עבריין וקורבן ראש בראש. מהו גישור פלילי?

בלי עדים, בלי חקירות נגדיות ועם הכרעה זריזה: העומס על בתי המשפט הוביל להליך חלופי שמפגיש ישירות בין מבצע העבירה למי שנפגע ממנו. מה היתרונות והחסרונות? והאם עבריינים מנצלים אותו כדי לצאת בזול?

לצד הליך הגישור המוכר, התופס את מקומו כחלופה להליכים משפטיים אזרחיים, מתפתח והולך גם תחום הגישור הפלילי, שייחודו בעובדה שהוא מפשר בין עבריינים לקורבנותיהם. העומס בבתי המשפט ומשך ההתדיינות הרב בתיקים רבים מעלים את הצורך במציאת פתרונות אלטרנטיביים. הגישור הפלילי, שהחל את דרכו בראשית שנות האלפיים, בא לסייע לצדדים - הפרקליטות והסנגוריה - להגיע לעסקאות טיעון בעזרת שופט, ככל שההסכמות ביניהם לא צלחו במשרדי הפרקליטות.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

• בית הדין הרבני: זו מצווה לגרש "אישה רעה"
• מוגבל נפשית זכה בלוטו, קרב הירושה החל
• דעה: ציפי לבני עלולה להפוך ילדים לכלי ניגוח
• תביעה: חזרה מלידה וגילתה מכתב פיטורים

 

ההליך מתאים בעיקר כשהנאשם מודה בעובדות כתב האישום, אך מבקש לשנות את סעיף העבירה. בעוד ההליך הפלילי מתנהל בין המדינה המאשימה לעבריין הנאשם, הליך הגישור הפלילי מתנהל בין קורבן העבירה לעבריין הנאשם.

 

ההליך מעניק לקורבן מעמד משפטי ראוי והסכמתו היא תנאי יסודי והכרחי לקיום הגישור: כאן יזכו רחשי לבו לתשומת לב מיוחדת מתוך שאיפה לאחות את הפצעים הנפשיים ולהעניק לו פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו. בסיועו של המגשר מנהלים הצדדים תקשורת פתוחה ביניהם אך חסויה כלפי חוץ, ודנים במעשה הפלילי ובתוצאותיו לקראת פתרון מקובל על שני הצדדים.

 

מפגש חורץ גורלות בדלתיים סגורות

ההפניה לגישור תתרחש על פי רוב בתחילת ההליך המשפטי, בשלב הקראת כתב האישום. עם זאת, לעיתים קרובות ניכר שהצדדים בשלים לגישור רק בשלב מתקדם של המשפט, לאחר שכל צד מודע יותר לסיכויים ולסיכונים העתידיים. השופט הוא המפנה את הצדדים לגישור אבל הוא לא יהיה השופט המגשר.

 

מעניין לציין גם שהשופט היושב בדין לא נחשף לכלל חומר הראיות והחקירה, על מנת שלא לגבש דעה מוקדמת כלפי הנאשם. השופט המגשר, לעומתו, עובר על כל חומרי החקירה הקיימים בתיק.

הליך הגישור מתאפיין בהכרעה מהירה למדי, בעיקר הודות לעובדה שאין צורך בזימון העדים וקיום חקירות נגדיות. הסדר הטיעון המושג בגישור יקבל תוקף של פסק דין על ידי השופט היושב בדין וייתר את המשך ההליך המשפטי שמנהלת המדינה. אם לא הושגו בגישור הסכמות לעניין העונש או לכל עניין אחר, יוכלו הצדדים להמשיך ולהתדיין בפני השופט הדן בתיק, ללא החיסיון שמקנה הגישור.

 

הליך גישור יעיל ואפקטיבי עשוי להועיל לנאשם: העבריין נחשף באופן ישיר לתוצאות מעשיו ולהשלכותיהם על חייו של הקורבן, ויש במפגש ישיר זה להעצים את תחושת האשם ולהוביל לתחושת אחריות מוגברת. הודאתו בעבירות מאפשרת מציאת פתרונות יצירתיים לסיום ההליך ועשויה גם למנוע את האפשרות שהקורבן יגיש נגדו בעתיד תביעה אזרחית נגררת.

 

מה החסרונות בגישור?

יש הסבורים שהסדר הטיעון המתקבל בגישור הפלילי פוגע במראית פני הצדק, שכן בהחלט ייתכן שבהליך רגיל היו מושתים על הנאשם עונשים כבדים יותר.

גם המפגש בין הנאשם לקורבן עלול לעורר את הטראומה עבור האחרון, באופן שעלול להחריף את המצב ולא לתרום לריפוי.

 

כמו כן, מאחר שהודאת הנאשם במיוחס לו היא תנאי לקיום הגישור, גובר החשש מהודאות שווא של חשודים, וביתר שאת של קטינים, שיעדיפו לחסות תחת הליך הגישור המקל. לא מן הנמנע שנאשמים יעדיפו את הגישור מסיבות טקטיות ויציגו חזות משכנעת של לקיחת אחריות והבעת חרטה על מנת לנצל את האפשרות "לצאת בזול" מההליך הפלילי. על כן מוטל על השופט המגשר לבחון היטב את טיבה של ההודאה באשמה.

 

עיניהם של עורכי הדין של הצדדים - ובוודאי של השופט המגשר - צריכות להיות נשואות תמיד לכיוון שיקומם של הקורבן והנאשם גם יחד. כל פתרון שעולה בהליך הגישור צריך להיות לשביעות רצונם של הצדדים ומתוך שאיפה למנוע מהנאשם להתגלגל שוב לפתחו של בית המשפט.

 

• הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד ניר יסלוביץ' עוסק בתחום הפלילי ובבקשות למשפטים חוזרים