בנייה ירוקה: הכירו את התקנים השונים

מבנים שנבנו על-פי עקרונות הבנייה הירוקה חסכוניים יותר באנרגיה, משפיעים לטובה על בריאות הדיירים וערכם הכספי גבוה. אז אילו תקנים שונים לבנייה ירוקה קיימים בשוק ומה הם כוללים? אדריכל עושה סדר בבלגן

בנייה ירוקה הפכה בעולם ובישראל למילה נרדפת לבנייה איכותית. אין פלא, אם כך, שמעגל נרחב יותר של צרכנים מתעניין בבנייה ירוקה על מנת להבטיח שמבנה המגורים או המשרדים שבהם הוא בוחר נבנו באופן איכותי שמשפיע לטובה על בריאות הדיירים.

 

עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה:

הבדל לסל וחסל: כך אוסטרליה נשארת ירוקה

דוד חסכוני ומכווץ בקבוקים. ירוק על המדף

החופים שמרימים דגל כחול

"תאגידי המים מעמיסים עלויות על הצרכנים"

 

הדרך הקלה והבטוחה לזהות שהמבנה הוא ירוק הוא באמצעות תו התקן לבנייה ירוקה. תו תקן נועד להצביע על סטנדרט ואיכות, לשרת את הצרכן ולהקל עלינו לזהות ולהבדיל בין מבנים שהם כאלה לכאלה שהם לא. עם זאת, בעת הנוכחית קיימים בשוק מספר תווי תקן לבנייה ירוקה והמציאות, גם אם מבורכת לעצמה, עלולה קצת לבלבל. לשם כך ריכזנו עבורכם את ההבדלים בין תווי התקן המובילים לבנייה ירוקה בישראל.

 

הוותיק - BREEM

תקנים המעודדים שימוש מופחת באנרגיה החלו לצוץ בשנות ה-70, בעקבות משבר האנרגיה העולמי שזעזע את כלכלות המערב. עם השנים החלו התקנים לגעת בנושאים סביבתיים נוספים כגון זיהום אוויר, מיחזור חומרים, בריאות ועוד. התקן הראשון הכולל למבנים הוא BREEAM (Building Research Establishment Environmental Assessment Method). התקן נקבע בבריטניה בשנות ה-90 ועל אף שבעולם הוא נפוץ, מעט מבנים בישראל נבנו לפיו.

 

המוביל - LEED 

 בחלוף השנים, במדינות רבות נקבעו תקנים נוספים אשר הותאמו לאקלים, לכלכלה ולבנייה המקומיים. המפורסם שבהם הוא LEED (Leadership in Energy and Environmental Design) האמריקני. מספר מבנים בישראל כבר מתהדרים בתקן זה ורבים נמצאים בעיצומו של תהליך ההערכה, ביניהם בית הספר ללימודי הסביבה על-שם פורטר באוניברסיטת תל אביב, בית הספר הירוק בכפר סבא ומרכז הפיתוח של אינטל בחיפה.

 

המקומי - התקן לבניה ירוקה - ת.י 5281

התקן הישראל לבנייה ירוקה הוא תקן ותיק, אולם לפני כשנתיים עבר רביזיה נרחבת במטרה להתאימו לצרכים עכשוויים. התקן החדש שהוצג (ת.י 5281) מבוסס במידה רבה על אחיו הגדולים שמעבר לים, אך גם בו מופיעים שינויים והתאמות כדי שיתאים לאקלים ולסביבה הבנויה בישראל. גם בתקן זה קיימים מבנים המקבלים אות הצטיינות, למשל: אלקו טאוור - מגדל המשרדים ברחוב יגאל אלון בתל אביב, או מרכז המבקרים ברמת הנדיב.  

למרות ההבדלים ביניהם, לרוב התקנים והמדדים מבנה דומה. הליך ההערכה מתבצע על ידי איש מקצוע המוסמך לשם כך ("מלווה בנייה ירוקה" בארץ). התקנים מחולקים לפרקים שונים: כל פרק בוחן נושא שונה ומנסה לכמת ולמדוד את השפעת הבניין על סביבתו. לכל פרק מוקצה ניקוד אותו הבניין יכול לצבור. בתקן הישראלי, בניין חדש אשר יצבור בין 55 ל-64 נקודות יזכה בדירוג של כוכב אחד. 65 עד 74 נקודות יזכו את הבנין בשני כוכבים, 75 עד 82 נקודות בשלושה, 83 עד 89 - בארבעה, 90 נקודות ומעלה יזכו את הבניין בדירוג הגבוה ביותר - חמישה כוכבים.

 

התועלת המוכחת של תקינה ירוקה במבנים  

מחקר שפירסמה המועצה האמריקנית לבנייה ירוקה (USGBC) - הגוף האחראי על כתיבת התקן LEED - מראה כי ההוצאות על שימוש באנרגיה במבנים חדשים בעלי תו תקן נמוכות בכ-14% בממוצע בהשוואה למבנים סטנדרטיים. בנוסף מראה המחקר כי במבנים שזכו בדירוג גבוה יותר נרשם חיסכון גבוה יותר. ערכם של מבנים בעלי תקן עלה גם הוא - מבנים חדשים בעלי תקן נמכרו במחיר גבוה בכ-11% לעומת מבנים סטנדרטיים דומים, ומבנים משופצים הושכרו במחיר גבוה בכ-20% ממבנים ללא תקן.

 

תקנים ירוקים, אם כן, יכולים להביא לירידה בהוצאות התפעול השוטפות של הבניין ולעלייה בערכו. למרות שונות מסוימת ביניהם, כל התקנים הקיימים בישראל מורכבים מנושאים המחולקים לפרקים, העומדים למבחן והערכה:

 

אנרגיה: אולי הפרק החשוב ובעל המשקל הגבוה ביותר. לפי המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, כמעט 50 אחוז מצריכת החשמל בבתי מגורים בישראל מופנים לקירור, חימום ותאורה במבנים. באמצעות תכנון ביו-אקלימי - ניצול התנאים האקלימיים הזמינים בסביבת הבניין לשם יצירת נוחות תרמית, וכן ניצול אופטימלי של תאורה טבעית - ניתן לצמצם את ההוצאות על צריכת האנרגיה באופן משמעותי. ברחבי העולם ישנם מבנים פאסיביים לחלוטין, אשר אינם צורכים אנרגיה לחימום או לקירור, ובכל זאת שומרים על רמת נוחות תרמית גבוהה.

 

מים: עידוד לחיסכון במים אינו דבר חדש בישראל. עם עליית מחירי המים בשנים האחרונות, צמצום צריכת המים ושימוש במים אפורים להשקיית גינות והדחת אסלות יזכה את הבניין בניקוד וכן יביא לחיסכון בחשבון ההוצאות החודשי.

 

חומרים: התקנים מעודדים מיחזור חומרי בנייה. בניין שייבנה מחומרים בעלי תו תקן ירוק יקבל ניקוד גבוה יותר בפרק זה. חומרים אלה מבוססים על חומרים ממוחזרים, ובכך מצמצמים כרייה של חומרי גלם ראשוניים.

 

פסולת: התקנים מעודדים מיחזור פסולת, הן בעת הקמת הבניין, הן בזמן אכלוסו על-ידי המשתמשים והן בעת הריסתו.

 

בריאות ורווחה: איכות האוויר בתוך הבניין וכן רמת התאורה בו יכולים להשפיע על רמת הריכוז, על בריאותם של המשתמשים ועל רמת נוחותם. באמצעות מיקום נכון של חלונות על גבי מעטפת הבניין, ניתן לייצר אוורור טבעי תוך שמירה על תנאי נוחות ותאורה אופטימליים.

 

תחבורה: מבנים אשר נבנים בסמיכות למוקדי תחבורה ציבורית, או כאלו המעודדים שימוש באמצעי תחבורה אלטרנטיביים (אופניים למשל), יכולים להביא לצמצום זיהום על-ידי כלי רכב, לצמצום הצפיפות בכבישים ולחיסכון בבניית תשתיות חדשות.

 

קרקע: בנייה באזורים מרוחקים מצריכה השקעה בתשתיות (כבישים, רשת חשמל, ביוב ועוד), בעוד שציפוף אזורים עירוניים קיימים יביא לשמירה על שטחי טבע לטובת הציבור.

 

יש לזכור כי התקנים הסביבתיים החלו את דרכם כתקנים התנדבותיים, מתוך הנחה שהשוק יכיר בערך המוסף שבבניין בעל תו תקן ירוק. עם זאת, במקומות רבים בעולם, וגם בערים מסויימות בארץ, הפכו התקנים מחייבים. ניתן רק לקוות שעם ההצלחות המוכחות, יהפכו את התקנים של היום לסטנדרט המחייב של המחר בבנייה.

 

אדריכל יאיר שוורץ הוא יועץ למועצה הישראלית לבנייה ירוקה ובעל בלוג ירוק