בעל מוגבלות זכה בלוטו, קרב הירושה החל

מיליון השקלים שבהם זכה אדם ב-1992 עברו לאמו ולאחיו שסעדו אותו עד שהלך לעולמו שש שנים מאוחר יותר. ב-2010 פנה בנו של המנוח לבית המשפט וטען: הם ניצלו את מצבו הנפשי כדי לגזול אותו. מה הוחלט?

עו"ד מיכל פייןעדכון אחרון: 27.12.13 , 00:10

ב-1992 זכה אדם עם מוגבלות נפשית בסכום של כמיליון שקל בלוטו. זמן קצר לאחר מכן ביקשו אחיו ואמו להכריז עליו פסול דין, ובית המשפט נענה לעתירה שהגישו למינוי אפוטרופוס לרכושו בטענה שהוא "חולה נפש ואינו אחראי למעשיו". מאז הם המשיכו לסעוד אותו עד שהלך לעולמו ב-1998. כעבור 12 שנה החליט בנו של המנוח לתבוע את דודו וסבתו, שעמם לא היה בקשר: הוא טען שהם ניצלו לרעה את מצבו הנפשי של אביו וגזלו ממנו כספים רבים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

על פי הבן, שיוצג על ידי עורכי הדין מוטי אפרתי ולירון ישראלי בן יאיר, בזמן הזכייה היה התובע קטין. אחרי מאמץ רב הוא גילה שבין השאר שימשו כספי הזכייה של אביו לרכישת דירה, שבגינה אף הרוויח דודו דמי שכירות.

אילוסטרציה. מסר שלילי למשפחה התומכת(צילום: AP)

הנתבעים טענו באמצעות עורכי הדין ארצי בן יעקב ודני אליגון, שבמשך שנים רבות הם תמכו במנוח ונתנו לו כספים רבים - הרבה מעבר לאלה שירשו בסופו של דבר. כמו כן הם טענו שכל עוד לא הוכרז המנוח פסול דין, הוא היה כשיר לפעולות משפטיות ובהן העברת כספי הזכייה.

בטלות מוחלטת

על פי ראיות שהוצגו במשפט קבעה השופטת גאולה לוין שבמועד העברת הכספים היה המנוח במצב נפשי שלא אפשר לו לקבל החלטות באופן עצמאי ומתוך הבנה מלאה של טיב מעשיו ותוצאותיהם. לכן, לא ניתן לקבוע כי גמר בדעתו להעביר את הכספים לנתבעים. משכך, העברת הכספים לא עמדה בדרישות חוק החוזים, ודינה - בטלות מוחלטת.

נקבע כי הנתבעים התעשרו שלא כדין והם חויבו להעביר לעיזבון המנוח את הזכויות בדירה שנרכשה ולהשיב את יתרת כספי הזכייה, לרבות כספי השכירות שנגבו לאורך השנים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ריאלית. בסך הכול מדובר בכ-4 מיליון שקל, בתוספת של 50 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

במקרה זה השאיפה הייתה לפסוק באופן שמגן על זכויות אנשים עם מוגבלות נפשית, אולם נשאלת השאלה האם אין בכך תמריץ שלילי לבני משפחותיהם? הסיוע והתמיכה בבעלי מוגבלות כרוך בהקרבה נפשית ופיזית ועולה כסף רב, ובמקרה זה התאפשר לאמו ולדודתו של המנוח לקבל סכום כסף מסוים, אולם בית המשפט פסק אחרת.

עיקר הביקורת של בית המשפט כלפי אמו ואחיו של המנוח נגעה לכך שהם לא דיווחו על כספי הזכייה לאפוטרופוס הכללי. הפרת חובת הדיווח והפיקוח הייתה בעוכריהם, משום שבית המשפט התרשם שהם ניסו "להבריח" את הכספים ולעשות בהם כבשלהם. בסופו של דבר מעביר פסק הדין מסר חשוב: בני משפחה התומכים בבן משפחה עם מוגבלות אינם רשאים לעשות בכספיו ככל העולה על רוחם.