בביקורי האחרון בתל אביב הבחנתי בשלט גדול התלוי על המרפסת מול דירתי האורבנית. "למכירה" היה כתוב שם.
עוד מתכונים בערוץ האוכל:
הרמבו של המקפיא: 40 מתכוני בצק עלים
מוסקה בפסגת ההר: טיול אוכל ביוון
דה לקס: סלמון כבוש, לשון וסינטה
בדירה זו גרו במשך שנים ארוכות בני הזוג זיסרבלום, "החייטים", כמו שקראנו להם בילדותי. בני הזוג זיסרבלום תפרו חליפות מחויטות לבנקאים של פעם. הם ישבו בקומה התחתונה בבית בו אני גר, דירה אותה השכירו מסבא שלי.
הזיסרבלומים והוייסברגים הכירו עוד בפולנייה, וכשהחייטים הגיעו אחרי השואה, סבא עזר להם להיקלט בעיר החדשה. הזיסרבלומים ישבו על שולחן התפירה שלהם והשקיפו מבעד לחלון הדירה לעבר הסמטה, איפה שאנחנו, הילדים, השתובבנו לנו ללא הפרעה. הם שמרו עלי. הייתי נכנס אליהם ומסתכל בחרדה והתפלאות גדולה על אצבעוני הכסף שחבשו על אצבעותיהם הזריזות ועל החוט שהולך ונשזר בחליפה.
אידה הייתה מציעה לי לאכול משהו ותמיד, אבל תמיד, היא הייתה מציעה לי לאכול פרוסת לחם עם איזושהי עיסה ירוקה שלא עלה בדעתי לאכול אף פעם כמובן. ילדים לא אוכלים עלים ירוקים מבושלים על פרוסת לחם יבש, מן הסתם. בכל מקרה, כשגדלתי והגעתי לבגרות, עזבנו את הסמטה, שאליה חזרתי רק אחרי שסיימתי את לימודי הבישול בצרפת. אידה המשיכה להציע לי את פרוסות הלחם היבשות עם העיסה הירוקה, ואני המשכתי להתחמק ממנה. ככל שחלפו השנים אידה הלכה והציעה פחות ופחות. בעלה נפטר, החליפות הפסיקו והיא הייתה הולכת לבד הלוך ושוב לשוק הכרמל כדי להביא מצרכים לעצמה. לפני שנתיים בערך, כשנפגשנו במקרה ברחוב והיא כבר בת למעלה משמונים ומשהו, מן הסתם, מכווצת ובודדה, שאלתי אותה מה הייתה שמה בעיסה הירוקה הזאת מעל פרוסת הלחם היבשה שהייתה מציעה לי במשך שנים ארוכות שמעולם לא העזתי לטעום.
"מה, אתה לא יודע? זה סלק לבן. לאחר המחנות, הגענו לאיטליה בדרך לארץ ישראל ושם הגישו לנו את הברוסקטה הזאת בכל מקום. לא היה כלום מה לאכול אז, אבל עלים ירוקים גדלו באדמה שלהם והם בישלו אותם. שמו אותם על הלחם ואנחנו אכלנו". הסתכלתי על אידה בתדהמה. האישה הזאת ששרדה את הקשיים שבמחנות, מן הסתם, בישלה והגישה במשך עשורים רבים ברוסקטה עם עלי מנגולד בסמטה קטנה, ברחוב קטן בתל אביב, למרות שהבישולים שלה בדרך כלל כללו רק אוכל פולני מכובס.
היא, כמובן, הצליחה לבשל את המנגולד יתר על המידה עד שנדמה היה למשהו אחר בכלל, אבל מנגולד זה מנגולד בכל צורה. אז לזכרה של אידה אתן את המתכון של ברוסקטה עם עלי מנגולד כמו שאני עושה אותו וכמו שסביר להניח שהיא טעמה אז באיטליה אחרי המלחמה.
המרכיבים:
8-10 פרוסות לחם יבש מאתמול-שלשום (עדיף להשתמש בלחם שאור אוורירי, כמובן, אבל אפשר גם להשתמש בכל לחם אחר שנשאר לכם להתייבש, למצער).
1/2 ק"ג עלי מנגולד, מופרדים מהגבעולים הלבנים וקרועים
מלח ים גס – לפי הטעם
4 שיני שום, פרוסות דק
קורט מוסקט
פלפל שחור גרוס, עדין - לפי הטעם
מעט שמן זית עדין
1 כוס שמנת חמוצה "של פעם"
אופן ההכנה:
המרכיבים:
1 אגודת עלי מנגולד צעירים ושטופים, מופרדים מהגבעולים וקצוצים גס.
1/2 כוס שמן זית עדין
4 כפות סומק איכותי, ללא מלח לימון
200 גרם גבינת חלומי איכותית
קורט פלפל שחור, גרוס גס
קורט מלח ים
מעט שמן זית עדין - לציפוי החלומי
אופן ההכנה:
זהו בעצם תבשיל מנגולד עדין עם קונפי שום ופיסטוקים קלויים, שמגישים ליד גבינת בוראטה טרייה.
המרכיבים:
2-3 בוראטה טרייה (יש להשיג, אל תרימו גבה)
1 אגודת עלי מנגולד, מופרדים מהגבעולים וקצוצים גס
1/2 כוס שיני שום קונפי
פלפל לבן, גרוס גס – לפי הטעם
1/3 כוס שמן זית עדין
מלח ים גס- לפי הטעם
1/2-3/4 כוס יין לבן יבש
אופן ההכנה:
מכיוון שאני נוהג להפריד בין החלק הלבן והירוק של המנגולד ובסוף נתקע עם כמות עצומה של גבעולים לבנים, אני נוהג להכין את התבשיל הזה כבררת מחדל. אבל שלא תטעו - הוא טעים וחבל"ז ממש.
המרכיבים:
1 ק"ג גבעולי מנגולד, ללא העלים הירוקים
1.5 ק"ג כתף טלה צעיר, ללא עצם
5-6 תרמילי הל כתושים
1 כף פלפל שחור כתוש
קורט קינמון טחון
קורט זעפרן פתוח ב-2 כפות מים חמים
2 בצלים גדולים, חתוכים לשמיניות
מעט שמן זית
מלח ים גס - לפי הטעם
אופן ההכנה:
צילום, סטיילינג והפקה: נועם הוד