בית הדין הרבני: זו מצווה לגרש "אישה רעה"

במסגרת פרידה של בני זוג הלשינה האישה על בעלה לרשויות המס והכפישה את שמו. הבעל דרש להתגרש בלי לשלם לה את מלוא כתובתה. הדיינים קבעו שעל פי הרמב"ם אומנם מדובר באישה רעה, אבל אין לשלול את כתובתה

עו"ד מרב פלקפורסם: 26.12.13 , 08:33

אחרי שבע שנות היכרות נישאו ב-2009 אישה ישראלית ותושב אנגליה שחילק את זמנו בין ישראל ללונדון. בסמוך ליום הנישואים השני שלהם ביקש הבעל להיפרד והגיש תביעת גירושין. האישה הסכימה אבל טענה שהיא זכאית למלוא כתובתה ולפיצוי של מיליון שקל. לטענתה, הבעל ידע שהיא מעוניינת להביא ילדים לעולם ושיקר לה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בתגובה טען הבעל באמצעות עו"ד גבי ברנדס שהנישואים היו "על הנייר" בלבד, ובפועל רוב הזמן הוא שהה בחו"ל. הוא הוסיף שהחיים במחיצת האישה לא היו קלים, ולמרות זאת הוא המשיך לחיות עמה במשך שנתיים. לדבריו, התנהגותה היא הסיבה לגירושין ולכן יש לשלול ממנה את כספי הכתובה. בהקשר זה סיפר שבמהלך נישואיהם הגיעה אשתו למקום מושבו בלונדון, הכפישה את שמו בפני מתווך נדל"ן, ואף הלשינה עליו לרשויות המס שם.

האישה, שיוצגה על ידי עו"ד ניר פייטלוביץ, הודתה במעשיה. לדבריה, במהלך הנישואים סיפר לה הבעל כי הוא מערים על הרשויות באנגליה, והיא החליטה לדווח עליו.

ההלשנה היא לא הגורם לסכסוך אלא התוצאה(צילום: shutterstock)

דייני בית הדין הרבני האזורי בחיפה - הרבנים יצחק שמואל גמזו, יצחק אושינסקי וישראל דב רוזנטל - ציינו שמאחר ששני הצדדים מסכימים להתגרש, אין בעיה להורות על גט. השאלה שנותרה היא אם האישה זכאית לכתובה ולפיצוי.

רעה, רעה, רעה

הדיינים קבעו שמעשי ההלשנה של האישה, אף שאינם ראויים, אינם מצדיקים את שלילת כתובתה. יש לזכור, ציינו, כי האישה עשתה זאת בתגובה להגשת תביעת הגירושין מצד הבעל. משכך לא ניתן לומר שמעשיה הם שגרמו לפירוק המשפחה. הדיינים הוסיפו שמדובר באישה המכונה בגמרא "אישה רעה". לדבריהם, על פי הרמב"ם מצווה לגרש אישה כזו אך אין לשלול כתובתה. עם זאת הוסיפו שאין ספק שלא מגיעים לה פיצויי גירושין.

בית הדין הוסיף שהאיש התחתן עם האישה למטרות הנאה: הוא רצה לבלות, לנסוע לחו"ל, לאכול במסעדות ולשהות בבתי מלון. האישה, לעומת זאת, התחתנה עם הבעל כי רצתה ילדים. ניכר כי לא מדובר במערכת יחסים זוגית רגילה והשונות בין השניים בולטת. משכך נפסק כי עם השלמת הגט, ובתוך 60 יום, ישלם הבעל את מלוא תוספת כתובתה, 180 אלף שקל.

האומנם אישה שמלשינה על בעלה לרשויות זכאית לכתובתה? על פי בית הדין, ההלשנה לא הייתה הגורם למשבר אלא התוצאה שלו. כמו כן, לא היה בהלשנה כדי לסכן את חיי הבעל. משכך, לא נמצאה הצדקה שבדין לשלול את זכות האישה לכתובה.

אפשר להקביל מקרה זה למקרה של גבר פרוד שטרם קיבל גט וקיים יחסי אישות עם אישה אחרת. מוסרית, בית הדין יכול לנזוף בו, אך ממונית, לא תזכה הרעיה הנבגדת לפיצוי (ככל שאינה זכאית לו מסיבות אחרות), ויראו את הבגידה כתוצאה של המשבר ולא כגורם למשבר.