במקום טלה: ארוחת חג שלמה לעשרה ב-250 שקלים

לא מבקרים בסופר השכונתי, לא מאכילים ילדים ובטח שלא מתקיימים מהתקציב המזערי של הרבעון התחתון. אריאנה מלמד טוענת שמרוב כמהין, העיתונות כבר שכחה מה זו מצוקה כלכלית. במקום טלה וסינטה לעיקרית היא מגישה תפריט שלם בן 11 מנות לארוחת חג לעשרה אנשים ב-250 שקלים. את העודף שנשאר - תתרמו

אחת לכמה שבועות רינת, שם בדוי ואם יחידנית לשלושה שעובדת 10 שעות ביום (חוץ ממשרת אמהוּת מלאה) ומתפרנסת בקושי רב, חובבת בישול רצינית - מתקשרת אלי. "תגידי, שוב השתגעתם?", היא שואלת מייד אחרי שאני עונה לטלפון ואני אומרת לה, אה, סליחה, כן, מה הפעם. היא מיד שולחת לי צילום של עוד הוכחה לכך שכולנו יצאנו מדעתנו ושאנחנו מרחפים בסטרטוספרה ושהראשים שלנו לא מוברגים לכתפיים. והכי גרוע: אנחנו לא יודעים את זה.

 

עוד מתכונים בערוץ האוכל:

פריזאית באיטליז: מתכוני ראש השנה של יפה עירון-קוץ ו"מר בשר"

גפילטע פיש, צימעס וכבד קצוץ: כל מטעמי החג האשכנזיים

פוקאצ'ה של רפי כהן: 6 מתכונים

 

אנחנו - כלומר האנשים שכותבים על אוכל בישראל. וכן, השתגענו. אנחנו חיים במישורי פנטזיה כל כך סטריליים ומלאי מנות מעוצבות שאנחנו לא מבקרים בסופר השכונתי. אנחנו לא מאכילים ילדים, לא מתקיימים מתקציב מזערי כמו זה של מי שמוגדר עני.

 

לכן כל כך קל להלל כמהין ויינות יוקרה, נתחי פרות ענקיים ויקרים, טלאים שלמים ועוד כל מיני מאכלים שמחירם לא יסולא בפז, גבינות שלא כתובות בתורה ובכלל, ירקות בוטיק אורגניים מגינת הירק הפרטית ועוד כל מיני מרכיבים שלא עולים על שולחנותיהם של רוב האנשים החיים בישראל אפילו בחלום.

 

 

אז נכון, למרות שבלי עין הרע, גם כשיש רעב כאן אף אחד לא מת ממנו, אני מסכימה עם רינת בעצב ובבושה. היא מצדה יורה בי עוד ועוד חיצים. "תכתבי כמו שאת מאמינה ולא כמו שנהוג אצלכם בברנז'ה", היא אומרת ואני שומעת את האתגר בקולה וגם את האכזבה ממני. "נראה אותך מביאה ארוחת חג לעשרה אנשים ב-300 שקל. את יודעת מה? למה שלא תזיעי קצת, תביאי במאתיים חמישים".

 

ואני שותקת ולא מספרת לה שהשנה נעשה את ערב החג אצל חברים יקרים שמצאו פתרון מצוין לשתי ארוחות בשנה, ראש השנה ופסח: ארוחת ת'נקסגיבינג האמריקני. בתפריט: הודו שלם על נספחיו המסורתיים, בגג 300 שקלים לעשרה אנשים. אני שותקת ולא מספרת שגם בשנה שעברה ובזו שלפניה בדיוק כך נהגנו.

 

לא מזון. פנטזיה

כתבי אוכל, לרבות שפחתכם החרופה והנכלמת, לא אוהבים לחסוך בכתבות שלהם. הם לא עוסקים רק במזון, הם עוסקים בתשוקה. בפנטזיה ובחומרים מהם עשוים חלומות.

 

הנה הקונדיטוריה הפריזאית הקטנה והמתוקה עם השולחנות העגולים בחזית שלצד תמיד רציתם להסב. הנה מסעדת יוקרה בשנחאי ובלונדון וכאן כתר צלעות טלה חשופות לחג ב-255 שקלים לקילו וארוחת ערב לזוג ב-1,200 שקלים וזה אפילו משתלם.

 

קולגה שלי ביקר השבוע במעדניית בשרים ברמת השרון וראה שמוכרים בה פאטה כבד אווז באלף שקלים לקילו. אלף שקל, ריבונו של עולם. אז נכון שיש כבדים קטנים של 700 גרם או אפילו פחות, אבל כל פרוסה מתוכם תעלה 70 שקל לסועד, וכיוון שזו רק מנת פתיחה, אפשר למתוח אותה קצת עם פרוסות תפוח עץ מקורמל מתחת וכוסית קלבדוס לפלאמבה ולהגיש קומפלט עם הלהבה בתוך מחבת הנחושת הממורקת שקניתם אצל דיירן בפאריז, ליד ה"פייה דה קושון", כמו שאהרוני המליץ. המחבת מדהימה, אגב. יש לי אחת כזאת. משחירה בבוידעם.

 

 

אפשר, ברור שאפשר. הייתי שם שנים לא מעטות, כולל המחבת, עד שנגעלתי. מהררי המזון היוקרתי בארוחות שאיש לא סיים וכולם התלוננו שאכלו יותר מדי. מהפסיכוזה ההמונית שתוקפת גם אנשים שאין הפרוטה מצויה בכיסם, כי שפע שיעלה על השולחן מעיד על תקווה לזמנים טובים יותר. מהחרדה הפוסט שואתית של ישראלים שמעמיסים עגלות בערב חג שלא יחסר ומהפחים העולים על גדותיהם כבר בראשון לחודש תשרי ובהם יש יותר מדי אוכל אפילו לחתולי הרחוב.

 

אני כבר לא חיה כך. בן זוגי הוא אמריקני דרומי ממשפחה ברוכת ילדים והאנשים האלה יודעים לעשות קניות בשום-שכל ומתוך אמונה עמוקה ב-"בל תשחית". הוא והמחאה החברתית וצוק העיתים עשו לי בית ספר, אבל כשכתבתי על אוכל המשכתי להתפרע בדמיון. זהו, נגמר. שנה חדשה בפתח.

 

250 שקלים, עשר נפשות, 7 מבוגרים ו- 3 ילדים. שולחן מלא כל טוב ואת ההפרש בין זה לבין מה שתכננתם נכון שתתרמו? להכין ארוחה כזו - שלא לדבר על לתרום את הכסף שנותר ביד - יהי לא פשוט לחלק מכם. דרוש תכנון די מדוקדק, כולל השוואת מחירים, מה גם שלא כל מה שתרצו יהיה על השולחן. בדיוק כמו בחיים האמיתיים. שנצא לעבודה?

 

10 ב-250: ארוחת החג של אריאנה מלמד, שלב אחר שלב 

שלב ראשון: המרכיבים

קודם כל - קונים רק מה שצריכים. כשתבקשו מהמוכר בדיוק 250 גרם כבד עוף והוא ידחף לשקית 400, תגידו, לא תודה. זה לא פשוט. הוא יחשוב שאתם עניים או קמצנים או שניהם גם יחד. זיקפו סנטר ובעיניים רושפות אימרו לו לא.

 

חומרי הגלם היקרים ביותר הם הבשר והדגים, ואפשר לחסוך בעלויות בבדיקה השוואתית של מחירי הסופרים והמבצעים שלהם. כך, שריר הזרוע - בשר מס. 8 במחלקת הקפואים - נמכר בסופר אחד ב-30 שקלים לקילו ובשני ב-19.90, ואנחנו צריכים 2.5 קילו. כשמשווים, נא לשקלל גם הוצאות נסיעה והאם המבצע תקף לקניה עתירת אפסים או עומד בזכות עצמו, שלמו וקחו נתח ודי. את הירקות והפירות נקנה בשוק אלא אם כן יש מבצעים עצמאיים בסופר.

 

תבלינים, אורז וקטניות, אטריות, פירות יבשים – בחנויות מתמחות, ורק בתפזורת. שום דבר שנולד בשקית מרשרשת ומפונפנת וממותגת לא ייכנס הביתה. ואם אנחנו צריכים רק 100 גרם משמשים מיובשים לטנזיה למה שנקנה 200 גראם באריזה יוקרתית וניתן לחצי להתייבש במזווה?

 

לא במסגרת המחיר: מכונה ידנית לטחינת בשר. כן, הדבר הזה ממתכת שמתלבש על השיש, כמו שהיה לסבתא. המטחנה של סבתא עמליה שלי בת 50 לפחות ועובדת כמו שד. על הדרך, תתכוננו לעבוד קשה. ככה מקובל אצל מי שהפרוטה לא בכיסו. טיים איז מאני? כשאין כסף, גם זמן העבודה, למרבה הצער, לא נחשב למשאב יקר.

 

מרכיבים ומחירים ממוצעים:

2.5 קילו שריר הזרוע, בשר מספר 8, 50- שקלים, אל תשלמו יותר

2 עופות שלמים במשקל 3 קילו, 60-שקלים

1 קילו פילה מרלוזה , 20 ש"ח

250 גרם כבד עוף, גג 6 שקלים (לא באמת נחוץ)

2 קילו בצל יבש, גג 7 שקלים

מארז שיני שום 8 שקלים

1.5. קילו גזר, 8 שקלים

1 כרוב לבן קטן , 2 שקלים

1 כרוב אדום קטן, 2 שקלים

3 קילו תפוחי אדמה, 10 שקלים

ביצים, 12 שקלים

1 צרור מן הבאים: פטרוזיליה, כוסברה, נענע, בזיליקום ,שמיר – 16 שקלים

1 סלרי עלים 4 ש"ח

1 200 גרם כוסמת, 100 גרם חומוס, 100 גרם משמשים מיובשים, 100 גרם שזיפים מיובשים, 100 גרם צימוקים, 500 גרם אורז, 200 גרם סולת 35 שקלים.

1 קמח 3.5 שקלים

1 סוכר 4 שקלים

1/2 קילו תפוחי עץ יונתן, לתפוח בדבש וליופי, 4 שקלים

 

חשבון סופי: 255.5 שקלים, ואפשר אפילו להוזיל קצת. בשנה שעברה סכום כזה הספיק גם לבקבוק ין שהפך לסנגריה מלבבת. השנה שוב התייקר הכל, אלוהים יודע למה. ועדיין יצא בדיוק כמו מחיר קילו צלעות חשופות של טלה באחד מאיטליזי העילית ועוד 0.5 שקלים, פחות מעשירית מהטיפ לשליח שמביא את הכבש עד לדלת בתנאי שקניתם 5 קילו ומעלה, כן? 
 

שלב שני: הכנות

לקראת הבישולים, בבוקר שלפני הבוקר של ערב החג יש להפשיר באיטיות בתוך המקרר את הדגים והבשר הקפוא כשהם מונחים על מגשים שימנעו זליגת דם ומים לתוך המקרר. לנקות ולקלף ירקות ועשבי תיבול, חוץ מתפוחי אדמה ; לנקות את כבדי העוף מגידים ושומן ולהחזיר לקירור.

 

לפרק את העופות: בסכין שף מושחזת, לחתוך כל עוף לשני חצאים לאורך החזה והגב. למצוא את קו התפר בין הכרעיים לתחתית החזה ולחתוך בעדינות, שהעור לא ייקרע. להפריד את הכנפיים מהחזה, להרים את הכנפיים לעבר מקור אור רציני ולבדוק מה מצב הנוצות. סביר להניח שיהיו, והעוף ירצה לעוף. למרוט באצבעות ו/או בפינצטה. אמרתי לכם, להיות עניים זו עבודה קשה. לחתוך את החלק הדקיק בסוף הכנפיים ולתת מתנה לחתול.

 

לחלק את הכרעיים לירכיים ולשוקיים. להשאיר בצד ירך אחת למרק ואת היתר – להפשיט מכל הבשר. יתקבלו "פרגיות". לפרגג כך גם את השוקיים. להוציא בסכין את אברי הפנים המדממים של העוף ולשטוף את מה שנשאר היטב, שיהיה נקי לגמרי. להפריד בין העור לחזה של העוף, אם רוצים. להשאיר בצד גב עוף – רצועה של עצמות, טיפה בשר, קצת עור וגערגעלע – הלא הוא גרון העוף – שמהם נעשה מרק עוף לתפארת.

 

לטחון 500 גרם בשר בקר וחזה אחד של עוף. טחינה גסה, ואני ממליצה להשאיר את העוף. לנקות היטב את המכונה במים חמים ולטחון את הדג, פעמיים. משרים את החומוס בקערה עם הרבה מים.

  

שלב שלישי: מתכונים

זו ארוחת חג מזרחית כללית, מפרס ועד טוניסיה עם קריצה לסין. הרבה עבודה, טעים פחד, ובלי ה – 18 סלטים שאף אחד לא אוכל ממילא.

 

1. קציצות דגים ברוטב גזר חריף

1. יחד עם קילו דג המרלוזה, מכניסים למכונה בצל אחד חתוך לשמיניות, 4 שיני שום, 4 גבעולי כוסברה שלמים, 4 גבעולי פטרוזיליה שלמים, 4 גבעולי שמיר שלמים, 4 פרוסות לחם לבן ישן, טבול במים להתרככות וסחוט היטב.
2. טוחנים פעמיים, כלומר, מניחים מגש מתחת לפה של המכונה וטוחנים לתוכו, ואת החומר הטחון מעבירים שוב למכונה וטוחנים. מעבירים מן המגש לקערה גדולה.
3. מוסיפים 1-2 כפיות כמון לפי הטעם, 1 כפית כורכום בשביל הצבע, 1 כפית ככפריקה מתוקה בשמן בשביל המתיקות, 1 תפוח אדמה בינוני מגורר וסחוט מנוזלים, 2 כפות שמן, מלח ופלפל שחור לפי טעמכם ולשים (עם כפפות חד פעמיות, אחרת לעולם לא תיפטרו מהריח) לתערובת יציבה. מניחים במקרר לשעה.
4. בינתיים מכינים רוטב: בסיר לא גדול, מטגנים בצל קצוץ קטן ו-6 שיני שום פרוסות רק עד להזהבה. מוסיפים פרוסות בעובי 2 מ"מ מ – 3 גזרים רעננים ומטגנים – מאדים בסיר מכוסה עד שהגזר מתחיל להפריש קצת נוזלים. זו הטכניקה הידוע כ–סוטה (sauter), כלומר, לגרום לירקות להזיע. מוסיפים 4 גבעולי כוסברה קצוצים דק, 2 גבעולי פטרוזיליה וגבעול שמיר אחד, גם הם קצוצים דק. מוסיפים 2 כפיות כורכום, 2 כפיות פפריקה מתוקה, מלח ופלפל ו – 2 כוסות מים ומבשלים על אש נמוכה כ – 15 דקות או עד שהגזרים מתרככים לגמרי. מוסיפים פלפל שאטה טחון/פפריקה אדומה חריפה, לפי מידת הסיבולת של הסועדים, מביאים שוב לרתיחה, מכבים ומשאירים מכוסה.
5. ועכשיו לקציצות: צרים קציצות עגולות פחוסות או אליפטיות מן התערובת ומניחים על מגש. מחממים 1 ס"מ שמן במחבת הכי גדולה שיש, ומחליקים לתוכה את הקציצות עד שהמחבת ממש מלאה. מטגנים על להבה בינונית כ – 3 דקות מכל צד או עד שהקציצות מזהיבות ומגלות סימני השחמה. לא חשוב אם לא התבשלו עד תום בפנים. זה יקרה בתוך הרוטב. הופכים, מטגנים צד שני וכשמוכן – מרימים בזהירות בכף מחוררת. את הרוטב מעבירים לסיר שטוח ורחב ומביאים לעוד רתיחה, וכשרותח – מחליקים לתוכו את הקציצות המטוגנות. מנמיכים להבה, מבשלים על אש קטנה 15-20 דקות. מוכן וטעים חם, פושר או קר.

 

 

2. מרק עוף עם גונדי

 קניידלעלעך לא יהיו, אבל תודו שתמיד רציתם לעשות גונדי ולא ידעתם איך. הרצפט שלי מתבסס על זה של ארז קומרובסקי הכשרוני. אז מתכון כבר יש (ר' "גונדי אסלי מחומוס מושרה וטחון" בלינק שלפניכם http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4478562,00.html). הנה ההתאמות לצרכי המקום והזמן:

1. קודם כל, תשכחו מהקייל למרק. 2000 שנה חיינו בלי קייל? אפשר לוותר גם הפעם.
2. קומרובסקי מציע לטחון פרגית (ירכיים). אני בעד חזה עוף. את הירכיים אנחנו צריכים כדי להאכיל ילדים ב"פרגיות" בהמשך.
3. את ציר המרק נעשה מגב עוף, 4 כנפיים, 1 שוק ועצמות ה"פרגיות". בלי ירקות שורש, עם תוספת של חתיכת דלעת אם יש במקרה. אפשר להוסיף כפית אבקת כורכום למרק צהוב-עז במקום שורש כורכום. מביאים לרתיחה את הכל עם הרבה מים - 2.5 ליטר ליתר דיוק - מבשלים 45 דקות על אש בינונית ומסננים. מכאן - תמשיכו לפני המתכון של קומרובסקי

 

 

3. טאז'ין בקר בפירות יבשים ותבלינים מתוקים

אם יש לכם כלי מתאים, מה טוב. אם לא, תבנית פיירקס גדולה עם מכסה תעשה את העבודה. יש כאן פטנט שלא ייראה לכם טוב, אבל באמא שלי – תנסו ותודו לי.

 

המרכיבים:
2 ק"ג בשר שריר הזרוע

 3 בצלים חצויים ופרוסים לסהרונים

1 בצל שלם

2 גבעולי סלרי

3 גזרים חצויים לאורך וחתוכים לחתיכות של סנטימטר

100 גרם משמשים יבשים חצויים לרוחב

100 גרם שזיפים יבשים

50 גרם צימוקים

5 תרמילי הל

2 מקלות קינמון

1 כף תערובת תבלינים ראס אל חנות

1 כפית אבקת שום

2 כפיות פפריקה מתוקה בשמן

2 כפות סוכר

4-5 גרגרי פלפל אנגלי

2 עלי דפנה

מלח והרבה פלפל שחור גרוס.

 

אופן ההכנה:

1. זוכרים את הבשר שהפשרנו? קצת לפני שהופשר לגמרי, בסכין שף מושחזת ועם סבלנות, חותכים לקוביות כמו לגולש. שוטפים במים.
2. מכניסים לסיר גדול וכבד, מוסיפים מים עד כדי כיסוי ועוד 3 סנטימטר, מוסיפים בצל וסלרי, עלי דפנה, פלפל אנגלי, כף מלח גס. מניחים על הכיריים, מביאים לרתיחה, מקפים את הג'יפה מלמעלה, מנמיכים להבה ומבשלים לפחות שעתיים עד שמתרכך.
3. מוציאים את הבשר בכף מחוררת, מסננים את מי הבישול במסננת דקה לתוך סיר קטן, מביאים לרתיחה ומצמצמים עד שנהיה מרק מלוח שכזה.
4. בינתיים, בסיר רחב ושטוח, מזהיבים גזר ובצל ביחד, מוסיפים את הפירות היבשים והתבלינים, מוסיפים את הבשר ומערבבים. מבשלים ביחד תוך כדי ערבוב כ – 4 דקות ונזהרים שלא ייחרך. מוסיפים כוס מנוזלי הבישול. מערבבים, מביאים לרתיחה. מוסיפים עוד כוס, וככה עד לסמיכות הנראית לכם נכונה.
5. מעבירים את הכל לתבנית יפיפיה ששורדת תנור, מכסים היטב בנייר כסף ואופים בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות עוד כחצי שעה עד שהמטבח מתמלא ניחוח משכר של חג.

 

4. פרגיות בדבש

טיפ: ילדים גדולים ייהנו מתוספת תיבול – כפית זנגביל טחון ועוד קצת צ'ילי, כפית אבקת שום או מעט תערובת "חמשת התבלינים" הסינית, אם יש בבית.

 

המרכיבים:

הבשר שפירקנו מהשוקיים והירכיים

4 כפות דבש

4 כפות רוטב סויה אמיתי 

1 כף רוטב צ'ילי מתוק

1 כוס מיץ תפוזים - אפשר מיץ תעשייתי

2 כפות שמן קנולה

1 כפית שמן סומסום

 

אופן ההכנה:

1. חותכים את הבשר לקוביות פחות או יותר זהות בגודלן, מתבלים במלח, מחממים שמן ומטגנים-מערבבים את הבשר רק עד שהוא משנה את צבעו והופך לבנבן-חיוור.
2. מוסיפים את כל יתר המצרכים ומטגנים-מערבים כ – 4-5 דקות על להבה גבוהה. זהו, יש. לקראת ההגשה מחממים.

 

5. שניצלונים סיניים 

נשאר לנו חזה עוף שלם, שזה המון חזה עוף כשמתרגמים אותו לקוביות קטנות. נקפיא אותו כחצי שעה כדי להקל על החיתוך.

 

ועוד משהו: הילדים רוצים רוטב? תנו להם קצת מזה של הפרגיות או קטשופ, או שתוסיפו לחצי כוס רוטב מהפרגיות 1 כף חומץ ו – 1 כף תרכיז פטל, שכה יהיה לי טוב, ויתקבל רוטב חמוץ מתוק סיני יותר טעים משל מסעדה.

 

המרכיבים: 
1 חזה עוף שלם

1/2 כוס קמח

1 כפית אבקת אפיה

מעט מלח

1 כפית שמן סומסום - לא חובה

1/2 כוס מים או קצת יותר

שמן לטיגון חצי עמוק

4 כפות קורנפלור

 

אופן ההכנה:

1. מנגבים ומייבשים היטב את חזה העוף, חותכים לקוביות בגודל 2X2 ס"מ.
2. בקערה, מערבבים קמח, אבקת אפיה ומלח, מוסיפים מים ושמן סומסום וטורפים היטב עד שמתקבלת בלילה אחידה. מניחים במקרר לחצי שעה לפחות.
3. עד כאן ניתן להכין מראש, ומכאן – 8 דקות עבודה, בין סוף המרק לתחילת העיקריות: מחממים שמן בווק עד שקובית לחם קטנה המושלכת לתוכו מזהיבה ב – 30 שניות וצפה (190 מעלות, למי שיש לו מדחום שמן), טובלים כל פיסת עוף בקורנפלור ואחר כך מצפים בבלילה, מחליקים לווק ומטגנים בערך 3 דקות עד שמזהיב. כן, זה מתבשל לגמרי מבפנים. 

 

6. בורקס בשר פיקנטי

1. לבצק: 2 כוסות קמח, 4 כפות שמן זית, 2 כפות שמן קנולה, חצי כוס מים רותחים, חצי כפית מלח. בקערה, מערבבים את הקמח והמלח, מוסיפים שמן ומים רותחים, מערבבים בכף עץ, בודקים שכבר לא חם ולשים על משטח מקומח עד לקבלת בצק אחיד וגמיש. משארים לנוח שעה לפחות מחוץ למקרר.
2. בינתיים מכינים מלית. זוכרים שטחנו בשר עוף ובקר ביחד? הגיע זמנו. ראשית, לחמם תנור ל – 180 מעלות. עכשיו מוסיפים לבשר טחון הזה 1 בצל גדול קצוץ דק דק, 4 גבעולי פטרוזיליה קצוצים דק דק, 3 גבעולי סלרי ועלים קצוצים דק דק, גזר מהמרק, בשר עוף מהמרק, כף אריסה או כמות כלשהי של פלפל שאטה טחון שתשביע את רעבונכם לחריף, מלח, פלפל, מעט שמן לטיגון.
3. מטגנים את הבצל, מוסיפים את הבשר הטחון בלבד ומטגנים – מערבבים עד שמשנה את צבעו, מוסיפים ירוקים ותיבול, קוצצים גזר מהמרק ואת בשר העוף המבושל ומוסיפים, מערבבים הכל ומטגנים עוד דקה. מוציאים בכף מחוררת ומצננים בקערה.
4. להרכבה ואפייה צריך ביצה טרופה, סומסום לזרייה, או קצח, או גרגרי כוסברה שלמים או סתם קצת מלח גס. מחלקים את הבצק ל – 3 חלקים. מרדדים כל חלק לעלה דק כמו לרולדה.
5. מפזרים שליש מן המילוי על העלה, מגלגלים, מהדקים היטב בשוליים, מניחים בזהירות בתבנית אפייה על גבי נייר אפייה כשהתפרים למטה, מברישים בביצה טרופה, זורים מעל סומסום וכו' לקישוט, חוזרים על הפעולה עם 2 חלקי הבצק הנותרים – להקפיד שיהיה רווח של 4 ס"מ לפחות בין רולדה לאחותה בתבנית.
6. מחליקים לתנור, אופים 30-25 דקות עד שמזהיב יפה מאד, מוציאים. אפשר לקרר ולחמם למחרת, בערב הארוחה.

 

 

7. מעקוד

ועוד נשאר לנו כבד עוף! הבה נעשה גרסה חגיגית במיוחד של מעקוד, פשטידת תפוחי האדמה האלוהית.

הנה מתכון. הטוויסט שלנו: חוצים את כבדי העוף לאונות ומכשירים בצלייה. מצננים מעט וחותכים לפיסות של סנטימטר וחצי. והנה מתכון למעקוד (של פסקל פרץ), ואפילו שניים!

 

במעקוד בטטא כבד העוף קצת מיותר, אבל במעקוד שפנרייה הטוניסאי ישתלב נפלא בשלב ערבוב כל המצרכים. חדי העין ישימו לב שחסרה במרשימת מצרכי החג קופסת אפונה וגזר. אז חסרה, אף אחד לא מושלם.  

 

8. תוספת שתופסת ליד העיקרית: לביבות כוסמת

 

המרכיבים:

1 כוס כוסמת

2 כוסות מים

1 בצל קצוץ דק ומוזהב במעט שמן

10 עלי בזיליקום או חופן עלי כוסברה, קצוצים דק

1 כף רוטב סויה

1 כפית מיץ לימון 1 כף

חצי כוס קמח

שמן לטיגון

 

 

כך מכינים: בסיר קטן, שופכים כוס כוסמת ו – 2 כוסות מים מהברז. מוסיפים מעט מלח, מרתיחים ומבשלים כ – 10 דקות בסיר מכוסה עד שהכוסמת רכה מאד. מערבבים לתוכה בצל, בזיליקום, סויה ולימון ומצננים לגמרי. יוצרים לביבות שטוחות, מגלגלים כל אחת בקמח ומטגנים עד להזהבה והעלאת ניחוח מפתיע ונעים נורא.

 

9. פילאף אורז ירוק  

קחו את כל העשבים הירוקים שנשארו. תקצצו דק-דק בבקשה. הפילאף הזה ייעשה – הפתעה – במיקרו ובמחבת. צריך כאמור את הירוקים, קצוצים הכי קטן שאפשר, 2 כוסות אורז, 4 כוסות מים, רבע כוס שמן, כפית מלח.

 

במיכל מתאים למיקרו עם מכסה, או בקערת זכוכית שעליה מניחים צלחת, ערבבו אורז, מים, שמן ומלח. כן כן, ממש ככה. כסו. הפעילו את המיקרו בעוצמה מלאה ל – 14 דקות. בינתיים, במחבת: חממו כף שמן אחת. החליקו לתוכה את כל הירוקים וטגנו-ערבבו עד שהם מתחילים לרחוש ולהעלות ניחוח קיבוצי מטריף. האורז מוכן? ערבבו לתוכו את הירוקים, כסו והגישו בזמנכם החופשי.

 

10. סלט 

אמרנו בלי לרצף, בלי 18 סוגי סלטים שאף אחד לא אוכל? הנה בכל זאת אחד קל וטעים וחינני. חצי כרוב לבן, חצי כרוב אדום, 2 כפות שמן זית, כף חוץ בלסמי, רצועות מ – 4-5 עלי בזיליקום, 3 שיני שום פרוסות דק, כף סוכר, כפית מלח, קרוטונים אפויים מקוביות לחם ישן לבן. לחתוך כרוב לרצועות –אפשר כמה שעות לפני ההגשה ולשמור במיכל מכוסה במקרר. לערבב את חומרי הרוטב והבזיליקום – גם את זה ניתן להכין מראש - וליצוק מלמעלה ולעטר בקרוטונים. זהו.

 

11. קינוח 

כן, עוגת דבש, אם למישהו יש עוד כוח לאכול. אבל כזו שאבותינו הקדמונים, בני ישראל מהמקרא, ידעו להכין. לפני שנים אחדות היה לי הכבוד להשתתף בשחזור ארוחה מקראית עם ישראל אהרוני ודוד עיטם, ארכיאולוג, מומחה לטכנולוגיות עתיקות, מגדל זיתים ויצרן שמן משובח ובשלן מדהים. הנה התוצאה לפניכם, והסולת לא מוכרחה להיות אורגנית דווקא. זוהי אם-אמא של הבסבוסה.

 

 

 

קודם כל הערה לשונית: כשאומרים 'עוגה', מתכוונים למשהו מתוק, ואילו המקרא מתכוון לדברים עגולים, לא חשוב מה טעמם. ולעוג עוגה, זה לעשות עיגול. סולת הייתה, על-פי המומחים, הדבר העדין יותר שנשאר אחרי טחינה וגריסה של חיטה או שעורה. מתכון אין, אבל דוד עיטם שחזר מתוך אזכורים מהמשנה את הממתק האולטימטיבי של בני ישראל והנה הוא לפניכם, עם תוספות ושיפורים קלים אבל משמעותיים.

 

דבש רקוח, כלומר דבש שהוספו לו באיטיות טעמי תיבול, היה ידוע לאבותינו, ולעומת זאת הם לא הכירו את הלימון והקינמון, הווניל והזנגביל והפלפל. כל אלה יעשו נפלאות לדבש שלנו. הטהרנים מוזמנים לרקוח דבש בזעתר ובמרווה. טעים, טעים מאוד אפילו.

 

מצרכים:

2 כוסות סולת אורגנית

4 כוסות מים

1/4 כפית מלח

כוס שמן זית עדין או חצי כוס זית וחצי קנולה

עלי מרווה קטנים שלמים

כוס דבש מתובל (רקוח)

 

אופן ההכנה:

1. קולים את הסולת על מחבת יבשה תוך ערבוב מתמיד כ-4 דקות.
2. מעבירים לקערה. מוסיפים 4 כוסות מים קרים. מערבבים היטב. מוסיפים את המלח.
3. מבשלים על להבה גדולה תוך בחישה מתמדת בכף עץ, עד שמתקבלת עיסה סמיכה (כמו בצק רבוך כשהוא נפרד מהסיר). זה ייארך בין 7 ל-10 דקות.
4. מעבירים לקערה, מוסיפים לאט, בזרם דק, את שמן הזית תוך בחישה, עד שכל השמן נבלע (או בלשון המקרא, בלול) בתערובת, ומניחים לזה להתקרר מעט.
5. בידיים רטובות צרים מהתערובת לביבות שטוחות בקוטר 7-6 ס"מ
6. מניחים על כל עוגת סולת עלה מרווה קטן, יוצקים את הדבש המרוקח וממתינים כשעה עד שהדבש ייספג.
7. הצעה נוספת:
8. אפשר למלא את עוגות הסולת בכף של ממרח תמרים או בתמרים מגולענים וכתושים במעבד, ואפשר ורצוי להוסיף לדבש הרקוח כפית של מי ורדים