פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
כבר ב-2005 הוצא צו ההריסה שהתייחס לסככה על גג בית בתל אביב, ובמרס 2011 הוגש כתב האישום נגד בעל הדירה והסככה שמעליה. לצורך קביעת כשירותו המשפטית, נשלח הנאשם לבדיקה פסיכיאטרית, שהעלתה כי אמנם הוא כשיר לעמוד לדין מבחינה משפטית, אך מבחינה רפואית מצבו מורכב יותר.
התברר שב-1988, כשהיה בן 29, עבר הנאשם תאונה שבעקבותיה הוא סובל מפוסט-טראומה כרונית קשה. בין היתר הוא סובל מהתפרצויות זעם קשות ואלימות ופלאשבקים העלולים לפגוע בו ובסובבים אותו. על פי חוות הדעת, כל מה שנתפס אצלו כגורם לחץ מביא אותו לחוות מחדש את הטראומה ששינתה את חייו.
לפי הפסיכיאטרים, גם ההליכים המשפטיים סביב הסככה מעוררים אצלו תגובות קשות. הם הסבירו כי הסככה היא מקום המפלט שאליו הוא בורח כדי להירגע במצבים של החמרה בהתקפי הזעם והתוקפנות. שם, הוסיפו, הוא מצליח למנוע את ההתפרצויות. בשל הכישלון בטיפול התרופתי – מדובר בפתרון ברמה רפואית, סוציאלית ומשפחתית.
בשל ממצאי הבדיקה הפסיכיאטרית ביקש הנאשם לדחות את מועד כניסתו לתוקף של צו ההריסה בשש שנים, והוסיף שממילא לא נדרש היתר בנייה לסככה. המדינה התנגדה וטענה כי הגג שעליו נבנתה הסככה הוא גג משותף במבנה לשימור, וכל שינוי בו דורש את התערבותה של מחלקת השימור. עוד לדבריה, לסככה נוספו ארבעה קירות וגג, ובכך היא טעונת היתר.
השופט איתי הרמלין ציין שאין מחלוקת על חשיבות המאבק בבנייה הבלתי חוקית, במיוחד בכל הנוגע למבנים המיועדים לשימור. עם זאת, הוא הוסיף שעיר אינה רק המבנים הבנויים בה אלא – אולי אפילו קודם כל – האנשים החיים בה.
השופט התקשה לעצום עיניו למצבו הלא פשוט של הנאשם ולהשלכות שעלול ביצוע הצו לגרום, והחליט שהפגיעה המסוימת והזמנית במראה העיר היא חמורה פחות מהסכנה הצפויה לבריאות הנאשם ולשלומם של בני משפחתו אם יבוצע הצו.
השופט הרמלין – שהבהיר והדגיש כי אינו מכשיר את הבנייה הבלתי חוקית – מצא פתרון ביניים: הצו ימשיך לעמוד בתוקפו, אך ביצועו יידחה.
לפיכך נדחה ביצוע הצו בחמש שנים, עד דצמבר 2019, ונקבע שככל שיתקיימו נסיבות המצדיקות זאת – יוכל הנאשם לבקש דחייה נוספת.