"הרופאים בנפאל שאלו: אתם כולכם משפחה?"

במהלך השבוע האחרון מצאו עצמם חני וחזקי ליפשיץ על תקן של אבאמא, פסיכולוגים ואחים רחמניים לעשרות הישראלים שהתקבצו בביתם, בית חב"ד קטמנדו. עכשיו הם מתחילים לעכל את שעבר עליהם: "לא קל לנו גם באופן אישי. מיכל, נדב, תמר ואגם - כולם היו אצלנו לילה לפני שיצאו לאנאפורנה"

הגופות הובאו לקבורה, הפצועים הוטסו ארצה, ועכשיו מנסים שליחי חב"ד בקטמנדו לאחות את הפצעים שלהם מהאירוע הקשה, שתחילתו לפני שבוע בדיוק. במהלך השבוע האחרון מצאו עצמם חני וחזקי ליפשיץ על תקן של אבאמא, שגרירים, פסיכולוגים ואחים רחמניים לעשרות המטיילים הישראלים שהתקבצו בביתם, בית חב"ד קטמנדו. חלקם הגיעו פצועים ותשושים, חלקם המומים, ואחרים רק רצו לחבק. אבל המשותף בין רובם – שכבר היו בבית של הליפשיצים, עוד לפני שאירע האסון.

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>

 

גם תמר אריאל, אגם לוריא, נדב שוהם ומיכל גילי צ'רקסקי ז"ל, ישבו בבית חב"ד ימים ספורים לפני האסון הכבד. עכשיו נותרו לחני תמונות המטיילים, עליזים ונינוחים, שצולמו במוצאי יום הכיפורים. "פתאום ככה לקבל אותם כאן מרוסקים, או לא לקבל אותם בכלל", היא אומרת ל-ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית". "באמת לא קל לנו, גם באופן אישי. מיכל, נדב, תמר ואגם - כולם היו אצלנו כאן, ממש לילה לפני שיצאו לאנאפורנה, ואנחנו מחבקים את המשפחות ועצובים איתן".

 

עוד בערוץ היהדות - קראו:

• צפו: זקוק לישועה? שלם 1,848 ש"ח
• פבלו רוזנברג: "אני מדבר עם אלוהים"
• הרב הראשי לנתניהו: חזק ואמץ על הפלת חוק הגיור

 

כבר 14 שנים שהזוג ליפשיץ נמצאים בקטמנדו על תקן שליחי חב"ד, אבל הם הרבה יותר מסתם "בית": האירוע האחרון הוכיח למי שעוד היה זקוק להוכחה, כי הזוג ליפשיץ הם סוג של קונסוליה ישראלית. על פעילותם באסון, אגב, קיבלו תעודת הוקרה רשמית משגרירות ישראל.

 

 

"על השלט של בית חב"ד כתוב 'לכל אחד, בכל עניין'", אומרת ליפשיץ. "אנחנו ממש מאמינים בזה. לפעמים אנחנו פסיכולוגים, לפעמים רופאים, לפעמים אבא ואמא ולפעמים חברים. מאוד קשה לי לתחום במילה אחת מה המשמעות שלנו באירועים כאלה. אני יכולה לומר לך שבאירוע הזה ניווטנו כל הזמן בין להרגיע את ההורים בארץ, את המשפחה והחברים - לבין לתת פה לאנשים כתף תומכת - לבין לקלוט את הפצועים שהגיעו הנה. לקלוט את האנשים שהגיעו מהתופת הזו וראו גופות, ודרכו על גופות, ושרדו את זה.

 

 

"חלקם אולי פצועים גופנית, אבל לא פחות חמור מזה, באמת, פצועים נפשית. מאחר וכאן כולם כמו משפחה אחת, אז גם הקשרים נוצרים מאוד מהר, בצורה מאוד אינטנסיבית".

 

ליפשיץ מספרת כי הערבות ההדדית הישראלית הצליחה לגרום להרמת גבות בקרב הצוותים הנפאליים: "כשהמטיילים הגיעו לבתי החולים, היינו שם כל הזמן, ומטיילים ישראלים הגיעו לבקר בלי הפסקה. כל האחיות הראשיות והרופאות שאלו אותנו: רגע, את האמא? אלה האחים? מה קורה פה? מי אתם, מה הקשר שלכם לאנשים האלה?

 

"חשבתי לעצמי, איך אפשר להסביר לאחיות ולרופאים שאנחנו לא באמת משפחה ביולוגית. אז הסברתי להם שאנחנו - העם היהודי - כולנו אחים. זה היה פשוט מדהים לראות דווקא את ההסתכלות מהעיניים שלהם, של הצוות הנפאלי הבאמת מסור שהיה שם וטיפל בחולים... זה נותן בכל פעם מחדש את התזכורת לאחדות המיוחדת שיש בעם שלנו. הלוואי שנצליח לשמור עליה גם בארץ וגם בכל העולם, ובכל סיטואציה".