה הגן הארכיאולוגי, וכולל בין היתר את קשת רובינסון.